var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=6326;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("6119","0",""גוילין נשרפין ואותיות פורחות"","08/01/11 21:47","ג שבט","תשע"א","21:47","יאירה","הגמרא מספרת את סיפורו של ר' חנינא בן תרדיון, אשר כיהן כראש ישיבה בסכנין, שבגליל התחתון (סנהדרין לב ע"ב) שלימד תורה ברבים חרף הסכנה, שריחפה על פניו בגין גזרות השמד,שגזרו הרומאים הרשעים. בסופו של דבר הוא נשרף עם ס"ת. נאמר בגמרא, ש"גוילין נשרפים ואותיות פורחות" וגם ש"רבי חנינא בן תרדיון דרש את שם ה' באותיות". סביר להניח, שהוא גם שרשר אותיות וחיבר מהם שמות אלוקיים כי יש להם כוח יוצר. הוא דרש את שם השם בעל 42 אותיות, שמתחבר מהאותיות הראשונות של כל פסוק בתפילת "אנא בכח" מתוך ניסיון להזיק לרומאים ולגרום לתבוסתם המלאה.
הגמרא מביאה את העובדה כסיבת עונשו - שריפה באש וגם מדגישה, שלדרוש את שם השם בפרהסיא זה חטא חמור. גם המשנה (מסכת שמחות ח) מציינת שרבי חנינא בן תרדיון עבר עבירה אך לא מפרטת אותה.
יש חשיבות יתירה לאותיות. כתוב בתחילת הספר היצירה, המיוחס לאברהם אבינו ע"ה, שקב"ה ברא את העולם מאותיות עבריות. כל אות מהווה בסיס למילים וצירופי מילים, בעזרתם אנו למדים הגיית משפטים נכונה והבנת המשמעות של הנאמר. השפה הנכונה מביאה לעיצוב של השקפה נכונה. עם זאת, לאותיות יש כוח עצום כיוון שמהן מורכב הדיבור האלוקי והתורה מהווה רצף שמות אלוקיים. לכן כאשר אדם קורא בתורה ולומד אותה הוא מתקדש. כאשר רבי חנינא נשרף עם ס"ת, האותיות פרחו כי שאפו לעלות למעלה - למקום מחצבתן.
כשם שהאש מכלה את הגוילים, שזה החלק הגשמי של התורה והאותיות, שהן החלק הרוחני עולות למעלה, כך, כשאדם מת גופו מתכלה ונשמתו עולה למעלה. וכך נמצא:
מסכת שבת קה ע"ב:
העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע, הא למה זה דומה - לספר תורה שנשרפה.
הביטוי "אותיות פורחות" עבר לשפה המדוברת במשמעות הפוכה מהמקור: "אותיות ריקות, חסרות משמעות כמו דיבור בעלמא, העדר של זכירת הדברים אחרי הקריאה או למידה".","192","","4882","True","True","False","","666","192.118.11.112","0","0","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6150","6119","הערה לשונית","09/01/11 13:03","ד שבט","תשע"א","13:03","דוד כוכב","מסכת שבת קה ע"ב:
"העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע, הא למה זה דומה - לספר תורה שנשרפה".
נשרפה - בלשון נקבה.
אולם במסכת מועד קטן דף כה ע"א
"תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר, העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע. למה זה דומה - לספר תורה שנשרף".
נשרף - בלשון זכר.
לא בדקתי בנוסחאות אם יש טעות סופר בשבת.
אולם לפי העניין פשוט שצ"ל כבמו"ק, שנשרף קאי על הספר שהוא זכר, ולא על התורה שהיא נקבה, הרי זה בדיוק הרעיון של "גוילין נשרפים ואותיות פורחות".
והשוה ללשון המקרא:
דברים כח, סא
גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
הזאת מכוון אל התורה, לכן המילה בספר בטעם מפסיק.
לעומת הדוגמות הבאות שהטעמים והעניין מורים ש'הזה' הוא הספר:
דברים כט, כ
כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.
דברים ל, י
לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.
דברים לא, כו
לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.
יהושע א, ח
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.","125","","4881","True","True","False","","188","213.151.41.49","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6217","6119",""רזין דרזין"","10/01/11 17:02","ה שבט","תשע"א","17:02","המכריע","ליאירה השלום והברכה.
מאמרך זה הזכיר לי את הסיפור הנחמד על שני חסידים שנתווכחו רבו של מי גדול יותר. נענה האחד ואמר הרבי שלי אומר בשולחנו רזין. אמר השני ורבי אומר רזין דרזין. שאל הראשון מה זה אומר. השיבו השני רבך אומר סודות כאלו שהחסידים לא מבינים רק הוא מבין, אבל הרבי שלי אומר רזין כאלו שאף הוא עצמו אינו מבינם...
א. בהודעה זו במקור היה רשום גליון במקום גוילין, וטוב שתיקן מי שתיקן. אבל דומה
שיש בכך כדי ללמד שדרושה מתינות בהבנת הנקרא בחומרים שכאלו טרם מתחילים לחדש בהם
דברים.
ב. מנין לנהגת החדשה בתחומי התלמוד ורזי תורת הנסתר את הכח להמציא דברים בעניינים שהן כבשונו של עולם?
מנין כל הפלפול הדמיוני שרחב"ת דרש בשם של 42 אותיות? אין פירוש נורמלי לדורש את השם באותיותיו הידוע ללומדים? ומנין הידע הסודי הנוסף שהיה זה בדיוק השם הנלמד מן הקטע של אנא בכח? היש לנו מישהי שהיתה בעזרת הנשים של בית מדרשו של רחב"ת בעת מסירת שיעוריו?
ומנין היכולת לחדור למוחו הנשגב של רחב"ת ולדעת שלא פחות ולא יותר אלא כל זה נעשה כדי למגר את הרומאים על ידי השימוש בקבלה מעשית?
ג. ומה זה הסיפור על כך שבמסכת שמחות מובא חטאו של רחב"ת? חיפשתי ולא מצאתי. הכוונה לכך שנאמר שם כשנכנס רחב"ת למינות? הלא אין הכוונה אלא כשנתפס על ידי מלכות המינים, (הגר"א גורס שם כשנתפס, אבל אין זה מעכב). וכעין לשון הש"ס שם בע"ז כשנתפסו רבי אליעזר ב"פ ורחב"ת.
ד. אינני אוהב להגיב לרגל עצלותי, אבל בהזדמנות במאמר על ליפוף לשם מה להעתיק סוגיא שלימה רק בשביל המילים והחתל לא חתלת מכאן שמלפפין את הולד. וכי תחילת הדברים מוסיפים משהו להבהרה? ומדוע להעתיק אף את המילים "הדרן עלך מפנין"? כנראה יש כאן רזי רזי רזין...
ה. כמו כן במאמר על דש בעקביו בהוספה. הרא"מ רק מעתיק את רש"י ואין בו לכאורה שום הוספה לגוף הנושא הנידון. לשם מה להעתיק עמוד שלם מספר לא קריא לקוראי זמננו לכבוד משפט לא מקורי שבתחילת הקטע? ואם אכן יש בו איזה ביאור למושג דש בעקביו, היה כדאי לתת רק תמצית מחידושו בנושא, זה היה הרבה יותר מועיל.","199","","4880","True","True","False","","261","95.86.78.131","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6328","6150","ספר תורה שנשרפה","12/01/11 20:44","ז שבט","תשע"א","20:44","שמואל","הנוסח 'שנשרפה' אינו נמצא בשום כתב יד, וכן לא בדפוס ונציה. שם הנוסח הוא אל נכון 'שנשרף'.
אינני יודע באיזו מהדורה של הש"ס נכנס שיבוש זה: במהדורת אמשטרדם תע"ד [שהיתה דווקא מהדורה מעולה] הוא כבר קיים.","164","","4878","True","True","False","","114","87.68.165.38","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6253","6217","לא אגרר לויכוח","11/01/11 11:22","ו שבט","תשע"א","11:22","יאירה","אלא אתייחס לכמה דברים בודדים: כתוב במסכת ע"ז יח ע"א של מהדורת שוטנשטיין, בה אני נעזרת בלימוד שלי, שרחב"ת דרש את שם השם של 42 אותיות. וגם בסוף דף יז,ע"ב רש"י כותב על כך.
לא אדבר כאן על שאר המקורות.
איני מתיימרת להשיג את הדעה של רחב"ת ושל חז"ל.
אני גם לא מחדשת חידושים אלא לומדת מהמקורות הקיימים.
אם קורה,שאני לא יודעת משהו אני שואלת שאלות וזאת דרך הטובה ביותר ללמוד, או שאני מודה בזה, כפי שכתוב במסכת ד"א זוטא פ"א, הלכה כ"ב:
"אם חפץ אתה ללמוד תורה, אל תאמר על מה שלא שמעת, שמעתי. אם שנו לך ולא שמעת, אל תבוש לומר לא שמעתי. ואם ישאלך אדם דבר שאי אתה בקי בו, אל תבוש לומר איני יודע".","192","","4879","True","True","False","","232","192.118.11.112","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6260","6217","עוד מקור","11/01/11 15:11","ו שבט","תשע"א","15:11","דוד כוכב","במסכת קידושין דף עא ע"א:
"אמר רב יהודה אמר רב: שם בן ארבעים ושתים אותיות, אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו".
ובספר בניהו בן יהוידע על אתר שם:
"שם אמר רב יהודה אמר רב שם בן מ"ב אותיות וכו'. נראה לפי פשוטו דקאי על שמות אנא בכח שהם מ"ב אותיות".
משמע שסתם שם בן מ"ב הוא של אנא בכח.","125","","4879","True","True","False","","153","213.151.41.49","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6264","6253","הוגה את השם באותיותיו","11/01/11 15:36","ו שבט","תשע"א","15:36","המכריע","א. אוי לנו אם שוטנשטיין זה מקור בעצמותו. נכון שרש"י כך פירש, כנראה בעל השוטנשטיין הלך בעקבותיו, אך תוס' במקום מביא שרוב העולם מפרש אחרת. וזה דבר שנוגע לדינא ופוסקים כמו התוס' (לענין מהו האיסור).
ב. גם רש"י לא אמר שהכוונה לשם היוצא מאנא בכח, ואין לנו עסק בנסתרות. על נושא שכזה צריך לשתוק או לכתוב בזהירות המירבית מתוך ידיעה עמוקה בנושא.
ג. לפי הגירסא שלנו זה לא נשאר למסקנה אלא נענש מפני שהיה הוגה את השם בפרהסיא. ראה תוס' ד"ה להתלמד. אלא שכנראה לרש"י לא היתה גירסה זו, ולכן פירש מפני שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים, דהיה דורש להתלמד ואין בזה איסור מעיקר הדין ורק לפי מעלתו נתבע כמבואר ברש"י. דומני שבמאמר היה כתוב דברים נחרצים אודות החטא החמור ובהקשר לרחב"ת.
ד. הנושא הזה היה רק פרט אחד מתוך מכלול, אלא שהכותב/ת החליט/ה "לא להגרר לויכוח" אז אמטול הכי יישארו שאר ההערות תלויות ממעל ללא מענה. בתקוה שבכל זאת הן נלקחו לתשומת לב הכותבים הנכבדים.
ה. ההנהגה האצילית הזו, לשאול ולא ליבוש מאי ידיעה, היא אכן ראויה לכל שבח. אכן זה היה בדיוק מוקד הדיון האם ראוי לומר דברים החלטיים במיוחד בנושאים עטופי רז ומסתורין.","199","","4879","True","True","False","","218","95.86.78.131","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6277","6264","תגובתי","11/01/11 21:04","ו שבט","תשע"א","21:04","יאירה","למהדורת שוטנשטיין יש הסכמות של גדולי הרבנים הן בא"י והן בחו"ל.
אני אישית מכירה הרבה אנשים, שלומדים ממנה. אני למדתי מה שכתוב שם לכן הסתמכתי על זה.
אני אעיין בגמרא רגילה, בתוספות ובמפרשים, תודה שהערת והפנת אליהם את תשומת ליבי. כמן כן למדתי לקח מההערות שלך והן נלקחו,קודם כל, לתשומת ליבי שאני הכותבת של ההודעה. אהיה זהירה בנוגע לדברים, שקשורים ברזי דרזין!
אני בטוחה,שאין צורך לכתוב את המילים "הכותבת החליטה" עם מקף לפני האותיות האחרונות...","192","","4879","True","True","False","","245","213.151.62.119","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6285","6277","נפלא","11/01/11 23:26","ו שבט","תשע"א","23:26","המכריע","ליאירה הכותבת היקרה (בלי מקפים)
א. מהדורת שוטנשטיין היא אכן מפעל נפלא, ואין כמובן כל בעיה ללמוד ממנו (למי שמתקשה להסתפק ברש"י) ואפשר בהחלט להסתמך עליה בדרך הלימוד ולצאת מהנחה שמה שכתוב שם מדוייק. אבל כל זה לא קשור כשנוצר איזה דיון ורוצים להביא מקור, זה לא מקור, זה רק ליקוט וצריך לראות את הדברים במקורן, דהיינו את הגמ' הרש"י והתוס' ושאר המפרשים המוסמכים. (כתב הגר"י הוטנר; מעין מטהר בכל שהוא ומקוה במ' סאה, ללמדך שכל שהוא של מקור שווה למ' סאה של כינוס וליקוט).
ב. הדברים לא היו מכוונים למישהו או מישהי מסויימת, רק בכללות לכל הכותבים באשר הם, שיש להיזהר בבואנו לכתוב בסתרי תורה. שם אין לנו רשות לחדש, ובכלל לא ראוי להוציא דיונים בנושאים כאלו לרשות הרבים, אבל לכל הפחות להסתפק בציטוט מילה במילה מקדמונים מוסמכים ומקוריים. וכדי לכלול את הכל, לכן המקפים.
ג. מה שאת כותבת בתחומי הלשון שאת בקיאה בהם, הם באמת דברים נפלאים ומחכימים מאד, וחבל לקלקל את הרושם הנפלא ע"י כתיבה בנושאים שאינם בתחום סמכותך. וכבר אמרו חז"ל, "אין אומרים בקרו חזיר אלא בקרו טלה" כלומר אין מעבירין ביקורת על דבר שאינו בעל ערך, הביקורת היא אך ורק על מי שהוא בעל רמה ודבריו חיין וקיימין בדרך כלל, אזי כדאי להשקיע בו להעיר לו על המעט שהוא יכול לשפר (לדעת הכותב).
ד. הסגנון שנקטתי היה חריף במכוון (נגד נטייתי הטבעית) בבחינת במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד אפילו לרב, אבל הדברים לא אמורים כלפי פרט מסויים חלילה אלא לכולנו. (מלבד הערה אישית בדרך אגב על אריכות של ציטוטים שמכבידה על הקורא וממעטת את התועלת). ואיתך הסליחה על הפגיעה ברגשותייך.
המכריע.","199","","4879","True","True","False","","182","95.86.78.131","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6320","6285","הבעת אות הוקרה למכריע","12/01/11 19:20","ז שבט","תשע"א","19:20","יאירה","אני מודה לך מקרב לב על ההערות שלך. התייחסתי אליהן בשיא הרצינות. אני תמיד שמחה לקבל ביקורת, כי ממנה ניתן ללמוד לקח ולהימנע מהטעויות להבא. אני גם רואה את מה שאתה כותב בפורום הזה וגם בפורום על הדף ומההודעות שלך ניכר שאתה תלמיד חכם גדול ובר הכי בגמרא: תבורך מהשמים!","192","","4878","True","True","False","","236","213.151.62.119","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6326","6320",""ביקורת" - מתנה ליאירה, מה זה ביקור?","12/01/11 20:44","ז שבט","תשע"א","20:44","המכריע","בס"ד. תודה על ההוקרה ועל קבלת האמת ממי שאמרו ללא שים לב למהותו וסגנונו.
אתן לך מתנה לכבוד זה על המילה "ביקור".
נפוץ מאד לומר אצלינו ביקור במובן של לבוא אצל ידיד להתארח ולשהות אצלו מעט, משהו דומה למילה הלועזית "ויזיט".
האמת היא שזה חידוש של בן יהודה, ולצד חידושים נוספים מבית מדרשו שטעה בהם, גם כאן טעה טעות גדולה. אלא הפעם הטעות שלו גרמה וגורמת לנו לבטל באופן קבוע מצות עשה מדאורייתא בגלל אי ההבנה, ללמדך כמה חשוב לדעת את משמעה המדוייק של מילה בלשון הקדש.
בן יהודה הוציא את זה מהפסוק ולבקר בהיכלו, כדרכם של יהודים שרחקו מבית הכנסת בקביעות ובאים אליו רק לויזיט, הבין בן יהודה באופן ספונטני כך את הפסוק לבקר בהיכלו, כלומר מדי פעם קפיצה לאירוח קצר.
האמת שבלה"ק ביקור מופיע או מלשון העברת ביקורת, כמו ביקורת תהיה, בקרו טלה, ועוד, או מלשון השכמה בבוקר. הפירוש האמיתי של הפסוק לבקר בהיכלו הוא לבוא כל בוקר להיכלו. ביקור בלשון ויזיט זה פשוט לא קיים בלה"ק.
כתוצאה מכך נהרסה אצל רובינו מצות ביקור חולים כהלכתה. המצוה היא כמבואר במסכת נדרים ובשולחן ערוך, לבוא אל החולה, להעביר ביקורת מה חסר לו ומה הוא צריך, ולדאוג לצרכיו. וזהו ביקור חולים, ביקורת. אילו בן יהודה לא היה משבש עלינו את המילה הזו, היינו יודעים את משמעותה ומקיימים זאת. בגלל השיבוש הנ"ל נצטייר לנו בטעות ביקור חולה, ויזיט אצלו. ומסתפקים בכך. (לפעמים זה כל מה שחסר לו מאיתנו, ואז המצוה התקיימה כראוי, אבל לפעמים היינו יכולים לנקות לו, לקנות עבורו, להביא לו חומר לתעסוקה וכדומה, ושוכחים מזה בגלל ההטעיה הנ"ל).
שוב תודה על ההתייחסות האצילית למרות הביקורת החריפה. (אתנצל שאני "מחנך בדם", 23 שנים מחנך בני נוער ורגיל לעמוד על המשמר בעניינים עקרוניים, ואתך הסליחה). המכריע.","199","","4878","True","True","False","","517","95.86.78.131","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6336","6326","ומפורש במסכת נדרים דף לט ע"ב","13/01/11 00:46","ח שבט","תשע"א","00:46","דוד כוכב",""תניא: ביקור חולים אין לה שיעור.
מאי אין לה שיעור? ... רבא אמר: אפילו מאה פעמים ביום".","125","","4877","True","True","False","","165","213.151.41.49","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6348","6326","טעות בידך, ולא ביד בן יהודה כאן","13/01/11 12:21","ח שבט","תשע"א","12:21","Almuaddib","כמה משמעויות ל"ביקור".
הראשונה שבהן, כפי שכתבת - לבחון, לבדוק. וכאיתא במשנה "אם שהה כדי ביקור" (חולין פ"ב מ"ג) - אם המתין את פרק הזמן הנדרש לצורך בדיקת להב הסכין. וכן גם ביקור הטלאים במסכת פסחים, ורבים כמוהו.
ככל הנראה, מביקור זה הסתעף ביקור החולים. שמשמעותו כפי שכתבת לעיל - לבוא אל החולה, ולבדוק מה מצבו. אלא שכבר חז"ל כאשר הם עוסקים במצוות ביקור חולים, לא עוסקים בבדיקה ובחינה, אלא בהליכה אל ביתו של החולה, בדיוק ב-Visit שכנגדו אתה יוצא. הרי זו בדיוק משמעות דברי רבא כי משמעות "אין לו שיעור" בביקור חולים - אפילו מאה פעמים ביום.
אפילו מאה פעמים ביום יבוא האדם ויבקר את החולה. יבוא ויבדוק?
"אין מבקרין לא לחולי מעים ולא לחולי העין ולא לחולי הראש. וכן כל חולי דתקיף ליה עלמא וקשה ליה דיבורא אין מבקרין אותו בפניו, אלא נכנסין בבית החיצון ושואלין ודורשין בו אם צריכין לכבד ולרבץ לפניו, וכיוצא בו, ושומעין צערו ומבקשים עליו רחמים.
(יו"ד סימן שלה)
הרי שעניין "ביקור חולים" משמעותו כבר מזמן הפכה להיות כאותה המשמעות שאנו מדברים בה בלשון יום יום, הרבה טרם נולד בן-יהודה, ומה לך לתלות בו ברים שכבר נכתבו על ידי בעלי התריסין טרם בא לעולם.
עוד אוסיף כי גם פירוש "ולבקר בהיכלו" אינו אחיד בין כל הפרשנים. יש שפירשוהו כפי שכתבת - להשכים בבוקר, אך לא רק - ועיין הראב"ע על אתר, למשל.
והרי "לבקר" אינו רק להשכים בבוקר, שכבר מצאנו בתורה "לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו" - ושם ודאי אין משמעותו ישכים לבוקר.
מה עוד תתלה בבן יהודה, את "מאי ריבה - מיני מרקחת"?","107","","4877","True","True","False","","763","81.218.141.168","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6364","6326","כבוד הרב המכריע!","13/01/11 22:28","ח שבט","תשע"א","22:28","יאירה","אל נא תיפגע מהלשון הנוקבת, שנקט Almuaddib!
הוא לא התכוון להעליב אותך: הוא מתייחס כלפי כולם בכבוד ובצדק!
אני בטוחה, שהוא עיין במילון של אליעזר בן יהודה (אני גם עיינתי היום), אשר התייחס בפירושו של מילים לכל מקור ולא דילג על מאומה ולאחר העיון אמר לך את מה שהוא קרא ולמד.
יש לי שאלה אליך: מה הפירוש של דבריך "מחנך בדם"? זה נשמע די לוחמני ומפחיד! הרי יש בתורה ספרים חינוכיים כמו ספר בראשית, ממנה מורה עשוי להנחיל מידות טובות לתלמידים. יש גם שיטות לימוד יעילות המתאימות לכל גיל...
אגב, באותו המקור שבו נאמר: שמע אמת ממי שאמרה, אך בהקדמה השנייה, מופיע משל חינוכי בעל ערך,אשר מדבר על עידוד הלימוד בעזרת תמריצים בהתאם לגיל התלמיד...מה אתה אומר על המשל הזה?","192","","4877","True","True","False","","187","213.151.62.119","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6355","6348","אכן","13/01/11 16:07","ח שבט","תשע"א","16:07","דוד כוכב","המושג ביקור חולים כבר שוייך לכל כניסה אצל החולה.
חיפשתי מעט מאמתי השתמשו במילה ביקור למשמעות visit.
יתכן שאכן הראשון היה בן יהודה:
ספר מבחר הפנינים לר' שלמה בן יהודה אבן גבירול נולד בערך בשנת ד"א תש"פ [1020] בעיר מלאגה שבספרד, ונפטר לפני הגיעו לגיל ארבעים בעיר ולנסיה:
לט - שער בקור האוהבים.
(א) אמר החכם מי שמניח ביקור אוהבו חומס נפשו:
(ב) ואמרו מי שמבקר מי שיכבד עליו יפגע בוז וקלון:
(ג) ואמרו בקר לעתים רחוקים תוסיף אהבה:
ובט"ז יורה דעה סימן רסה ס"ק יג:
"ובדרישה הביא מתשובת מהר"ר מנחם מה שנוהגים בשבת לבקר אצל התינוק הנולד שהוא אבל על תורתו ששכח כדאיתא פ' המפלת עכ"ל".
שו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן עו (נולד בשאלוניקי (יון) בשנת ה"א רס"ו (1506)):
"וכן אמר הריני נזיר... אם אכנס בק"ק קיאנה י"ץ מהיום ועד משך עשר שנים רצופות, לא בתורת חכם, ולא דורש, ולא מפרש, ולא ע"ד ביקור, ולא בשום אופן אחר בעולם".","125","","4877","True","True","False","","146","213.151.61.94","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6358","6348","ביקורת רדודה","13/01/11 17:57","ח שבט","תשע"א","17:57","המכריע","לאלמואדיב היקר. כנראה אהבתך לבן יהודה העבירתך במקצת על הבנתך העמוקה, או ביקור (אבע"א הכי ואבע"א הכי) חפוז מדי בדבריי.
א. אפילו מאה פעמים ביום בודאי הכוונה ככל שיש לחולה צורך שיבקרו ויבדקו אם צריך לו סיוע, כך החיוב, ואין יוצאין במעשה של ביקור אלא הוא נמדד לפי צרכי החולה, ואפילו מאה פעמים ביום.
ב. כנ"ל הציטוט משו"ע.
ג. ידעתי שישנו פירוש נוסף, אבל הוא אכן לשון ביקורת והוא קצת דחיק אנפשיה, איך שיהיה או בוקר או ביקורת. ומה התכוונת לדחות משם?
ד. הייתי מעדיף לתלות בבן יהודה את "מחמאות" למשל. רכו דבריו יותר משמן וחלקים היו יותר מחמאה, ודוק.
אילו ידעתי שאני דורך על יבלת, לא אמרתי כלום, ואסתגר בזה, מלבד תשובה לרד"כ בקטע הבא, בל"נ אשתוק.","199","","4877","True","True","False","","202","213.151.50.127","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6359","6355","פירוש הקטעים.","13/01/11 18:04","ח שבט","תשע"א","18:04","המכריע","מבחר הפנינים ללא ספק מדבר על ביקורת. מי שמניח מלהעביר ביקורת על אוהבו הרי הוא חומס נפש חבירו. המבעיר ביקורת על מי שתקיף ממנו, ישבע בוז, על דרך ואל תדון עם מי שתקיף ממך (אגב כתב החזו:א באיגרת "ואין לך תקיף יותר גדול ממי שאינו מבין"...). וכן המעביר ביקורת רק לעיתים רחוקות אהוב יהא על הבריות.
גם הט"ז מדבר על ביקור על משקל ביקור חולים, נהגו לבקר את התינוק, לבוא ולראות מה עניינו, (לאיזו סבתא האף שלו דומה..), רק שהמון העם אינם יודעים שהטעם היה לבוא כביכול לנחמו. וכן המהרשד"ם הלא מיירי להדיא על אדם עוצמתי המקבל על עצמו לימנע מבוא העירה לשום ענין ציבורי, להורות לדרוש לפרש ולבקר את ענייני העיר.","199","","4877","True","True","False","","167","213.151.50.127","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6360","6358","קצרה בינתי מרדת לעומק דבריך","13/01/11 20:34","ח שבט","תשע"א","20:34","Almuaddib","הדגמתי לך כי כבר קדמונים השתמשו ב"ביקור" במשמעותו המודרנית, הרבה לפני בן יהודה.
גם הרב כוכב הוסיף והדגים עוד.
אינני יודע על איזו נקודה רגישה לחצתי אצלך, אבקש מחילתך בזה.","107","","4877","True","True","False","","161","77.125.118.253","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6361","6359","פירוש זה","13/01/11 20:37","ח שבט","תשע"א","20:37","דוד כוכב","לגבי ן' גבירול אכן טעיתי.
לגבי השאר לא נראה לדחוק בהם משמעות ביקורת, אילו היה כן היה צריך הדרישה לכתוב: 'לבקר את התינוק' ולא 'לבקר אצל התינוק'.
וניתן למצא עוד כהנה כגון בשו"ת חיים ביד סימן קכה, ט לרבי חיים פלאג'י (פלאצ'י) נולד באיזמיר בשנת ה"א תקמ"ח (1788) נפטר בשנת ה"א תרכ"ח (1868) {כאשר אב"י היה בן 10 שנים}:
"ביקור לאבלים עיניך תראנה מאמר אבות דר"ן גודל מעלת מנחם אבלים דמביא טובה לעולם והובא בס' מח"ל דצ"ז ע"ג וא"כ אפי' שהוא רב ונשיא או זקן ידחוק עצמו ויבקר לאבלים לנחמם ולדבר על לבם".
גם כאן כתב ביקור לאבלים, ויבקר לאבלים, ולא את האבלים. וביאר שאינו לבדוק צרכיהם אלא לנחמם.
אבל לעצם העניין גם אני כתבתי לעצמי זה זמן רב שפירוש ביקור המקורי הוא מלשון ביקורת.
ולעניין עיקר מצוות ביקור חולים, כתב החכמת אדם כלל קנא, ג:
"עיקר מצות ביקור חולים שיבקש עליו רחמים ואם ביקר ולא ביקש לא קיים המצוה".
ואילו הקיצור שולחן ערוך סימן קצג, ג שינה מלשונו וכתב:
"עיקר מצות ביקור חולים הוא, לעיין בצרכי החולה מה הוא צריך לעשות לו, ושימצא נחת רוח עם חביריו, וגם שיתן דעתו עליו ויבקש רחמים עליו. ואם ביקר ולא ביקש לא קיים את המצוה".
ויש קצת אריכות בזה, שבגמרא יש את ב' הענינים. ונראה ביאור הסוגיה שתפילה בעי תמיד, וביקורת רק כשנצרך.","125","","4877","True","True","False","","118","213.151.61.94","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6365","6364","ביאור הביטוי","13/01/11 23:32","ח שבט","תשע"א","23:32","המכריע","לויכוח עם אלמואדיב ורד"כ בענין הביקור, דומני שאין טעם להמשיך, זו כבר התנצחות לשמה. אני עניתי להם על הדוגמאות שהביאו, ולא השתכנעתי כלל, זכותם לקרוא את הדוגמאות כראות עיניהם ולחלוק עלי, והבוחר יבחר. אני הפניתי אלייך את הרעיון הזה, במיוחד בגלל שלא רציתי להיות בפה החריף של אלמואד' שיחיה, אבל מה לעשות שהנושא עניין אותו. אני נמנע די הרבה מלכתוב בנושאי לשון בגלל סגנון הויכוח שלו, אבל אין לי שום טענות, זכותו. ולכן אני מעדיף לשתוק.
גם בענין היחס לבן יהודה דעתי שונה מדעתו, אבל על כגון דא חבל מראש לפתוח בדיון. הוא לגלג מראש על ריבה, ורמזתי לו משהו יותר ענייני, אבל הוא לא נגס בפיתיון, ואולי עדיף שכך.
מה שנבהלת מהכינוי "מחנך בדם", זו פשוט אי הבנה מצחיקה. אין הכוונה מחנך עד זוב דם או משהו בסגנון, אלא שהחינוך טבוע בדמי. זה כינוי נפוץ במחוזותנו, ועמך הסליחה על בהלת השווא.
ואל נא לדאוג, משתמש אנכי כמובן בספר בראשית, ובשאר שיטות הלימוד היעילות..
ברוך השם כבר זכיתי לחנך מעל 600 תלמידים, ותודה לקל רובם ככולם יצאו מחונכים היטב למידות טובות ודרך ארץ והם אוהבים את מחנכם ושומרים עמו קשר חם עד היום הזה. כך שבאמת ממש אין צורך לדאוג.
אין לי מושג לאיזה מקור את מתכוונת בענין קבל את האמת ממי שאמרו. אני מצטט מזיכרון ולא התכוונתי למקור מסויים, אבל אני מתאר לי שאת מתכוונת לשמונה פרקים ולדברי הרמב"ם בענין שלא על מנת לקבל פרס, ואם להרמב"ם הכוונה, היעלה על הדעת לשאול ולבקש את הסכמתי???
שוב לסיום, אני משתדל לא להיות בפורום הזה, נכנסתי רק בגלל הגיית השם, השתמשתי בסגנון חריף מפאת הנושא, חזרתי שוב רק מפני שרציתי לסיים ברוח טובה, והשארתי בקשיש קטן. צר לי שזה הבעיר מדורה קטנה. אבל אחרי שאני את שלי עשיתי, כנראה לא אוסיף עוד להשתתף בדיוני הלשון המלומדים.","199","","4877","True","True","False","","175","213.151.50.127","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א",""),new Message("6368","6365","תגובתי","14/01/11 08:40","ט שבט","תשע"א","08:40","יאירה","אתה צודק שאין טעם להתנצח, אבל כאן אנחנו מבררים את ענייני הלשון ואתה כמחנך מיומן אמור לדעת, שכל אדם הוא עולם בזעיר אנפין וחייבים לכבדו כפי שהוא. זה נוגע לכולם! לפורום נכנסים אנשים על מנת לדבר ולא כדי לשתוק, שנית, הדברים העניניים,שאתה כותב מיידעים אנשים ומועילים ללימוד. תראה בפורום על הדף, שאנשים, לרבות אלמואדיב משבחים אותך על חכמתך! על כן אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה להישאר ולהוסיף לכתוב כאן! לגבי שורש "ב.ק.ר" אלמואדיב ורד"כ הגיבו על דבריך: אחרי שתעיין במילון אבן שושן החדש תיווכח לדעת, שהם צודקים! זה לא הבעיר מדורה אלא הודעתך עניינה אנשים, הם עיינו בספרים ואמרו לך ולכולנו את אשר למדו.
שים לב, הוכחתי לך לפי הדוגמא האישית שלי: בחרתי להסתייג מהריב וכיבדתי אותך כת"ח! לא נעלבתי מדבריך הפוגעים והמייסרים, שכתבת לי בהתחלה. לא זו בלבד, שאני תמיד שמה לב לכל דבר ולכל פרט אלא גם יכולה לזכור מידע רב והוא ייחרט בזכרוני לתמיד. לכן אני מציעה לך להתייחס באותה הצורה היאה לאלמואדיב למרות סגנונו החריף! ברצוני להוסיף, שקיים ביטוי "בדם ובנפש", לכן לא הבנתי כשכתבת רק "מחנך בדם".
התכוונתי להקדמה לפרק חלק ולא להקדמה למסכת אבות. בהקדמה לפרק חלק יש משל חשוב על חינוך נער צעיר. לא בקשתי את הסכמתך, שאלתי מה אתה חושב על המשל הזה כבעל ותק נכבד וניסיון רב בחינוך?
תראה את דבריי ברוח טובה כפי שאתה בעצמך כתבת: מבקרים את מי שאוהבים ומאחלים לו טוב!","192","","4876","True","True","False","","209","213.151.62.119","0","6119","עבודה זרה|יח ע"א","")];var iTotalPages=49;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25077);