סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מוּתָּר מִיָּד מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְלִיפִין
סַבְרוּהָ הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח דְּאוֹרָיְיתָא וְקָתָנֵי מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְלִיפִין אַלְמָא לָא שָׁבֵיק הֶתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא
מִמַּאי דִּלְמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח דְּרַבָּנַן וְכִי מְקִילִּינַן בִּדְרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא מְקִילִּינַן
וְתִיהְוֵי נָמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מִי קָתָנֵי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הֶחְלִיפוּ מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִיפִין קָתָנֵי דְּוַדַּאי מַחְלִיפִין וּמָה בִּדְרַבָּנַן לָא שָׁבֵיק הֶתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא בִּדְאוֹרָיְיתָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וַאֲפִילּוּ כּוּתִי וַאֲפִילּוּ עָרֵל וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הַאי עָרֵל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא מֵתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָּה הַאי יִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא הוּא אֶלָּא פְּשִׁיטָא מְשׁוּמָּד לַעֲרֵלוּת וְקָא סָבַר מְשׁוּמָּד לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ
אֵימָא סֵיפָא וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הַאי מְשׁוּמָּד הֵיכִי דָמֵי אִי מְשׁוּמָּד לְדָבָר אַחֵר הַיְינוּ מְשׁוּמָּד לַעֲרֵלוּת אֶלָּא לָאו מְשׁוּמָּד לְאוֹתוֹ דָּבָר וְכִדְרָבָא
לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מְשׁוּמָּד לְאוֹתוֹ דָּבָר לָא מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּדָשׁ בֵּיהּ כְּהֶתֵּירָא דָּמֵי לֵיהּ אֶלָּא מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכִדְרַב עָנָן דְּאָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ
גּוּפָא אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁנֶּהֱנָה מִסְּעוּדַת אַחְאָב שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיְסִיתֵהוּ לַעֲלוֹת אֶל רָמַת גִּלְעָד
וְדִלְמָא מִיזְבָּח זְבַח מֵיכַל לָא אֲכַל וַיְסִיתֵהוּ כְּתִיב וְדִלְמָא בִּדְבָרִים אֵין הֲסָתָה בִּדְבָרִים
וְלָא וְהָכְתִיב כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וְהָכְתִיב וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם לְמַעְלָה שָׁאנֵי
וְדִלְמָא מִשְׁתָּא אִשְׁתִּי מֵיכַל לָא אֲכַל מַאי שְׁנָא שְׁתִיָּה דְּאָמְרִינַן מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אֲכִילָה נָמֵי מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ
הָכִי הַשְׁתָּא שְׁתִיָּה סְתָם יֵינָן הוּא וַעֲדַיִין לֹא נֶאֱסַר יֵינָן שֶׁל גּוֹיִם אֲבָל אֲכִילָה אֵימָא לָךְ מְשׁוּמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲוֵי מְשׁוּמָּד לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ
אִיבָּעֵית אֵימָא לָאו אוֹרְחֵיהּ דְּמַלְכָּא מִשְׁתְּיָא בְּלָא מֵיכְלָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא וַיִּזְבַּח וַיְסִיתֵהוּ כְּתִיב בַּמָּה הֱסִיתוֹ בִּזְבִיחָה
וְדִלְמָא עוֹבַדְיָה זְבַח לָרוֹב כְּתִיב עוֹבַדְיָה לָא הֲוָה סָפֵיק
וְדִלְמָא שִׁבְעַת אֲלָפִים זְבוּח דִּכְתִיב וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כׇּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְגוֹ' טַמּוֹרֵי הֲווֹ מִיטַּמְּרִי מֵאִיזֶבֶל
וְדִלְמָא גַּבְרֵי דְאַחְאָב הֲווֹ מְעַלּוּ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כׇּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים
וְדִלְמָא גַּבְרֵי דִּיהוֹשָׁפָט נָמֵי לָא הֲווֹ מְעַלּוּ זְבוּח גַּבְרֵי דְּאַחְאָב אֲכוּל גַּבְרֵי דִּיהוֹשָׁפָט זְבוּח עוֹבַדְיָה אֲכַל יְהוֹשָׁפָט
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִדְּמוֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כׇּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים הָא לִדְבַר אֱמֶת מְשָׁרְתָיו צַדִּיקִים
וְדִלְמָא זְבוּח גַּבְרֵי דְּאַחְאָב אֲכַל אַחְאָב וְגַבְרֵיהּ זְבוּח גַּבְרֵי דִּיהוֹשָׁפָט אֲכַל יְהוֹשָׁפָט וְגַבְרֵיהּ

רש"י

מותר מיד. ואע''ג דלא שהה כדי לאפות דודאי עבר עליה הפסח מותר לכשרים לאכול מחמצן מיד: מפני שהן מחליפין. בשל עובדי כוכבים דכיון דמצי לאכול התירא דחמץ של עובד כוכבים שעבר עליו הפסח מותר לא אכיל דידיה דחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור ואע''ג דהשתא נמי איסור הוא לגביה דהא מתהני מחמץ שעבר עליו הפסח דאי לא דיהיב ליה לעובד כוכבים לא הוה יהיב ליה דידיה אפ''ה כל מה דמצי למעבד בהיתירא פורתא עביד ולדידן מיהא שרי דאין לך איסור הנאה תופס חליפין חוץ מעבודת כוכבים והקדש ושביעית וי''א שאף לעצמו מותר וטעות הוא בידם דא''כ מצינו דמים לחמץ בפסח ולשור הנסקל שאם רצה מוכרו לעובד כוכבים ותנן האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים: (כרבי) יהודה. בפ' כל שעה (פסחים כח:): איסור דאורייתא. ואע''ג דאורייתא היא סמכינן אהחליפו: בדאורייתא לא מקילינן. כגון נבלה: מי קתני שאני אומר החליפו. דהוי משמע דלא פשיטא לן דהחליפו ואנן הוא דתלינן לקולא משום דאיסור דרבנן הוא: מפני שהן מחליפין קתני דודאי מחליפין. וא''נ אוקמינן לה כר''ש כ''ש דמסייע ליה טפי לרבא דהשתא ומה בדרבנן דקילא איסורא ידעינן בהו דהיכא דמשכח היתירא לא אכל איסורא דרבנן כ''ש נבלה דאורייתא: לימא מסייע ליה. לרבא: מומר לערלות. מבעט במצוה זו: לא הוי מומר לכל התורה כולה. ושחיט שפיר: אי מומר לדבר אחר. למצוה אחרת דלא לשחיטה ולא ראינוהו מומר לנבלות: לאותו דבר. לנבילות לתיאבון ואיצטריך לאשמועינן דאפילו למצוה דחשיד עלה כי מזמנין ליה היתירא סמכינן עליה: כהיתירא דמי ליה. וליכא למימר לא שביק היתירא ואכיל איסורא דהא היתירא חשיב ליה: אלא מומר. דקתני לעבודת כוכבים ואיצטריך לאשמועינן משום דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה ואפ''ה סמכינן עליה כרב ענן כו': אחאב וסיעתו חזינן בהו דעובדי עבודת כוכבים הוו ובנבלה לא אשכחן בהו דפקרי ואיכא למימר דיצרא דעבודת כוכבים תקיף עלייהו ויהושפט צדיק גמור היה: מיזבח זבח. שהיה סבור שיאכל עמו: מיכל לא אכל. יהושפט: ויסיתהו. לעלות על רמות (לראות) גלעד: למעלה שאני. דאין אכילה לפניו אבל אדם דצריך לאכילה עיקר הסתה דידיה באכילה ושתיה: מאי שנא שתיה. תירוצא הוא: אכילה נמי. בניחותא: סתם יינם הוא. שלא ראינוהו שנסכו לעבודת כוכבים דליתסר דכתיב (דברים לב) ישתו יין נסיכם ואפילו חשבת ליה מומר לכל התורה כולה שרי דעדיין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים דמי''ח דבר דתלמידי שמאי והלל הוא: לא הוה ספיק. לא היה מספיק לבדו לשחוט לכולם: שבעת אלפים הברכים אשר לא כרעו לבעל. באחאב כתיב: גברי דאחאב. הממונים על ביתו ושוחטין לו וכיון דהוו בבית אחאב לא הוו יראין מאיזבל דהא עובדיה ממונה על ביתו וצדיק גמור היה:

תוספות

מותר מיד מפני שהן מחליפין. פירוש מותר בהנאה למוכרו או להאכילו לפועלים עובדי כוכבים או לכלבים אבל לישראל אסור באכילה דגזרו על פתן של עובדי כוכבים א''נ כדפירש ר''ת דבבצק איירי דמותר באכילה והשתא א''ש דלא תקשי היכי סברוה דאתיא כרבי יהודה הא אית ליה בפ' כל שעה (פסחים דף כח:) דחמץ של עובד כוכבים שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אלא בבצק איירי ומחלפי בבצק של עובדי כוכבים שלשו אחר הפסח ומותר מיד דקאמר היינו כשיעור לישה ומה שפירש בקונטרס שמרויחין דלדידן מיהא שרי דאין תופס את דמיו דדוקא לדידיה אסור שבא לו מחמת חמץ בפסח ונראה שמרויחין נמי לגבי דידהו למאי דס''ד השתא דהוי דאורייתא דבחליפין לא אסור אלא מדרבנן כמו שפירש בקונטרס בע''ז בפרק רבי ישמעאל (דף נד:) גבי כי חרם הוא ודריש הוא למעוטי ערלה וכלאי הכרם שאם מכרם וקדש בדמיהם מקודשת ופי' בקונטרס דדוקא בקדושי אשה אבל בשאר חליפין אסור מדרבנן ונראה שפשוט לו לרש''י דאסור מדרבנן מטעם שפירש כאן דא''כ מצינו דמים לחמץ בפסח ואין זה דיוקא דאפילו יהיו הדמים מותרין כשמכרן מ''מ כיון דלכתחלה אסור למכור לאו בר דמים הוא ומיהו נראה שיש לאסור מדרבנן דבנדרים פרק השותפין (דף מז:) בעי רמי בר חמא קונם פירות הללו על פלוני מהו בחליפין ת''ש המקדש בערלה כו' מכרן וקדש בדמיהן מקודשת ש''מ דחליפי איסורי הנאה מותרין ודחי דלמא לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד ומיהו אע''ג דבשאר חליפין אסור באשה שרי משום פריה ורביה א''נ לא אסרו אלא כגון פירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה וא''ת מאי פריך בריש פרק בתרא דע''ז (דף סב.) גבי השוכר הפועל לעשות עמו יין נסך שכרו אסור מ''ט אילימא משום דיין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור והרי ערלה וכלאי הכרם דאסור בהנאה ותנן מכרם וקדש בדמיהם מקודשת ומאי קשיא הא לכתחלה אסור ליהנות וי''ל דמשמע ליה שכרו אסור גם לאחרים כמו יין נסך עצמו ולהכי פריך שפיר דאי אסור גם לאחרים כמו יין נסך אמאי מקודשת כיון דגם היא אסורה ליהנות ונהי דאמרינן בריש כל שעה (פסחים דף כא:) דהמקדש בשעות דרבנן וחמץ דרבנן דחוששין לקדושין מ''מ מקודשת גמורה לא הויא דאם בא אחר וקדשה חוששין לקידושי שניהם: שמתו אחיו מחמת מילה. שנימולו כשהן גדולים ומתו דאי בשמיני דלמא משום דלא נבלע בהם הדם כדאמר במסכת שבת (דף קלד.) א''נ אפילו בשמיני וכגון שהציצו בהן וראו שנבלע בהן דמן: אלא מומר לאותו דבר. ולתיאבון דאי להכעיס פשיטא דפסולה: מומר לעבודת כוכבים מותר לאכול משחיטתו. תימה דבפרק בתרא דהוריות (דף יא.) פליגי בה רב אחא ורבינא במומר להכעיס אי הוי צדוקי או מומר אבל עובד עבודת כוכבים לכולי עלמא הוי צדוקי ולקמן (דף יג.) תני שחיטת צדוקי לעבודת כוכבי' י''ל דצדוקי דלקמן היינו לעבודת כוכבים שעובד לכוכבים תמיד:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר