סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְרַב עָנָן בָּרַיְיתָא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ
וְאִי מִדִּשְׁמוּאֵל מִמַּאי דְּאֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין דִּילְמָא אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת מַתָּנָה נִינְהוּ מִידֵּי דְּהָוֵה אַמְּקַדֵּשׁ אֶת אֲחוֹתוֹ דְּאִיתְּמַר הַמְקַדֵּשׁ אֶת אֲחוֹתוֹ רַב אָמַר מָעוֹת חוֹזְרִין וּשְׁמוּאֵל אָמַר מָעוֹת מַתָּנָה
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף מַאי חָזֵית דְּקָנְסִינַן לְלוֹקֵחַ נִקְנְסֵיהּ לְמוֹכֵר אֲמַר לֵיהּ לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב אֲמַר לֵיהּ אִי לָאו עַכְבְּרָא חוֹרָא מְנָא לֵיהּ
מִסְתַּבְּרָא הֵיכָא דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא הָתָם קָנְסִינַן
הָהוּא עַבְדָּא דַּעֲרַק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֲזַל מָרֵיהּ אַבָּתְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי אֲמַר לֵיהּ נִכְתּוֹב לָךְ שְׁטָרָא אַדְּמֵיהּ וּכְתוֹב לֵיהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא וְאִי לָא מַפְקַעְנָא לֵיהּ מִינָּךְ מִדְּרַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה
דְּתַנְיָא לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי יָכוֹל בְּגוֹי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדוֹנָיו מַאי תַּקָּנָתוֹ עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ וְגוֹ'
וְקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה הַאי מֵעִם אֲדוֹנָיו מֵעִם אָבִיו מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּמוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
וְקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה הַאי אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ אֲשֶׁר יִנָּצֵל מֵעִמְּךָ מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
תַּנְיָא אִידַּךְ לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו רַבִּי אוֹמֵר בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד עַל מְנָת לְשַׁחְרְרוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר הֵיכִי דָּמֵי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּכְתַב לֵיהּ הָכִי לִכְשֶׁאֶקָּחֲךָ הֲרֵי עַצְמְךָ קָנוּי לְךָ מֵעַכְשָׁיו
רַב חִסְדָּא עֲרַק לֵיהּ עַבְדָּא לְבֵי כוּתָאֵי שְׁלַח לְהוּ [אַ]הְדְּרוּהּ נִיהֲלִי שְׁלַחוּ לֵיהּ לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו שְׁלַח לְהוּ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכׇל אֲבֵידַת אָחִיךָ שְׁלַחוּ לֵיהּ וְהָכְתִיב לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו שְׁלַח לְהוּ הַהוּא בְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ וְכִדְרַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה
וּמַאי שְׁנָא דִּשְׁלַח לְהוּ כִּדְרַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה מִשּׁוּם דְּמַשְׁמַע לְהוּ קְרָאֵי
אַבָּיֵי אִירְכַס לֵיהּ חֲמָרָא בֵּי כוּתָאֵי שְׁלַח לְהוּ שַׁדְּרוּהּ לִי שְׁלַחוּ לֵיהּ שְׁלַח סִימָנָא שְׁלַח לְהוּ דְּחִיוּוֹרָא כְּרֵיסֵיהּ שְׁלַחוּ לֵיהּ אִי לָאו דְּנַחְמָנִי אַתְּ לָא הֲוָה מְשַׁדַּרְנָא לֵיהּ נִיהֲלָךְ אַטּוּ כּוּלֵּי חֲמָרֵי לָאו כְּרֵיסַיְיהוּ חִיוָּורֵי נִינְהוּ
מַתְנִי' אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יָתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשְּׁבוּיִין
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ הַאי מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם מִשּׁוּם דּוּחְקָא דְצִבּוּרָא הוּא אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּלָא לִגְרְבוּ וְלַיְיתוֹ טְפֵי
תָּא שְׁמַע דְּלֵוִי בַּר דַּרְגָּא פַּרְקַהּ לִבְרַתֵּיהּ בִּתְלֵיסַר אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב
אָמַר אַבָּיֵי וּמַאן לֵימָא לַן דְּבִרְצוֹן חֲכָמִים עֲבַד דִּילְמָא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים עֲבַד
וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַּקָּנַת שְׁבוּיִין מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלֵיכָּא אֶלָּא חַד
בְּנָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בָּחֲשָׁן קִדְרָא בִּידַיְיהוּ קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַב עִילִישׁ כְּתִיב אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי וְאִשָּׁה בְכׇל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי הָא אִיכָּא בְּנָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן גְּרַמָא לְהוּ מִילְּתָא וְאִשְׁתַּבְיָין וְאִישְׁתְּבִאי אִיהוּ נָמֵי בַּהֲדַיְיהוּ
יוֹמָא חַד הֲוָה יָתֵיב גַּבֵּיהּ הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה יָדַע בְּלִישָּׁנָא דְצִיפּוֹרֵי אֲתָא עוֹרְבָא וְקָא קָרֵי לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מַאי קָאָמַר אֲמַר לֵיהּ עִילִישׁ בְּרַח עִילִישׁ בְּרַח אָמַר עוֹרְבָא שַׁקָּרָא הוּא וְלָא סָמֵיכְנָא עֲלֵיהּ
אַדְּהָכִי אֲתָא יוֹנָה וְקָא קָרְיָא אֲמַר לֵיהּ מַאי קָאָמְרָה אֲמַר לֵיהּ עִילִישׁ בְּרַח עִילִישׁ בְּרַח אָמַר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּיוֹנָה מְתִילָא שְׁמַע מִינַּהּ מִתְרְחִישׁ לִי נִיסָּא אָמַר אֵיזִיל אֶחְזֵי בְּנָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אִי קָיְימָן בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ אַהְדְּרִינְהוּ
אֲמַר נְשֵׁי כׇּל מִילֵּי דְּאִית לְהוּ סָדְרָן לַהֲדָדֵי בְּבֵית הַכִּסֵּא שַׁמְעִינְהוּ דְּקָאָמְרָן עָדֵי גּוּבְרִין וּנְהַרְדָּעֵי גּוּבְרִין לֵימָא לְהוּ לְשָׁבוֹיַיְהוּ דְּלִירַחֲקִינְהוּ מֵהָכָא דְּלָא לֵיתוֹ אִינָשִׁין וְלִישְׁמְעִי וְלִיפְרְקִינַן
קָם עֲרַק אֲתָא אִיהוּ וְהָהוּא גַּבְרָא לְדִידֵיהּ אִיתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא עֲבַר בְּמַבָּרָא וְהָהוּא גַּבְרָא אַשְׁכְּחוּהּ וְקַטְלוּהּ כִּי הָדְרָן וְאָתָן אֲמַר הֲווֹ קָא בָחֲשָׁן קִידְרָא בִּכְשָׁפִים
מַתְנִי' וְאֵין לוֹקְחִין סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן

רש"י

ורב ענן. דלא ידע בהי מנייהו אמר ברייתא דלעיל לא הוה שמיע ליה דלפשוט מינה: ואי מדשמואל. וא''ת לפשוט מדשמואל דאמר אינה מכורה כל עיקר אלמא כיון דלאו מכר הוא מעות חוזרין: ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דילמא אינה מכורה. לענין דפרישית לעיל ומעות מתנה: רב אמר מעות. של קידושין חוזרין דאדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשם פקדון: מאי חזית. במכירת העבד דקנסת ללוקח: חורא. חור הכותל שהעכבר נכנס לתוכו וניצול מפני רודפיו: חורא מנא ליה. הגניבה: היכא דאיכא איסורא. והנה העבד ביד הלוקח: אבתריה. להשיבו בחזקה: ה''ג מפקענא ליה מינך מדרבי אחי ברבי יאשיה: לא ישבו בארצך. בשבעה אומות כתיב: אל אדוניו. אל תוציאוהו מביניכם להשיבו לעבודת כוכבים שלו: הכי גרסינן וקשיא ליה לרבי יאשיה: במוכר עבדו לחוצה לארץ. כאן הזהיר הכתוב לבית דין שאם מכרו לא יסגירנו ללוקח אלא יצא לחירות: הכי גרסינן קשיא ליה לרבי אחי ברבי יאשיה: מעמך מיבעי ליה. אשר יתפרש מעמך מן ארץ ישראל להוציאו לחו''ל כמו אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית לא): שברח מחו''ל לארץ. דהיינו אשר ינצל אליך לארץ: ע''מ לשחררו. והזהיר הכתוב לבית דין שיכפוהו שלא להשתעבד בו: הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. לכשאקחך וכי זבין ליה הו''ל משוחרר למפרע ומהכא אמרי' ביבמות (דף צג:) דרבי כרבי מאיר סבירא ליה דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם: לבי כותאי. חו''ל היא ורב חסדא נמי בבבל הוה: שלח להו כן תעשה לכל אבידת אחיך: דמשמע להו קראי. פשטיה דקרא הכי משמע להו טפי והן אינן שומעין לדברי חכמים להכי לא שלח להו כרבי: דנחמני את. כלומר מכירין אנו בך שחסיד אתה ולא תשקר: מתני' מפני תקנת שבויין. בגמ' מפרש לה: גמ' מפני דוחקא דציבורא הוא. אין לנו לדחוק הצבור ולהביאו לידי עניות בשביל אלו: או דילמא. דלא ימסרו עובדי כוכבים נפשייהו וליגרבו ולייתו טפי מפני שמוכרין אותן ביוקר ונפקא מינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה לפדותו בדמים הרבה ולא יפילהו על הצבור: בתליסר אלפי דינרי. אלמא משום דוחקא דציבורא הוא: דליכא אלא חד. שבוי ת''ק חייש לתיקון העולם כולו שמא יקצפו על השבויים העתידים לבא ויתנום בשלשלאות ובחריצים ורבי שמעון לא חייש אלא אם כן יש שבויין אחרים עמו שמא יקצפו השבאין לייסרן ביסורין: בחשן קידרא בידייהו. מגיסות הקדרה בידיהן כשהיא רותחת והרואה סבור שאין האור שולטת בהן שצדקניות הן: אחד מאלף מצאתי. שהוא צדיק: אמר ליה. רב עיליש לההוא גברא: מאי קאמרה. ההיא עורבא: כיונה מתילא. כיונה נמשלה דכתיב יונתי תמתי (שיר השירים ה): סדרן להדדי. נועצות יחד בבית הכסא: עדי גוברין. אלו השבאין בעלינו הן: ונהרדעי גוברין. ישראלים אנשינו שבנהרדעא בעלינו היו כלומר כשם שהם היו בעלינו כך אלו בעלינו אין אנו צריכין עוד להם: עדי. אלו כמו עדא אמרה זאת אומרת (פסחים דף נג:): לרחקינהו מהכא. שירחיקונו מכאן: איהו וההוא גברא. רב עיליש ואותו האיש המבין בלשון העופות: עבר מברא. מעבר המים ולא יכלו להשיגו עוד:

תוספות

מידי דהוה אמקדש אחותו. ולפי האמת יש לחלק דלא שייך התם למימר אדם יודע כמו במקדש אחותו דהא רב קאמר דמכורה ויוצאה: דלא ליגרבו ולייתו. והא דתניא בפ' נערה (כתובות נב.) נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשון פודה שאני אשתו דהויא כגופו יותר מבתו דהכא ועל עצמו לא תיקנו שלא יתן כל אשר לו בעד נפשו ור' יהושע בן חנניא דפרקיה לההוא תינוק בממון הרבה בהניזקין (לקמן דף נח.) לפי שהיה מופלג בחכמה אי נמי בשעת חורבן הבית לא שייך דלא ליגרבו.:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר