סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

נוֹשְׂאֵי קֵיסָר שְׁמָרוּנִי כׇּל הַלַּיְלָה אֲמַרוּ לֵיהּ שֶׁמָּא דְּבַר עֶרְוָה בָּא לְיָדְךָ וְנִיצַּלְתָּ הֵימֶנּוּ דִּתְנֵינָא כׇּל הַבָּא דְּבַר עֶרְוָה לְיָדוֹ וְנִיצַּל הֵימֶנּוּ עוֹשִׂין לוֹ נֵס גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ כְּגוֹן רַבִּי צָדוֹק וַחֲבֵירָיו
רַבִּי צָדוֹק תְּבַעְתֵּיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא אֲמַר לַהּ חֲלַשׁ לִי לִיבַּאי וְלָא מָצֵינָא אִיכָּא מִידֵּי לְמֵיכַל אֲמַרָה לֵיהּ אִיכָּא דָּבָר טָמֵא אֲמַר לַהּ מַאי נָפְקָא מִינַּהּ דְּעָבֵיד הָא אָכֵול הָא שְׁגַרַת תַּנּוּרָא קָא מַנְּחָא לֵיהּ סָלֵיק וְיָתֵיב בְּגַוֵּיהּ אֲמַרָה לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לַהּ דְּעָבֵיד הָא נָפֵיל בְּהָא אַמְרַהּ לֵיהּ אִי יָדְעִי כּוּלֵּי הַאי לָא צַעַרְתָּיךְ
רַב כָּהֲנָא הֲוָה קָמְזַבֵּין דִּיקּוּלֵי תְּבַעְתֵּיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא אֲמַר לַהּ אֵיזִיל אֱיקַשֵּׁיט נַפְשַׁאי סָלֵיק וְקָנָפֵיל מֵאִיגָּרָא לְאַרְעָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ קַבְּלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַטְרַחְתַּן אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי אֲמַר לֵיהּ מִי גְּרַם לִי לָאו עַנְיוּתָא יְהַב לֵיהּ שִׁיפָא דְּדִינָרֵי
רָמֵי לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן תְּנַן אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָן וְאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בְּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא אֵלּוּ הֵן כִּיבּוּד אָב וְאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם
בְּכִיבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּתִיב רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד
וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם כְּתִיב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָתְיָא רְדִיפָה רְדִיפָה כְּתִיב הָכָא בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ וּכְתִיב הָתָם רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה כְּתִיב כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן נָמֵי כְּתִיב לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים לִיתְנֵי נָמֵי הָא תְּנָא וְשַׁיַּיר תָּנֵי תַּנָּא אֵלּוּ דְּבָרִים וְאַתְּ אָמְרַתְּ תְּנָא וְשַׁיַּיר
אָמַר רָבָא רַב אִידִי אַסְבְּרַאּ לִי אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ וְכִי יֵשׁ צַדִּיק טוֹב וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב אֶלָּא טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת זֶהוּ צַדִּיק טוֹב טוֹב לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת זֶהוּ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רַע וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ רַע אֶלָּא רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת הוּא רָשָׁע רַע רַע לַשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ רַע לַבְּרִיּוֹת זֶהוּ רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רַע
הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וְגוֹ' עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לָרָשָׁע רָע וְגוֹ'
וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ עֲבֵירָה שֶׁעוֹשָׂה פֵּירוֹת יֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת וְשֶׁאֵין עוֹשָׂה פֵּירוֹת אֵין לָהּ פֵּירוֹת
מַחְשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ מַאי ולְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ אָמַר רַב אַסִּי אֲפִילּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ
מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה' וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה מַחְשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה
וְאֶלָּא הָא דִּכְתִיב לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת [בֵּית] יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הָהוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיב דְּאָמַר מָר חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ
עוּלָּא אָמַר כִּדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּעֲבוֹר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קׇדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ
אָמַר רַבִּי אִלְעַאי הַזָּקֵן אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא
אִינִי וְהָתַנְיָא כׇּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם מָה הִיא רַבָּה אוֹמֵר זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת רַב יוֹסֵף אוֹמֵר זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר
לָא קַשְׁיָא הָא דְּמָצֵי כָּיֵיף לְיִצְרֵיהּ וְהָא דְּלָא מָצֵי כָּיֵיף לְיִצְרֵיהּ
תְּנַן הָתָם אֵין מַקִּיפִין בְּחִילּוּל הַשֵּׁם אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַאי אֵין מַקִּיפִין אָמַר מָר זוּטְרָא שֶׁאֵין עוֹשִׂים כְּחֶנְווֹנִי מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא אָמַר לוֹמַר שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה מַכְרַעַת
תָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם

רש"י

כגון רבי צדוק. שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו: אמר מאי נפקא מינה. דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא: שגרת תנורא. אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו: קא מנחא ליה. לאותו צלי בתוכו: נפיל בהא. באור של גיהנם: אי ידעי. אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כל כך: דיקולי. סלים שנשים נותנות שם פלכיהן: אטרחתן. שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסי: לאו עניותא. בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת נשים: שיפא. שם כלי: דינרי. זהובים: יאריכון ימיך. לעולם הבא: ייטב לך. בחייך: ימצא חיים. לעולם הבא צדקה וכבוד בעולם הזה: חייך. בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא: בשלוח הקן נמי כו'. וליתנייה: רבי אידי אסברא לי. אינו דומה לאלו דהנך כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה: רע לשמים ורע לבריות. כגון רוצח וגזלן וגנב: רע לשמים ואינו רע לבריות. מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב: אין לו פירות. אין נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו: עבירה שעושה פירות. כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים למדין ממנו לעשות כן: מחשבה שעושה פירות. שקיים מחשבתו ועשה: מצרפה למעשה. ונפרעים ממנו אף על המחשבה: עולא אמר. הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה ואפי' לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר: ואת שם קדשי לא תחללו. היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום: ילבש שחורים. שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים: אין עושין לו כחנווני. המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד: שאם היתה. כף המאזנים שקולה ויש באחד העונות חילול השם מכריע את הכף לחובה והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין מקיפין בבועי (חולין דף מו:) אקפינהו ואידמו (שם דף נ.) שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות:

תוספות

ויעשה מה שלבו חפץ. פי' ר''ח ח''ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה: אין מקיפין בחילול השם. פר''ח משנה במסכת אבות ושמא היינו הא דתנן (פ''ד מ''ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אבל לשון מקיפין קשה ושמא ברייתא היא אף על גב דאומר תנן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר