var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=6922;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("6922","0","בירוצי המידות","07/02/11 00:40","ג אדר א","תשע&quot;א","00:40","המכריע","א. הכוונה לגודש, לחלק שמעל הכלי. אשמח לשמוע התחקות על שרשי מילה זו וגלגוליה.<br />ב. דבר פשוט נוסף בעמוד זה אבר. עופרת המשמשת כנתך לתיקון כלים. ה&quot;עולם&quot; קורא זאת בצירה וסגול, ויש לקוראה בפתח וקמץ כתרגום אונקלוס בכל מקום שמופיעה עופרת בתורה.","199","","5596","True","True","False","","363","213.151.52.219","0","0","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("6936","6922","בירוצי","07/02/11 11:08","ג אדר א","תשע&quot;א","11:08","Almuaddib","השורש בר&quot;ץ, קרוב לשורש פר&quot;ץ. משמעות בירוץ - חיתוך לעומק, מצד לצד. כך יש בתוספתא, למשל, &quot;... בחריץ מבורץ&quot;.<br /><br />ומכאן ברור כי המדובר בכך שמוחקים את הכלי, כאילו חותכים את הערימה מצד לצד, בגובה דפנות הכלי. <br /><br />ובדומה לכך למדנו בע&quot;ז, גבי הגוי שהכניס ידו להוציא אתרוג מחבית יין, שאמר להם רב אשי &quot;נקטוה לידיה...וברצוה עד דשייפא...&quot;..","107","","5596","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("6953","6922","מילה נוספת מאותו השורש","07/02/11 17:36","ג אדר א","תשע&quot;א","17:36","יאירה","בַרְצוּץ - הינו צעיף, רצועת בד, שחובשים אותה לראש.<br />שמות לט פסוק כח: <br />וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר:<br />תרגום יונתן שמות לט פסוק כח: <br />(כח) וְיַת מִצְנַפְתָּא דְבוּצָא וְיַת בַּרְצִיץ כּוֹבְעַיָא דְבוּצָא וְיַת אַוַורְקִיסֵי בּוּצָא דְבוּץ שְׁזִיר:","192","","5596","True","True","False","","257","95.86.74.198","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("6979","6936","אולי לשון שולים","08/02/11 00:49","ד אדר א","תשע&quot;א","00:49","המכריע","אחר בקשת המחילה מן המומחה, הבטתי ברש&quot;י עבודה זרה שציינת (נט:) וראיתי שהוא ז&quot;ל מפרש ברצוה לשון מטה על צידה כדאמרינן לקמן (עד:) וחתים להו אבירצייהו, שוליהן. א&quot;כ יש לומר בירוצי המידות מה שעל שולי הכלי העליונים. לא ציינת היכן התוספתא (ואני איני בעל מאגרים) לא יכולתי לעיין אם יש דרך לפרשה גם כן בהקשר כזה. אולי חריץ בעל שוליים ניכרים.<br />אשמח מאד לשמוע את חוות דעתך המלומדת והמקיפה (אם אפשר בטובך ללא שימוש במילים חריפות...)","199","","5595","True","True","False","","183","213.151.52.219","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("8133","6936","וכן כתב הרש&quot;ר הירש ויקרא ו, ח","15/03/11 01:53","ט אדר ב","תשע&quot;א","01:53","דוד כוכב","&quot;מבורץ&quot; (=&quot;מפורץ&quot;).","125","","5560","True","True","False","","158","95.86.70.15","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("8159","6936","שקמצו מבורץ=גדוש  על אף שאין מחיקה","15/03/11 16:50","ט אדר ב","תשע&quot;א","16:50","שלמה שטרסברג","במשנה של הדף היומי היום שקמצו מבורץ הכוונה לגדוש על אף ששם אין מדובר במחיקה","205","","5560","True","True","False","","252","95.86.71.5","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7049","6979","שולים בלשון חכמים, זו תחתית הכלי","09/02/11 15:50","ה אדר א","תשע&quot;א","15:50","Almuaddib","אמת, במסכת ע&quot;ז, חתים להו אבירצייהו, משמעותו שהיה קושר על התחתית, על הצד התחתון של הכלים.<br /><br />בלשון חז&quot;ל, וכן גם בלשון הראשונים, שולי הקדרה היינו תחתית הקדרה, ולא כפי השימוש שלנו היום, שאנו אומרים &quot;שולים&quot; ומתכוונים לשפת הכלי, לחלקו העליון.<br /><br />יש להבחין בין הפועל בר&quot;ץ, שמשמעותו כפי שכתבתי לעיל, לבין שם העצם &quot;בירצא&quot; - תחתית הכלי.<br />לגבי רש&quot;י ע&quot;ז נ&quot;ט:, כדאי לציין כי לפי כת&quot;י פאריס, היה כתוב שם &quot;ותרצוה עד דשאפי&quot;, מה שמתאים לגמרי לפירושו של רש&quot;י. המאירי, למשל, כשמציין מה עושים במקרה כזה, אומר או להטות את החבית או לנקוב בה ברז למטה, ופירושו זה מתאים לנוסח &quot;בירצוה עד דשייפא&quot;.","107","","5594","True","True","False","","427","81.218.141.168","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7065","7049","רש&quot;י הלא להדיא פירש שולים","10/02/11 01:28","ו אדר א","תשע&quot;א","01:28","המכריע","וקשר זאת לבירצייהו, לא סביר שגרס תרצוה. <br />סלח נא על בורותי, מורה דגול, אבל אם אפשר לעשות השאלות ולקשור ערבית בארמית וממנה לכוזרית ושוב לארמית וכן הלאה, מדוע כל כך רחוק בעיניך שאם שוליים זה תחתית אזי כשהיתה חסרה מילה לגודש השתמשו בהשאלה ומליצה בשוליים הפוכים (בפרט שבעת הורקה מכלי אל כלי עליונים למטה..) אחרי הכל שולים זה קצה וסוף ולא רחוק לראות את הקצה העליון כסוג של סוף.<br />כמובן אילו ההצעה שהצעת של ברץ פרץ חתך היתה נשמעת ממש טוב לא הייתי אוחז בשולי גלימתך כל כך בחזקה..<br />עכשיו עולה בדעתי לשלב יחדיו את שתי התיזות, חיתוך בשולי הגודש..","199","","5593","True","True","False","","177","212.76.117.73","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7077","7065","[ללא נושא]","10/02/11 11:03","ו אדר א","תשע&quot;א","11:03","Almuaddib","ראשית, אתה צודק. לפי המשך דברי רש&quot;י, סביר שעמד בפניו הפועל &quot;וברצוה&quot;.<br /><br />שנית, נימת הלגלוג כלפי נסיון לימוד משמעות מלים בעברית, באמצעות בדיקה בארמית ובערבית, אין לה מקום. אני מפנה שוב את כמת&quot;ר המכובד לקרוא את הקדמת הראב&quot;ע לפירושו לשה&quot;ש, כדי לראות שלא חידוש האסור מן התורה הוא בידי, אלא דרך הפירוש הישנה והטובה, ועי&quot;ש.<br /><br />שלישית, משמעות הביטוי &quot;בירוצי המידות&quot; ידועה, ואין חולק עליה. השאלה ששאלת בריש הדיון כאן היתה לנסות ולהתחקות אחרי מקור הביטוי. לעניות דעתי, המקור הגיע מהפועל ברץ, וכפי שהסברתי לעיל. הסברי זה נשען על פעולת המחיקה של תוכן הכלי, ועל כך שהצורה &quot;בירוצי&quot;, היא צורת ריבוי של המקור של הפועל.<br />קיים גם שם עצם משורש זה, בירצא, שמשמעותו תחתית הכלי. יש לי קושי עם פירושו של רש&quot;י במסכת ע&quot;ז, שכן הוא גזר פועל משם העצם, כך שיצר שתי משמעויות שונות לפועל &quot;ברץ&quot;. הראשונה - כפי שהסברתי לעיל, והשניה - להטות. <br />גם אם אקבל את דברי רש&quot;י אלו, שכאמור - הם רחוקים בעיני - עדיין &quot;בירוצי המידות&quot; לא חייבים להגיע מפועל זה.<br />אתה בוחר לנחש כי &quot;בירוצי המידות&quot; הגיעו מכך שבירצא=תחתית, ושהמוחק את תוכן הכלי מבצע פעולה, שבהשאלה ובמליצה מהווה יצירת תחתית לכלי בצידו העליון. אני בוחר לנחש כי המוחק את הכלי, חותך את הערימה. <br /><br />לעניות דעתי ההסבר שלי מתאים יותר, אך כאשר באים לנחש את התגלגלותו של ביטוי - בדרך כלל מדובר בניחוש ולא בהוכחה מוצקה. אינני יכול להוכיח לכבודו את צדקתי, למרות שבעיני היא די ברורה, משום שההסבר שלי ממעט במליצות ובהשאלות.<br /><br /><br />והאמת והשלום אהבו.","107","","5593","True","True","False","","252","81.218.141.168","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7086","7077","עיונים בדברי המורה","10/02/11 16:22","ו אדר א","תשע&quot;א","16:22","המכריע","א. יישר כח על ההתייחסות המפורטת. אני טירון בענף זה ולומד המון מדבריך. <br />ב. לא התכוונתי ללגלג, אמרתי בכינות שלדעתי (הבלתי מלומדת) אם זה הגיוני למצוא את נתיבן של מילים בדרכי עפר לוטות בערפל, וזה בהחלט הגיוני, היה נראה לי יותר קרוב למצוא את הקירבה באיזור עצמו. אבל כנראה ששטויות דיברתי, עמי תלון משוגתי.<br />ג. עכשיו לעצם דבריך, עדיין צריך לי רב להבינן. בירוצי ידוע , מה ידוע? שהכוונה לגודש. אין לנו ויכוח. בירוצי יכול להיות כדבריך ריבוי של הפועל (שלא מצינו אותו להדיא רק בהיקש לפרץ, שגם הוא עוד רק בן דוד). ולהצעתי שוליים תמיד בא בצורת ריבוי. שם העצם שאתה מביא, בירצא, לשיטתי רק מסייע לי, גם הבירצא היא בגלל השוליים. אדרבא לא הבנתי איך העצם הזה מתקשר למחיקה.<br />אני לא אמרתי בדיוק כפי שאתה מצטט, הבדל קטן. בירצא אולי הוא לא תחתית, הוא שוליים, למרות הקירבה, והוא משמש לשולי הכלי במובן המקובל שביארת בצדק שזה ברגיל השוליים התחתונים. והגודש שמעבר לקצה הכלי העליון נקרא בירוצי על שם השוליים העליונים, לא בגלל נתינת תחתית אלא נתינת שוליים שביוצא מהכלל או במליצה משמש גם לכל קצה, גם עליון.<br />איני רואה עצמי בר פלוגתא למומחה כמוך, הדגשתי שאני רק תוהה בקול של הדיוט, אבל כשם שאין פרצופיהן וכו'. סוף דבר איני שולל כלל את שיטתך בענין, אלא היות שזה חדש, הרגשתי שמותר לכל אחד להמציא. והבוחר יבחר.","199","","5593","True","True","False","","213","212.76.117.73","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7088","7086","האם מצאת בדברי חז&quot;ל &quot;שולים&quot; שאינם תחתית?","10/02/11 17:58","ו אדר א","תשע&quot;א","17:58","Almuaddib","","107","","5593","False","True","False","","173","87.68.79.253","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7092","7088","לא מצאתי","10/02/11 18:55","ו אדר א","תשע&quot;א","18:55","המכריע","וגם לא התיימרתי למצוא. הודיתי שזה בהשאלה לא שימושית. אלא שגם ברץ כפרץ לא מצאתי וגם לא פרץ כחיתוך. וכן הלאה. אני לא מצליח להשתחרר מן ההרגשה שאילו היית נזקק לגנב הזה (שוליים לא תחתיות) היית מורידו מן התליה, אבל גמד כמוני לא מגיע.","199","","5593","True","True","False","","156","212.76.117.73","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7093","7092","לא גנב ולא גרדום","10/02/11 20:15","ו אדר א","תשע&quot;א","20:15","Almuaddib","הנה, מהיכן הבאתי את המבורץ הפרוץ:<br /><br />משנה, מסכת כלאים, פ&quot;ה מ&quot;ג:<br /><br />&quot;חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורחב ארבעה--רבי אליעזר בן יעקוב אומר, אם היה <b>|מפולש</b>| מראש הכרם ועד ראשו--הרי זה נראה כבין שני כרמים, וזורעין בתוכו; ואם לאו, הרי זה כגת. &quot;<br /><br /><br />והגרסה המקבילה בבריתא, אותה הבאתי לעיל. תוספתא, מסכת כלאים, פ&quot;ג מ&quot;י:<br /><br />&quot; חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה ר' אלעזר אומר זורעין בתוכה שלשה זרעונין אחד מכאן וא' מכאן ואחד באמצע ר&quot;א בן יעקב אומר נראין דברי ר&quot;א בחריץ <b>מבורץ</b>.&quot;","107","","5593","True","True","False","","185","87.68.79.253","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7106","7093","מקור נהדר","11/02/11 07:03","ז אדר א","תשע&quot;א","07:03","דוד כוכב","אמנם יש לעיין בזה, כי בכל שאר המקומות בהם הוזכר מבורץ איירי אקומץ, משא&quot;כ במפולש.","125","","5592","True","True","False","","140","95.86.103.113","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7108","7106","אפשרות נוספת לעיון המורה","11/02/11 10:04","ז אדר א","תשע&quot;א","10:04","המכריע","כבר גמרתי בדעתי שלא אשוב עוד לזה, אבל נפל בדעתי עוד רעיון בעל כרחי, והנני לרושמו לעיונך, אולי אם ברץ קרוב לפרץ אזי כל כך פשוט יהיה לומר שבירוצי המידות הן התכולות שפרצו את גבולי הכלי ועלו על גדותיו, אנדרטה לפורצי המידה.","199","","5592","True","True","False","","146","212.76.117.73","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א",""),new Message("7115","7108","לענ&quot;ד, בהחלט אפשרי","11/02/11 12:46","ז אדר א","תשע&quot;א","12:46","Almuaddib","","107","","5592","False","True","False","","140","87.68.79.253","0","6922","זבחים|פח ע&quot;א","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25362);