var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=10247;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("10247","0","חביצא / עירסן / תוריתא","23/05/11 15:37","יט אייר","תשע&quot;א","15:37","לינקוש","כל המילים הנדירות הללו מופיעות היום בדף (בעמוד ב).<br /><br />חביצא - רש&quot;י (כת&quot;י): תבשיל.<br /><br />עירסן - רש&quot;י: שגבלן, רש&quot;י (כת&quot;י): שלשן וצירפן יחד.<br /><br />תוריתא דנהמא - רש&quot;י (כת&quot;י): תואר ומראה לחם.<br /><br />אם למישהו יש משהו להרחיב על מילים אלו - אשמח לשמוע.","58","","4746","True","True","False","","580","84.228.225.51","0","0","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10250","10247","חביצא","23/05/11 19:59","יט אייר","תשע&quot;א","19:59","יאירה","יש שני פירושים:<br />1. מין מאכל קמח.<br />רש&quot;י  ברכות לז ע&quot;ב: <br />חביצא - כעין שלניי&quot;קוק, שמפררין בתוך האלפס לחם.<br /><br />2. עוגת תמרים כבושים:<br />רש&quot;י בבא מציעא צט ע&quot;ב: <br />חביצא דתמרי - תמרים המדובקים יחד קרי חביצא, ואית בהן חמשין תמרי.","192","","4746","True","True","False","","292","213.151.41.21","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10251","10247","תוריתא","23/05/11 20:13","יט אייר","תשע&quot;א","20:13","יאירה","1. פירושה של המילה: צורה ותואר.<br /><br />2. פירוש נוסף:<br />בראשית פרק לב טז:<br /> גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם <span class='bordeaux'><b>שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת</b></span> אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה:<br /><br />תרגום יונתן בראשית פרק לב טז:<br />גַמְלַיָא נוּקְבָן עִם בְּנֵיהוֹן הֲווֹ <span class='bordeaux'><b>תְּלָתִין תּוֹרַיְתָא</b></span> אַרְבְּעִין וְתוֹרֵי עֲשָׂרָה אַתְנַיי עֶשְׂרִין וִילָדִין דַקִין עֲשָׂרָה:<br /><br />שו&quot;ת משנה הלכות ח&quot; יד סימן רנא: <br /><br />&quot;...וכעין זה אמרו בירושלמי מעשה בחסיד אחד שמכר בהמתו לעכו&quot;ם וע&quot;ש ביה&quot;ש הפסיקה מלעבוד ובא העכו&quot;ם וטען מקח טעות הלך החסיד למקום שהבהמה שם ולחש החסיד באוזן בהמתו שנשתנה מרשות לרשות ויצאה לרשות עכו&quot;ם ומותרת מעכשיו במלאכה בשבת, והתחילה לעבוד וכשראה העכו&quot;ם כן הלך ואתגייר ויצא ממנה ר' יוחנן וקראו לו יוחנן <span class='bordeaux'><b>תוריתא </b></span>על שם השור שנולד ע&quot;י והבן, ולכן הי' חושש אליעזר דכיון שיצאו הגמלים מרשות אברהם ליצחק בנו...&quot;","192","","4746","True","True","False","","245","213.151.41.21","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10252","10247","וגם המילה הארמית &quot;ריהטא&quot;","23/05/11 20:27","יט אייר","תשע&quot;א","20:27","יאירה","רש&quot;י ברכות לז ע&quot;ב: <br />ריהטא - הוא חביץ קדרה.<br />(מאכל קמח)<br /><br />מעניין מאד, שמהשורש רה&quot;ט  בארמית נוצרו מילים בעלות משמעות שונה:<br />לדוגמא:<br />רהטא - שוקת של מים<br />ארהט - הפחיד, הבהיל<br />הרהיט - שם את הקורות בגג<br />רהיטוני - מעצד מיוחד<br />רהיט - רץ<br />רהטון - מסלול","192","","4746","True","True","False","","291","213.151.41.21","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10333","10247","הרחבה לגבי המילה &quot;עירסן&quot;","25/05/11 20:21","כא אייר","תשע&quot;א","20:21","יאירה","המפרש (לא כ&quot;י) כותב:<br />רש&quot;י מנחות עה ע&quot;ב: <br />בשעירסן - ש<span class='bordeaux'><b>קיבץ </b></span>הפירורין ביחד וגוללן בידו ו<span class='bordeaux'><b>חברן </b></span>והוי כזית.<br /><br />לפי הפירושים הללו - שילש, צירף, קיבץ, חיבר ניתן להבין את משמעות וכוונת המילה:<br />&quot;הוסיף, כדי שהדבר יתרבה&quot; וזאת מילה הפוכה מ&quot;פירד&quot;,&quot;הפריד&quot;, &quot;פירק&quot;, &quot;חילק&quot;.<br /><br />וגם נמצא:<br />פירוש הריבמ&quot;ץ למשנה מסכת כלאים פ&quot;ד: <br />&quot;...ר' יהודה אומ' עירסן מלמעלה. פי' אם <span class='bordeaux'><b>עירבן,</b></span> כלומר השליך גפנים שבצד זה וגפנים שבצד זה על הגדר.&quot;<br /><br />ככל הנראה &quot;עירסן&quot; זהו שיבוש או טעות.","192","","4744","True","True","False","","288","212.76.100.39","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10266","10250","פירוש אחד הוא","24/05/11 01:03","כ אייר","תשע&quot;א","01:03","המכריע","חביצא זה דבר נדבק. בסוגיא שעוסקת בהמוציא ובחמץ ובמצה, מדובר על הדבקה של פירורי פת. אגב לרש&quot;י בבישול ולתוס' בלא בישול אלא ע&quot;י דבש וכדומה. כשכתוב חביצא דתמרי, זה מאכל תמרים מדובקין. כמן כן יכול להיות חביצא מכל דבר שנדבקין חלקיו.","199","","4745","True","True","False","","161","212.76.113.31","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10267","10251","העמדת דברים על דיוקם","24/05/11 01:11","כ אייר","תשע&quot;א","01:11","המכריע","א. תוריתא שלנו, זה כמו תואריתא בהשמטת הא'. והיינו &quot;תואר&quot; בהטייה הארמית הרגילה. תורייתא בתרגום הוא מלשון תורא - שור. ובריבוי של שוורים נקיבות (כנראה אין אצלו מילה לפרה) מסוג היונתן תורייתא. (וריבוי הזכרם תורי כרגיל בש&quot;ס). . הראשון בחיריק תחת הריש, והשני בפתח.<br /><br />ב. הפיסוק וההדגשות לא נכונים.גמלים וכו' שלושים. פרות ארבעים. וכן בתרגום התלתין שייך לגמליא, והתורייתא הולך עם הארבעין שאחריו.<br /><br />ג. יוחנן נקרא על שם השור שגרם לו להתגייר. וזו הטייה של תורא כשבא כתואר על גברא, כעין דבוראי למגדל הדבורים. בש&quot;ס שלנו הוא נקרא תורתא. מענין אם המשנ&quot;ה העתיק במדויק את הירושלמי. אולי גם שם תורתא ולא תוריתא.","199","","4745","True","True","False","","147","212.76.113.31","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10268","10252","הודעה זו שייכת לברכות","24/05/11 01:18","כ אייר","תשע&quot;א","01:18","המכריע","היכן ריהטא כאן? לפום ריהטא לא מצאתי.<br /><br />יש כאן רק שני שרשים. ריהטא - ריצה. (בטח ט' נחלפה בצ') <br />ומזה נגזר; שוקת - על שם מרוצת המים. ארהט - הריץ כדי להפחיד (כמו עדי מיתה בסנהדרין) או סוטה. רהיט - רץ. רהטון - מקום הריצה.<br /><br />רהיט - כמו אצלינו כלי עץ גדול.<br />ומזה; הרהיט - הניח קורות (קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים).<br />רהיטוני, כלי שמגלף עץ לריהוט.<br /><br />הראשון שיבוש ארמי לריצה והשני מילה עברית טהורה.","199","","4745","True","True","False","","292","212.76.113.31","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10276","10268","רואה אתה מדוע אתה צריך מילון?","24/05/11 09:28","כ אייר","תשע&quot;א","09:28","Almuaddib","חוששני שחסר לך מילון טוב.<br /><br /><br />לו בדקת במילון סביר, היית מגלה כי יש כאן שורש אחד בלבד - רה&quot;ט. כדרכם של שורשים, יש לו כמה משמעויות.<br /><br /><b>הראשונה - שקע באבן או בעץ להשקיית הבהמות</b> - וכמעשה בנות יתרו שמלאו &quot;את הרהטים&quot;.<br /><br />השערתך שרהט-שוקת נובע מהריצה היא דברי נבואה. אין לכך סימוכין, ולא מיותר יהיה להזכיר כי המים ברהטים עומדים ואינם רצים.<br /><br /><br /><b>השניה - שם קיבוצי לכסא, שולחן, מטה וכו'</b>. וכפסוק שציטטת לעיל משה&quot;ש.<br /><br />השלישית - למהר, לרוץ. וכן כתב הקליר &quot;לך גשים ושווע מרהיטים&quot;, או רש&quot;י &quot;ומרהיטים עליו את הבהמות&quot;, וכביטוי הידוע בארמית.","107","","4745","True","True","False","","194","81.218.141.168","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10279","10276","אולי תעבור לאבטיח?","24/05/11 10:50","כ אייר","תשע&quot;א","10:50","המכריע","מילון מילון תפסיה להאי גברא..<br /><br />אשרי חלקינו שיש לנו אותך בעולמינו מומחה לשפות ומילונים, ואשרינו שאתה מוכן לחלוק עימנו את ידיעותיך. אנא המשך בכך, למרות התעקשותינו הבלתי מובנת שלא להיות בעצמינו ברמתך בנושא זה.<br /><br />עניינית (לשם שינוי) לא ברור לי מה אמרת אחרת. דיברנו במסגרת השרש רה&quot;ט. לא אמרתי שאותיות השרש שונות, אלא אלו בעצם שרשים שונים, מבחינת מקורם ומהותם. זה סתם ויכוח תפל על מינוחים. <br /><br />סביר לי שהרהט להשקיה נקרא על שם מרוצת המים, מתוך שאני חסיד האיחוד. בבחינת תפסת מועט. (כעת נתת לי עוד רעיון אולי זה על שם העץ הגדול.. בדקתי כעת בקונקור' של אבן שושן, כך משתמע ממנו גם כן). אבל זה ענין של טעם, אין לי אתך ויכוח (בטח לא השקפתי). אתה מעדיף לראות בכך שני שורשים שונים (או במינוח שלך שרש בעל שתי משמעיות שונות), ניחא. <br /><br />אם אתה מסכים שריהטא בארמית בא מריצה,בחילופי ט וצ, הרי ריהטא של ריצה ורהיט אכן באים ממקורות שונים, זה עברי וזה ארמי (אולי השני התאזרח אצל הקליר ודומיו כדרכם בקדש).<br /><br />אם אני צודק עד עכשיו. הרי הויכוח היחיד שלך עמי כאן הוא האם ניתן לומר שרהט ההשקיה קשור למרוצת המים (או לכך שחקוק מעץ גדול) או שזה שרש בעל משמעות עצמית. לא לגמרי ברור לי מה מילון סביר או לא סביר היה עוזר כאן. תאמין לי אבטיח קר היה עוזר הרבה יותר. אגב רש&quot;י אומר על המקום בבראשית ברהטים במרוצת המים. ומפרשיו מסבירים שכוונתו לפרש זאת על רהט שהוא תרגום ריצה. זה לא ממש נבואה.","199","","4745","True","True","False","","276","212.76.113.31","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11050","10276","עכשיו היה לכבוד הרב יום הולדת","15/06/11 08:59","יג סיון","תשע&quot;א","08:59","הודו_כי_טוב","אז למה שלא נקנה לו מתנה ? <img src='/icon/4.gif'>  <img src='/icon/14.gif'> <br />אני מוכן להיות השליח","207","","4723","True","True","False","","177","89.138.139.31","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10371","10333","לא בטוח שזו טעות","27/05/11 00:51","כג אייר","תשע&quot;א","00:51","שמואל","במקרה דנן כל כתבי היד אחידים פה אחד - עירסן.<br />כעת למקרא הדברים התעוררה לי אסוסיאציה: אולי זה קשור ל'ראשית עריסותיכם', דהיינו  הבצק הנילוש?<br />יתכן שהשורש ער&quot;ס [וסליחה מכל הערסים] הוראתו הלישה, ואז זה ממש מתאים לכאן.<br />[ואפילו אם נאמר שאין זו משמעותו המקורית של השורש, יתכן שבעל המימרא גזר שורש תנייני מהמילה 'עריסותיכם', כמו 'לתרום' מתרומה].","164","","4742","True","True","False","","135","80.230.18.201","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10376","10371","כיוונת לדברי רש&quot;י בברכות לז ע&quot;ב","27/05/11 08:09","כג אייר","תשע&quot;א","08:09","הראל","בשערסן. כשחזר וגבלן יחד וחזר ואפאן ערסן לשון עריסותיכם:","46","","4742","True","True","False","","208","77.124.21.154","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10412","10376","[ללא נושא]","27/05/11 17:29","כג אייר","תשע&quot;א","17:29","שמואל","תודה<br />ברוך שכיוונתי<br />מצד שני: לא נעים לשמוע שהתעלם ממני רש&quot;י מפורש.","164","","4742","True","True","False","","108","80.230.18.201","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10436","10412","[ללא נושא]","29/05/11 03:35","כה אייר","תשע&quot;א","03:35","דוד כוכב","שנתעלם<br /><br />מחילה, אבל זה שינוי משמעות ובפורום לשון <img src='/icon/2.gif'>","125","","4740","True","True","False","","102","95.86.107.29","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10486","10436","שינוי לשון?","29/05/11 20:15","כה אייר","תשע&quot;א","20:15","שמואל","כוונתך אולי לעברית מודרנית. אבל בנין נתפעל הוא חדירה ארמית אל העברית שלנו דרך לשון חכמים.  התעלם יכול להיות הן על ידי המתעלם, והן מאליו.","164","","4740","True","True","False","","107","80.230.113.158","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10500","10486","יש לך דוגמא במקורות?","30/05/11 00:08","כו אייר","תשע&quot;א","00:08","דוד כוכב","דומיא דנתעלמה ממנו הלכה.<br />בפועל מופיע רק במשמעות &quot;והתעלמת - פעמים שאתה מתעלם&quot;. ועל בסיס זה השימוש, לא לפי מה שהיה יכול להיות לפי ההטיות.","125","","4739","True","True","False","","135","95.86.107.29","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10529","10500","לשון מקרא ולשון חכמים","30/05/11 20:35","כו אייר","תשע&quot;א","20:35","שמואל","אבל בנין נתפעל הוא שימוש ארמי שנכנס ללשון חכמים, וכיצד לדעתך בלשון המקרא חילקו בין התפעל פסיבי להתפעל אקטיבי?","164","","4739","True","True","False","","157","80.230.113.158","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10535","10529","שוב","31/05/11 03:52","כז אייר","תשע&quot;א","03:52","דוד כוכב","כמו שכבר אמרתי גם אם מבחינה פורמלית הצורה נכונה גם עבור משמעות כזו, וגם אם בזמן המקרא היה מי שהתבטא כך (למרות שזה לא סביר, ואת&quot;ל שאמרו משפט דומה היו משתמשים בלשון 'נעלם ממני הדבר') - על פי שימוש השפה היום יש לביטוי 'התעלם ממני' משמעות שונה.","125","","4738","True","True","False","","134","213.151.45.158","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11041","10535","ומה תעשה בלשון הווה?","15/06/11 06:40","יג סיון","תשע&quot;א","06:40","שמואל","איך תחלק שם בין התעלם לנתעלם?","164","","4723","True","True","False","","108","80.230.51.77","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11060","11041","בא תסביר לנו","15/06/11 14:06","יג סיון","תשע&quot;א","14:06","דוד כוכב","את כל ההטיות בבנינים אלו.","125","","4723","True","True","False","","109","95.86.98.179","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11059","11050","עזוב","15/06/11 14:04","יג סיון","תשע&quot;א","14:04","דוד כוכב","היום משתמשים בוירטואלי.<br />צריך רק לשים כאן בתפריט ימין למעלה את הקישורים לכל המילונים הטובים.","125","","4723","True","True","False","","119","95.86.98.179","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11066","11060","פשוט","15/06/11 20:44","יג סיון","תשע&quot;א","20:44","שמואל","בנין התפעל הוא בנין עברי, ההטיות שלו הם התפעל בעבר/ציווי; מתפעל בהווה; יתפעל בעתיד.<br />בלשון חכמים נכנסה נו&quot;ן בצורת העבר במקום הה&quot;א של התפעל [רק בעבר, לא בציווי], אולי זה בהשפעת הארמית, אבל אינני יודע.<br />בנוסף לזה קרה עוד תהליך. המילה 'התעלם' בלשון המקרא פירושה כבעברית של ימינו, כמו בפסוק &quot;לא תוכל להתעלם&quot;. בשביל המשמעות של נשכח משתמש המקרא בבנין נפעל, דוגמת 'נעלם ממנו'.<br />בלשון חכמים אנו מוצאים שהם עברו לבנין התפעל, והם אומרים 'נתעלמה ממנו הלכה'. בעקרון היה אפשר לומר גם 'התעלמה ממנו הלכה', אבל זאת לא מצינו. ולכן מסתבר לי כדבריך, שהם ניצלו את העובדה שיש להם שתי צורות, ויצרו בידול: התעלם - האדם התעלם, נתעלם - החפץ נתעלם [במקום 'נעלם' של המקרא].<br />אלא שבידול זה כוחו יפה כמובן לצורת העבר. בצורת ההוה אין שתי אפשרויות. וצריך לבדוק מה באמת הם עושים בכהאי גוונא. יתכן שאין צורת הווה כזו בגלל שאי אפשר ליצור בידול.","164","","4723","True","True","False","","153","80.230.51.77","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("11076","11066","אכן","16/06/11 02:34","יד סיון","תשע&quot;א","02:34","דוד כוכב","בעתיד<br />גם: תתעלם ממנו הלכה.<br />וגם: היא תתעלם מנוכחותו.<br /><br />כנ&quot;ל מתעלמת.","125","","4722","True","True","False","","106","95.86.82.138","0","10247","מנחות|עה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=49;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82952);