כתבה באתר צמח השדה:

על חכמינו והיכרותם עם צמח השדה - מאת ד"ר משה רענן

התלמוד (הגמרא) דן ומבאר נושאים המוזכרים בכל המקורות שלפניו כדוגמת המקרא, המשנה והברייתא. בין שאר המושגים המוזכרים בו מופיעים שמותיהם של צמחים ובעלי חיים רבים. חוקרים מנסים לפענח את משמעותם ולבדוק אם הם זהים לשמות השגורים בפינו גם היום. מכיוון שבאתר יש לנו מדור הנקרא: "נזכר במקורות"... אנו משתפים פעולה עם פורטל הדף היומי בנושא פרשנות וזיהוי צמחים המוזכרים בתלמוד. ד"ר משה רענן מתמודד עם אתגר זיהוי הצמחים ובעלי החיים הנזכרים בתלמוד בהתייחס לסוגיא שבה הם מופיעים ואנו יוצאים נשכרים !!!!

"במשך יותר מ – 1,500 שנה מהווה התלמוד מרכז עיסוקם הרוחני של יהודים בכל רחבי העולם. דורות רבים של תלמידי חכמים בנו סביבו מאגר אין סופי של ספרי פרשנות, הלכה ואגדה והתפתחו אסכולות שונות ומגוונות של דרכי לימוד והוראה. מאגר זה כולל בתוכו תחומי ידע מגוונים המלווים את העיסוק המרכזי של התלמוד שהוא פרשנות, מנקודת מבט הלכתית, למצוות המופיעות במקרא ובמשנה. תחומי ידע אלו כוללים מדרשים, היסטוריה, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, מתמטיקה, מדעי החיים ועוד. הזמן שחלף מאז חתימת התלמוד ונדודיו של עם ישראל בגלות גרמו לכך שהרבה מהמושגים המופיעים בתלמוד אינם מוכרים ובכללם שמות הצמחים ובעלי החיים המופיעים בו. היו ניסיונות רבים לשחזר את מושגים אלו ולהתאימם לידוע בתקופתם ובמקומם הגיאוגרפי של החוקרים כמו למשל מילונו של רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי (1035 - 1110), "הערוך", אך מרבית ניסיונות אלו היו חלקיים ואינם נגישים ללומד בן זמננו בעיקר בגלל בעיות שפה.

ייסוד מפעל הדף היומי (מחזור לימוד של הש"ס כולו הנמשך כ – 7.5 שנים בקצב של דף תלמוד ביום) על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בשנת תרפ"ג (1923) פתח צוהר רחב לעשרות אלפי יהודים ללימוד שיטתי ועקבי ומפגש עם הש"ס כולו. מפעל זה הביא למהפכה במספר לומדי התלמוד ומעיסוק המוגבל למספר מצומצם של חובשי בית המדרש ויחידי סגולה הפך הלימוד לנחלת רוב שדרות הציבור התורני. לימוד זה הביא להתפתחות זן חדש של לומדי תורה המוצאים בגמרא לא רק משמעות דתית של מצוות "תלמוד תורה" אלא גם כר נרחב להרחבת ההשכלה התורנית והכללית. לומדים אלה המגיעים מתחומי עיסוק ומקצועות מגוונים, ולא מעולמה של תורה, מביאים איתם עושר של נקודות מבט חדשות. ניתן לתאר את התהליך כמעבר מלימוד ל"עומק" ללימוד ל"רוחב". מגמה זו הביאה בעקבותיה גל של התעניינות במושגים הכלליים המלווים את סוגיות הש"ס והרבה מאמץ מחקרי הופנה לכיוונים אלו.