|
טקסט הדף מנוקד
אִתְיַיקּוֹרֵי הוּא דְּמִתְיַיקְּרוּ בִּי
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נִיקְּבָה כְּנָפָה מִצְטָרְפִים לְרוּבָּא מֵתִיב רַב יִרְמְיָה וּבְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב אֶחָד אָרוֹךְ אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ נְקָבִים הַרְבֵּה מִצְטָרְפִים לִמְלֹא מַקְדֵּחַ אַלְמָא כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרַהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ לִמְלֹא מַקְדֵּחַ מִצְטָרְפִין הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרֵיהּ כְּאִיסָּר לִכְאִיסָּר מִצְטָרְפִין אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר וְשֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִיטְּלָה הֵימֶנָּה רְצוּעָה מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָּר בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִיקְּבָה כְּנָפָה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אָמְרוּ נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חִסָּרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר וְשֶׁאֵין בָּהֶן חִסָּרוֹן מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא בְּעוֹפָא מַאי אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר מְקַפְּלוֹ וּמַנִּיחוֹ עַל פִּי הַקָּנֶה אִם חוֹפֶה אֶת רוֹב הַקָּנֶה טְרֵפָה וְאִם לָאו כְּשֵׁרָה אָמַר רַב פָּפָּא וְסִימָנָיךְ נָפְיָא נִפְחֲתָה כְּדֶלֶת אָמַר רַב נַחְמָן כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָּר לְרׇחְבּוֹ נִסְדְּקָה אָמַר רַב אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא חוּלְיָא אַחַת לְמַעְלָה וְחוּלְיָא אַחַת לְמַטָּה כְּשֵׁרָה אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מָה חוּלְיָא וּמָה חוּלְיָא דְּקָאָמַר רַב אֶלָּא אֵימָא אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה כְּשֵׁרָה אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן הָכִי אֲמַר לְהוּ יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאֵי לְפָרוֹשֵׁי כִּי הַאי טַעְמָא תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַצַּוָּאר כּוּלּוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה עַד כַּנְפֵי רֵיאָה הַתַּחְתּוֹנָה אָמַר רָבָא תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ וְרוֹעָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּאָנֵס בָּעֵי רַב חֲנִינָא וְאִיתֵּימָא רַב חֲנַנְיָה אָנְסָה עַצְמָהּ מַהוּ תֵּיקוּ יָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ אָנַס בַּסִּימָנִים וְשָׁחַט פְּסוּלָה נִיקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה מִן הֶחָזֶה נִידּוֹן כְּרֵיאָה תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ חָזֶה זֶה הָרוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע לְמַטָּה עַד הַצַּוָּאר לְמַעְלָה עַד הַכָּרֵס חוֹתֵךְ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִשְּׁתֵּי דְפָנוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְזֶהוּ חָזֶה הַנִּיתָּן לַכֹּהֲנִים נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ קְרָמָא עִילָּאָה אַף עַל גַּב דְּלָא אִינְּקִיב תַּתָּאָה וְאָמְרִי לַהּ עַד דְּאִינְּקִיב תַּתָּאָה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְסִימָנָיךְ חַיְיתָא דְּמִתְּנַח בֵּיהּ מוֹחָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּנֶגְדּוֹ בַּבֵּיצִים נִיכָּר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא מוֹחַ כׇּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵירָה נִדּוֹן כְּמוֹחַ הִתְחִיל לִימָּשֵׁךְ נִדּוֹן כְּחוּט הַשִּׁדְרָה וּמֵהֵיכָן מַתְחִיל לִימָּשֵׁךְ אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּמִין שְׁנֵי רש"י
אתייקורי מתייקרי בי. נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא ואין זו מתנה: כנפה. הגרגרת סביב סביב להיקפה נקבים דקים כנפה: מצטרפין הנקבים לרובא. אילו היו כולן מחוברים יחד היה רובא נפסק טרפה: ובגולגולת. לגבי אהל המת תניא (אהלות פ''ב משנה ג) בההיא דכמה חסרון בשדרה קתני סיפא ובגולגולת כדי שינטל מן החי וימות הוי חסרון ולא מטמא ואמרינן בבכורות (דף לח.) כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותני עלה דאם יש בו נקב אחד ארוך שאין עגול רואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא מקדח הוי חסרון או אפילו יש בו נקבים קטנים הרבה כולן מצטרפין לכמלא מקדח: אלמא. כיון דשיעור חסרון גולגולת כמלא מקדח הוא מצטרפין נקבים הקטנים לכמלא מקדח כאילו הוי חד נקב ולא יהבינן בהו שיעורא אחרינא: והכא נמי. אע''ג דבפסוקות שיעורא לרובא גבי נקובה תנן במתניתין (לקמן דף נד.) עד כמה תחסר עד כאיסר האיטלקי אלמא נקב הקנה טריפתו בכאיסר וגבי נקבים קטנים בעי כאיסר לשעורינהו: אישתמיטתיה. להאי מקשה: מצטרפין לרובא. דהוו כפסיקה בעלמא דלא מיחסרא וניקבה כנפה נמי בדליכא חסרון: ניטלה הימנה רצועה. לארכה דאיכא חסרון: מצטרפת לכאיסר. אי כי מעגלת לה הויא איסר טרפה: בעופא. נקבים דחסרון בעוף דליכא למימר בגרגרת דידיה כאיסר בכמה הוי שיעוריה: מקפלו. חותך למטה מן הנקבים ובצדיהם עד שיוכל לקפל הרצועה שהן בה כלפי פי הקנה ומניחו למקום הנקבים ע''פ הקנה: אם חופה. בין הנקבים והשלם שבין נקב לנקב את רוב הקנה אע''ג דבנקבים גרידי ליכא רובא. טריפה הואיל ויש בהן חסרון ושיעור סמיכת נקבים זה לזה כנפה דהא אניקבה כנפה קיימינן: וסימניך. שלא תשכח שמועה זו ולא תימא כאיסר או מצטרפין לרובא: נפיא. כעין שעושין הנפה שמניחין שם יריעות זנב הסוס על פי העוגל וזה סימן יהא לך נקבה כנפה שאלת ומעשה נפה השיבוך: נפחתה כמין דלת. ולא נטל הפחת אלא תלוי ועומד זקוף שם כעין דלת במזוזתו: כדי שיכנס איסר לרחבו. ושיעור גדול הוא זה מאיסר דהכא בעינן נכנס ויוצא משום דאין כאן חסרון והדלת סותם את הנקב: נסדקה. לארכה וקילא מכולהו דהיכא דנפסק לרחבה ברובא מתוך שהריאה מושכת למטה והצואר מושך למעלה ניתק והולך לגמרי ולא הדר חלים שולדר''א בלע''ז אבל לארכה כל כמה שהצואר נמשך הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים: חוליא. טבעת שמעתי ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות (דף לט.) כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית: מה חוליא ומה חוליא. למה לכם החוליות הללו דקאמר רב: הכי גרסינן אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי ולא גרסינן איכא דאמרי: הכי. כדקאמר רבי יוחנן משהו למעלה ומשהו למטה אמרוה קמיה משמיה דרבי יונתן: חברין בבלאי. רבי יונתן מבבל סליק: כי האי טעמא. לשבח קאמר: מטבעת הגדולה. כרבי יוסי ברבי יהודה ומחלוקתו בפ''ק (לעיל דף יח.) נקט לה מיהו אנן קיימא לן כרבי חנינא בן אנטיגנוס דמשפוי כובע ולמטה כשרה דהיינו למעלה מן הטבעת: כנפי ריאה. אוני ריאה: התחתונה. כדמפרש רבא תחתונה כשהבהמה תלויה דהיינו אונות קטנות שהיא עליונה כשאוחזין בקנה והריאה תלויה למטה: כנפי. כמות שהן נמתחין ופורשין כנפים למעלה אע''פ שהקנה יורד ביניהם עד מקום חיבורן: שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה. ולא יותר לכך אני מפרש תחתונה שהיא עליונה שלא תאמר תחתונה כשאוחזין הקנה דהיינו כנגד כל הריאה: שלא תאנס. למשוך הסימנים חוץ לחזה בידי אדם: אנסה עצמה. לפשוט מאד צוארה בשעת שחיטה מהו: תיקו. ולחומרא וכן הלכה: למטה מן החזה. למקום שאין ראוי לשחיטה: נידון כריאה. בנקב משהו ולא ברוב כגרגרת: ת''ר איזהו חזה. לגבי חזה ושוק של שלמים הניתן לכהנים: הרואה את הקרקע. אינו משבר מן הצלעות בגובה הצדדין כלום אלא השומן התחתון כמות שהוא בחסחוס שבראשי הצלעות: למעלה עד הכרס וכו'. ושיעור ארכו למעלה עד הכרס כשהבהמה תלויה להפשיט היו נוטלים אותו וחותך ב' צלעות הקטנות העליונות עמו משתי דפנות אחד מכאן ואחד מכאן והן שסביב הקנה ונקראין פורציל''א: קרמא עילאה. המחובר לגולגולת מבפנים: ואע''ג דלא אינקיב תתאה. הקרום הרך שהמוח מונח בתוכו: חייתא. שק כמו (ב''מ דף יד:) חייתא דקיטרי: דמתנח ביה מוחא. שהמוח מונח בתוכו: כנגדו בביצים ניכר. בביצי זכר אתה יכול להכיר רביצת המוח שגם להן יש שני קרומים לבד הכיס והאחד חיצון ואחד שהביצים מונחים בו ומתוך שקרום התחתון של מוח דק מאד ואין ניכר לגמרי ונראה כמוח עצמו הוא נותן לו סימן בביצים: כל מה שבקדרה. בגולגולת עד שלא התחיל לצאת מן הקדרה ליעשות חוט שהרי חוט השדרה מן המוח הוא בא: נידון כמוח. בנקב משהו: לימשך. לצאת מן הקדרה לצד החוט: נידון כחוט. בפסיקת הרוב:
תוספות
מצטרפין לכמלא מקדח. לאו משום דבעו למיסתם כב''ש ' אלא משום דב''ש פירשו שיעור נקט שיעורא דב''ש: אישתמיטתיה הא דאמר כו'. ס''ד דרב ירמיה דאפילו בנקבים שיש בהם חסרון קאמר דמצטרפין לרובה מדנקט כנפה דמשמע כנקבי נפה שיש בהם חסרון איירי ומסיק דבשאין בהן חסרון איירי ולא נקט נפה אלא לומר דמלאה נקבים כנפה ולשון אישתמיטתי' קשה: ניטלה ממנה רצועה מצטרפת לכאיסר. תימה לישמועינן ניקבה וכ''ש רצועה: כדי שיכנס איסר לרחבו. פירוש לרחבו של איסר שיושיבהו שם על רחבו ויכנס לאפוקי דרך עוביו: אנסה עצמה. שפשטה ראשה יותר מדאי ליטול ירק בבור: חותך שתי צלעות מכאן ומכאן. פירש ר''ח שתים מכאן ושתים מכאן והאי חזה לא הוי כההוא דמסכת תמיד (דף לא.) שלא היו שם שום צלעות כדתנן בפ' לא היו כופתין:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|