מלכות פרס
עבודה זרה דף ט ע"א
"מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה".
וכך הוא בסדר עולם רבה פרק ל:
"רבי יוסי אומר מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה".
הכיצד אם כן הספיקו כל מלכי פרס למלוך בתקופה מצומצמת זו?
התשובה לכך נמצאת גם כן שם בסדר עולם רבה פרק ל:
"הוא כורש, הוא דריוש, הוא ארתחשסתא".
את ברייתא זו הביאה הגמרא במסכת ראש השנה דף ג ע"ב. וממשיכה שם הגמרא:
"כורש - שמלך כשר היה, ארתחשסתא - על שם מלכותו, ומה שמו - דריוש שמו".
האם זו דעת חז"ל המוסכמת על הכל?
כתב תוספות הרא"ש במסכת ראש השנה דף ג ע"ב:
"אבל איהו {רב יוסף} סבר דארתחשסתא וכורש לאו חדא נינהו".
ואולי גם מלשון הסדר עולם "רבי יוסי אומר.." ולא 'אמר רבי יוסי' מרומז שקיים גם מי שחולק.
וכן דעת רבנו זרחיה הלוי בספרו המאור הקטן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף א ע"א:
"אבל הפירוש הנכון לפי הפשט זה שכתוב ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס שלשה מלכים היו והרי הוא כמו שאמר מלכי פרס כי כל אחד מהם היה מלך פרס".
האם יתכן שתהינה שיטות שלחשבונן חשבון השנים לבריאת העולם יהיה שונה, והגיטין שנכתבו לחשבון אחר יהיו פסולים?
על כך כתב בספר גט פשוט סימן קכז ס"ק ל"א,
שקיימת מחלוקת בין בני מזרח לבני מערב בשנה אחת במניין לבריאת העולם. ואין חשש פסול בגט, כי לכן כותבים: "למניין שאנו מונין פה...". כלומר למניין המקובל באותו מקום.
והביא ראיה מגמרתינו בעמוד ב':
"ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתירתא.
סבור רבנן קמיה דרב' למימר: האי שטר מאוחר הוא, ניעכביה עד דמטיא זמניה ולא טריף.
אמר רב נחמן: האי ספרא דוקנא כתביה, והנך שית שנין דמלכו בעילם דאנן לא חשבינן להו, הוא קחשיב ליה".
