גם בסבב לימוד הדף היומי הקודם, וגם בשבועות האחרונים - נשאלנו שוב ושוב מה ההיגיון שלומדים את מסכת יומא אחרי מסכת שקלים, ולא את מסכת ראש השנה, כפי שמופיע בדפוסי הגמרא הרווחים.
בסבב הקודם של לימוד הדף היומי היו אף כמה מגידי שיעורים שסיפרו לנו שהתחילו ללמד את מסכת ראש השנה, ורק לאחר דף או שניים שמו לב לטעות שלהם.
היו גם כאלו שפנו אלינו לאחרונה (וחלקם אף בתחילת השנה כאשר פרסמנו את סימניית לוח השנה ללומדי הדף היומי לשנה זו) וטענו שחלה אצלנו טעות.

בספר שו"ת הדף היומי, בטעות לא שילבנו שו"ת בנושא זה, אבל הנה לפניכם התשובה שנוסיף במהדורה הבאה (בנוסף לעוד עשרות רבות של שאלות שהצטברו אצלנו מאז הוצאת המהדורה הראשונה) - הרי היא לפניכם ונשמח להערות:

מדוע לומדים יומא לפני ראש השנה?

שאלה:
הופתעתי לראות בלוח השנה שלכם, שלאחר סיום מסכת שקלים נתחיל ללמוד את מסכת יומא, ולאחריה את מסכת סוכה ומסכת ביצה, ורק אחר כך את מסכת ראש השנה.
לעומת זאת, בש"ס גמרא שלי, מסכת ראש השנה מופיעה מיד לאחר מסכת שקלים ורק אחר כך מופיעים מסכתות יומא סוכה וביצה.
האם התבלבלתם?

תשובה:
סדר המסכתות בש"ס שלך הוא כפי סדר המסכתות שהודפסו בש"ס וילנא. בסידור זה המסכתות מסודרות לפי סדר מועדי השנה: ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה. ההיגיון שבסידור זה מובן כמובן היטב.
לעומת זאת, סדר לימוד הדף היומי הוא כפי סדר המסכתות שבדפוסי המשנה (וכפי שהוא אף בדפוסי גמרא אחרים חוץ מדפוס וילנא, כמו דפוס סלאוויטא, שעליו התבסס הרב מאיר שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי), והוא כפי שפירטת בשאלתך: יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה.
אם כך, לבטח תשאל כעת, מדוע הסדר בדפוסי המשנה הוא לא לפי סדר מועדי השנה אלא מסודר באופן אחר?
שאלה זו נשאל רב שרירא גאון באגרתו: "מה טעם עשו בזה הענין, מה טעם הקדימו כפורים לשקלים וסוכה ליום טוב ושתיהן לראש השנה", והשיב על כך: "כך הורגלו החכמים לשנות, ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו". – לפי דבריו, אין חשיבות עקרונית לסדר המסכתות. אמנם, בספר יוחסין מביא בשם רב שרירא, שהטעם לכך שמסכת יומא היא לאחר מסכת שקלים הוא בגלל שמסכת יומא דומה לשבת ועירובין.
לעומתו, הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות עמד על כך ונתן טעם עקרוני לכל סדר המסכתות, ובנוגע למסכתות שבשאלתך כתב כך:
"ואחריה פסחים לפי שהוא מצוה ראשונה שנצטוינו בה על ידי משה, ועוד שהוא סמוך לשבת בפרשת מועדות. ואחריה שקלים כסדר הכתוב. וכפורים אחר שקלים כפי הסדר, כי מצות שקלים בכי תשא וכפורים באחרי מות. ואחר כך בא לגמור עניני שלש רגלים. וכיון שכבר דבר על פסחים נשאר לו לדבר על סוכות ושבועות, ואין לו מה לדבר על שבועות זולת דברים השייכים בכל יום טוב והיא מסכת ביצה, לפיכך הקדים סוכה לפני ביצה בגלל ריבוי מצוות סוכות. ולא נשאר לו מפרקי השנה שנזכרו במקרא זולת ראש השנה, לפיכך דבר על ראש השנה אחרי ביצה, ובכך נשלמו עניני המועדים שנזכרו בתורה".
טעם נוסף לסידור המסכתות כתב הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו-כז):
"אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר"מ ז"ל". - לפי דבריו, הסדר הוא מהגדול לקטן: יומא (8 פרקים), סוכה (5 פרקים), ביצה (5 פרקים), ראש השנה (4 פרקים).
בהצלחה בלימוד מסכת יומא!

להרחבה נוספת - ראו את אשר כבר הופיע ונדון בפורום שלנו בסבב הקודם

* את התשובה הנ"ל צירפנו כעת לשו"ת שבאתר, ואם יש לכם שאלות נוספות - מוזמנים לשאול.