var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=7626;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("7484","0","יצא קרח מכאן ומכאן","23/02/11 21:50","יט אדר א","תשע"א","21:50","יאירה","פירושו של הביטוי בלשון המודרנית: הוא הפסיד מכל הבחינות.
מקורו של הביטוי:
"...יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא, מר א"ל: לימא מר שמעתתא, ומר א"ל: לימא מר אגדתא, פתח למימר אגדתא ולא שביק מר, פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר. אמר להם: אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן..."","192","","5580","True","True","False","","2044","95.86.111.206","0","0","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7514","7484","ובערבית - בין חאנא ומאנא צ'אעת לחאנא","25/02/11 15:59","כא אדר א","תשע"א","15:59","student","بين حانا ومانا ضاعت لحانا
הסיפור הוא אותו סיפור מהגמרא, רק שבערבית נתנו לשתי הנשים שם, האחת שמה חאנא והשנייה שמה מאנא. וכך כשערבי רוצה להגיד "יצא קרח מכאן ומכאן" - הוא אומר "בין חאנא למאנא אבד הזקן" - "בין חאנא ומאנא צ'אעת לחאנא".","177","","5578","True","True","False","","564","84.228.21.146","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7516","7514","יש קשר לחנה ופנינה דאלקנה?","25/02/11 16:38","כא אדר א","תשע"א","16:38","דוד כוכב","","125","","5578","False","True","False","","158","212.76.102.245","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7550","7516","למה חשבת לקשר?","27/02/11 18:40","כג אדר א","תשע"א","18:40","שלמה שטרסברג","למה חשבת לקשר?","205","","5576","True","True","False","","333","213.151.49.171","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7554","7516","סביר להניח, שאין קשר","27/02/11 20:16","כג אדר א","תשע"א","20:16","יאירה","המוסלמים שללו את התנ"ך לגמרי והביאו כל מיני טיעונים כוזבים כתירוץ לתפיסתם.
אף על פי כן בקוראן יש התייחסות לדמותם של יוסף ומשה רבנו, אך הם מוצגים על פי גירסא שונה מהיהדות.
אני חושבת, שהשמות "חאנא" ו"מאנא" בפתגם הערבי האנאלוגי ניתנו לשם חרוז ואין לזה סיבה מיוחדת. בקוראן דווקא קיימת התייחסות רצינית לצבעים שחור ולבן. למשל נאמר בהשאלה לגבי התר אכילה בחודש רמדאן: "תאכלו ותשתו עד שתבדילו בין חוט שחור לחוט לבן". פירושו של דבר: "חוט לבן" של זריחה ו"חוט שחור" של לילה.","192","","5576","True","True","False","","311","212.76.96.80","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7555","7550","שם האחת חנה.","27/02/11 20:18","כג אדר א","תשע"א","20:18","דוד כוכב","והן אולי היו דוגמא עבורם מהמקורות ליחס בין נשים צרות.","125","","5576","True","True","False","","188","95.86.122.142","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7590","7554","שתי הערות","28/02/11 17:36","כד אדר א","תשע"א","17:36","student","א. לגבי חנה ופנינה, אני עדיין בודק, למרות שלצערי עוד לא מצאתי משהו. אני מעריך באמת שאין קשר - למרות שהרעיון יפה.
ב. מאירה - המוסלמים לא שוללים את התורה, להיפך הם מכירים בתורה כספר קדוש ובמשה רבנו כנביא וכך גם באגדות הנוצרים ובאיש ההוא, אבל לטענתם הנביא שלהם הוא האחרון בשושלת והוא חותם הנביאים.
לגבי התורה - אני בטוח שאלמואדיב יידע להרחיב בכך יותר ממני, אך לפי מה שלמדתי הם מכירים בה, אם כי טוענים שליהודים ניתנה התורה, אך לא קיימו אותה, משל לחמור נושא ספרים [בסורת אלג'מעה (יום השישי) למיטב זיכרוני]. כלומר, שהיהודים לא מקיימים באמת את הכתוב בתורה והולכים שולל אחר פירושי החכמים שלהם. אחת מהדוגמאות שלהם היא עין תחת עין, בו הם שוללים את דברי חכמים לגבי עין תחת עין - ממון ולא ממש וכו' [הנושא טיפה יותר מורכב מהודעה בפורום ונכתבו עליו ספרים ומאמרים רבים. בין היתר, בעבר הפניתי לספרה של ד"ר בת שבע גרסיאל בנושא העתקת סיפורים מהמסורת היהודית, תוך שינוים, למסורת האסלאמית].","177","","5575","True","True","False","","230","46.120.97.115","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7591","7590","תגובתי לשתי ההערות","28/02/11 18:31","כד אדר א","תשע"א","18:31","יאירה","א. אני גם בדקתי ולא מצאתי את הקשר.
ב. אני לא מאירה אלא יאירה.
אתה ממתן את התפיסה המוסלמית, האומרת, שמחמד בא וביטל את כל הדתות הקודמות. הן נמחקו ופג תקפן - חד וחלק! כל הדמויות ביהדות כגון משה רבנו ע"ה מוצגות באסלאם כאנשים תומכי ומקרבי הנביא מחמד. גם יש"ו היה אחת הדמויות האלה, ההבדל הוא, שהוא שייך לאגדתא של נוצרים.
המוסלמים לא רק האשימו את היהודים בסילוף המצוות וצייתנות לחכמים, אלא גם טענו, שהם זייפו את התורה ולא שמרו כראוי את המסורת שבעל פה.
ג. אני מכירה את הפירוש הקראי של עין תחת עין.
ד.אעיין בספרה של ד"ר בת שבע גרסיאל ואתה מוזמן לעיין בספרה של פרופסור חוה לצרוס יפה "פרקים בתולדות הערבים והאסלאם" עד שאני אביא לך ב"נ מקורות נוספים בלילה.","192","","5575","True","True","False","","267","212.76.106.134","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7597","7591","נכון","28/02/11 21:44","כד אדר א","תשע"א","21:44","student","א. אלף סליחות על השיבוש, העומס של החודש האחרון נותן בי את אותותיו
.
אכן יאירה המאירה את הפורום!
ב. כאמור הנושא מעט יותר מורכב מאשר הודעה בפורום, וניתן להתווכח עליו. אין ספק שיש ממש בדברייך - חובבי ציון הם לא.
ג. לא התכוונתי לפירוש של עין תחת עין ממש אצל הקראים (שגם שם דרך אגב יש מחלוקת ממש או ממון), אלא באסלאם (וראי סורת השולחן (5), איה 45). תודה על המקורות, פרופ' לצרוס הקלאסי - מוכר ויפה, לגבי אחרים - נכון לעכשיו אין צורך. בס"ד את מעט הזמן הפנוי שיש לי אני רוצה להקדיש למקורות יהודיים.
דרך אגב, יש מאמר קצר שאני מחבב על שנאת היהודים באסלאם - שם גם מוזכרים מקורות לדברייך.","177","","5575","True","True","False","","187","46.120.97.115","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7600","7597","אני מסכימה איתך","28/02/11 22:34","כד אדר א","תשע"א","22:34","יאירה","א. אני בכלל לא כועסת על השיבוש, אני בטוחה, שזה לא היה בכוונה! :)
תודה רבה על המחמאה. גם אתה כותב הודעות נפלאות בשני הפורומים!
אני מאחלת לך הצלחה רבה בלימודים!
ב. אמת ויציב!
ג. כאשר אבוא לספרייה אעיין בקוראן : אני לא מחזיקה בבית ספרים של דתות זרות. אמנם יש אתר איכותי על האסלאם, בו ניתן למצוא מאמרים והלכה של האסלאם, אבל המנהלים לא העלו לאתר את הקוראן.
התכוונתי להביא לך מקורות יהודיים דווקא! :)
לאיזה קצרמר אתה מתכוון? האם אתה מוכן לומר לי איך הוא נקרא ומי המחבר?
דרך אגב, נדמה לי, שבדיון הזה הסתייגנו מענייני הלשון בגמרא!","192","","5575","True","True","False","","287","212.76.106.134","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7601","7600","הנה הקישור","28/02/11 22:56","כד אדר א","תשע"א","22:56","student","תודה!
חשבתי שהוספתי את הקישור ומתברר שלא...
הנה:
שנאת היהודים באיסלם של ד"ר שמעון מרכוס (באתר דעת).","177","","5575","True","True","False","","226","46.120.97.115","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7607","7600",""הסתייגנו"? אולי רצונה "נסוגנו"?","01/03/11 01:07","כה אדר א","תשע"א","01:07","המכריע","","199","","5574","False","True","False","","229","213.151.54.43","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7616","7607","רצוני לומר: הסתייגנו","01/03/11 08:16","כה אדר א","תשע"א","08:16","יאירה","פירושה של המילה "להיסוג": "לסור לאחור, לזוז לאחור, לחזור, לשוב, להסתלק, להימלט, לנוס, לברוח"
פירושה של המילה "להסתייג:" להתרחק, להישמר, להימנע"
אמרתי "הסתייגנו"(ולא נסוגנו) "התרחקנו" מהנושא של לשון הגמרא.","192","","5574","True","True","False","","288","2.54.76.41","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7621","7607","להסתייג יש בה קונטציה שלילית","01/03/11 09:39","כה אדר א","תשע"א","09:39","שלמה שטרסברג","גם לדעתי ,הקטן וכמי שבאמת לא מבין יותר מידי בדקדוק הלשון, המילה להסתייג יש לה קונטציה שלילית ולכן היא לא מתאימה בהקשר שנכתבה ביחס לגמרא","205","","5574","True","True","False","","324","213.151.49.171","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7618","7616","בשימוש המקובל","01/03/11 08:41","כה אדר א","תשע"א","08:41","המכריע","בשימוש היומיומי זה נשמע מוזר בהקשר הזה. הביטוי להסתייג, גם אם הפלפול נכון, שמור בדרך כלל למצב של התרחקות מרצון, הימנעות מתוך בחירה. למצב של גלישה מנושא מתוך חוסר תשומת לב, לא מקובל להשתמש כך, לעניות ידיעתי בנושא. אבל אולי יבואו המלכים ויחוו דעתם. שוב, יתכן מאד שזה חוקי לגמרי כמו שהסברת, אני לא באתי להעיר מתוך ידיעה, אלא מתוך השימוש החי בשפה.","199","","5574","True","True","False","","165","213.151.54.43","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7625","7618","אם כך, אז גם המילה להיסוג לא מתאימה!","01/03/11 18:26","כה אדר א","תשע"א","18:26","יאירה","הרי על פי רוב משתמשים במילה לסגת או/ ולהיסוג בהקשר של מלחמה. לדוגמא ניתן לקרוא בעיתון משפט כזה: "פלוגת חיילי צבא הצליחה להדוף את האויב וכתוצאה מכך הוא נסוג משטח המדינה"
על כל פנים, אני מקבלת את ההערות שלכם. אפשר באמת לומר במקום המילה "להסתייג" (במשפט שכתבתי בהודעה לסטודנט) מילה אחרת: למשל "סטינו מהדיון" או פשוט "התרחקנו מהנושא".","192","","5574","True","True","False","","365","212.76.125.244","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7622","7621","אכן","01/03/11 10:35","כה אדר א","תשע"א","10:35","דוד כוכב","המילה להסתייג היא בבניין התפעל, ומלשון סייג כלומר גדר (כמו עשו סייג לתורה בתחילת אבות). הוי אומר לעשות לעצמו סייג - מתוך נימוק שיש בדבר שום פסול.","125","","5574","True","True","False","","175","212.76.109.170","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7626","7625","מלחמתה של תורה לאו מלחמה היא?","01/03/11 21:28","כה אדר א","תשע"א","21:28","המכריע","","199","","5574","False","True","False","","184","95.86.78.231","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7628","7626","שאלתך זו הזכירה לי את הפסוק","02/03/11 01:04","כו אדר א","תשע"א","01:04","יאירה",""עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהילים קיט קכ"ו), שקשור למלחמתה של תורה.
בעיקר חשבתי על שתי דמויות בולטות, שעשו מלחמה רוחנית למען השם יתברך ותורתו.
1). עזרא הסופר, אשר התקין תקנות קריאת התורה בציבור וגם טיהר את עם ישראל מיסודות נוכריים. הוא משתווה למשה רבנו ע"ה. כתוב במסכת סנהדרין (כא ע"ב): "ראוי היה עזרא שתינתן על ידו תורה לישראל אלמלא קדמו משה".
2).רבי יהודה הנשיא, אשר ערך וחתם את המשנה, עליו כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה:
הקדמה ליד החזקה לרמב"ם:
"...וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו ושלמדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה. ושננו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם. ורבצו בכל מקום. כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל. ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה. לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת. וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות..."","192","","5573","True","True","False","","277","2.54.156.149","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7630","7628","המכריע רומז למסכת קידושין דף ל ע"ב","02/03/11 02:05","כו אדר א","תשע"א","02:05","דוד כוכב","ואומר: (תהלים קכז) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים.
ואומר: (תהלים קכ) חצי גבור שנונים.
ואומר: (תהלים מה) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו.
ואומר: (תהלים קכז) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.
מאי את אויבים בשער?
אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה!
ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר: (במדבר כא) את והב בסופה, אל תקרי בסוּפָה אלא בסוֹפָהּ.","125","","5573","True","True","False","","221","212.76.125.101","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7631","7630","וכן","02/03/11 02:21","כו אדר א","תשע"א","02:21","דוד כוכב","מסכת מגילה דף טו ע"ב, ומסכת סנהדרין דף קיא ע"ב:
מאי... (ישעיהו כח, ו) מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה - שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה.
מסכת חגיגה דף יד ע"א:
{ישעיהו ג, ב} גִּבּוֹר - זה בעל שמועות, וְאִישׁ מִלְחָמָה - זה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה.
מסכת סנהדרין דף מב ע"א:
אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה.
מסכת סנהדרין דף צג ע"ב
(שמואל א טז, יח) וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ. ואמר רב יהודה אמר רב: ... גבור - שיודע להשיב, איש מלחמה - שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה.
ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ה:
ומפני כובד מלחמה שלא רצו להלחם במלחמתה של תורה כמה דאת אמר [במדבר כא יד] על כן יאמר בספר מלחמת ה'.
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שכא
עושי מלחמה, שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה שנאמר (במדבר כא יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה'.","125","","5573","True","True","False","","214","212.76.125.101","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב",""),new Message("7633","7631","אשרי העצלים שמלאכתן נעשית ע"י הרב כוכב","02/03/11 04:11","כו אדר א","תשע"א","04:11","המכריע","","199","","5573","False","True","False","","252","95.86.75.210","0","7484","בבא קמא|ס ע"ב","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25362);