לא ישאל לחכם ויטהר
עבודה זרה דף ז ע"א
"ת"ר: הנשאל לחכם וטימא - לא ישאל לחכם ויטהר, לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר".
מה טעם איסור זה?
נחלקו בכך הראשונים:
יש הסוברים מפני כבודו של החכם הראשון.
ויש סוברים שבעצם השאלה כבר קבע השואל שדברי החכם מקובלים עליו, והוא קיבל על עצמו שהדבר אסור לו. ובלשון הגמרא: (מסכת כתובות דף כב ע"א) "שוויה לנפשה חתיכה דאיסורא". והוא כנדר.
זו דעת הראב"ד.
עוד לפני שנתמנה הרב מרדכי אליהו לתפקיד הראשון לציון, שמעתי בשמו שאמר שעל כבודו שלו מוחל הוא, לפיכך נפל הטעם הראשון ומי ששואל אותו שאלת חכם רשאי לשאול לאחר מכן חכם אחר. אך בתנאי שיתכווין מראש שאינו מקבל עליו את הפסיקה כקבלה גמורה וכנדר, ובכך יפול גם הטעם השני. .
