נומי רבי שמעון
זבחים מה ע"ב
"נומי רבי שמעון: בדבר שדרכו לאכול חייב".
כך גירסת רש"י ורבותיו, וכך הוא בכתבי היד מינכן ורומי.
נומי פירושו אמר, מלשון (בראשית כב, טז) "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'".
וכמו במסכת יבמות פרק טז משנה ז: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לִנְהַרְדְּעָא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה, מָצָאתִי נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דְּלִי... וְנוּמֵתִי לוֹ: כֵּן הַדְּבָרִים.
ותימה, מה נשתנתה משנתינו לנסח "נומי רבי שמעון", ולא "אמר רבי שמעון" כבכל מקום?
וי"ל שבאו לציין שרבי שמעון אמר כן, למרות שלא נהג כן, וביאר לבנו במערה: בשר, סולת, ויין, בכלל דברים שדרכו לאכול, אף שאנו איננו אוכלים אלא מעץ החרוב, ואיננו שותים אלא ממעין המים (מסכת שבת דף לג ע"ב).