סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים בְּשַׁבָּת וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ גֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים וְהוֹדוּ לוֹ כִּיתַּת נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וְהוֹדוּ לוֹ גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת וְהוֹדוּ לוֹ
וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ קִיצֵּץ דְּלָתוֹת שֶׁל הֵיכָל וְשִׁיגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא הוֹדוּ לוֹ סָתַם מֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וְלֹא הוֹדוּ לוֹ עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן וְלֹא הוֹדוּ לוֹ:
מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם וְכוּ': הֵיכִי עָבְדִי אָמַר רַב יְהוּדָה מַיְיתֵי אָסָא דָּרָא וְשִׁיכְרָא דְּדַפְנָא וְקִימְחָא דִשְׂעָרֵי דִּרְמֵי בְּמָנָא דְּלָא חָלְפִי עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין וּמַרְתְּחִי לְהוּ וְשָׁדוּ לְהוּ לְדִיקְלָא בְּלִיבֵּיהּ וְכׇל דְּקָאֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ אִי לָא עָבְדִי לֵיהּ הָכִי צָאוֵי לְאַלְתַּר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר מַנְּחִי כּוּפְרָא דִּיכְרָא לְנוּקְבְּתָא:
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע: הֵיכִי עָבְדִי אָמַר רַב יְהוּדָה אוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין רָבָא אָמַר מַפְסִיקִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ דְּמַשְׁמַע הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְלֹא מָחָר עַל לְבָבֶךָ: תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד הָיוּ כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע אוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַפְסִיקִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד
וַאֲנַן מַאי טַעְמָא אָמְרִינַן לֵיהּ כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה אָמַר שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד אָמְרוּ כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד
אָמְרִי רַבָּנַן הֵיכִי נַעֲבֵיד נֵאמְרֵיהּ לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לָא נֵאמְרֵיהּ אֲמָרוֹ יַעֲקֹב הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵירָה אִם תֹּאמַר יֵשׁ לָהּ גְּנַאי לֹא תֹּאמַר יֵשׁ לָהּ צַעַר הִתְחִילוּ עֲבָדֶיהָ לְהָבִיא בַּחֲשַׁאי
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין וּבִנְהַרְדְּעָא דְּלֵיכָּא מִינִין עַד הַשְׁתָּא אָמְרִי לַהּ בַּחֲשַׁאי:
תָּנוּ רַבָּנַן שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְאֵלּוּ בִּרְצוֹן חֲכָמִים מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּבְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין יְהוּ כׇּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין עַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּפַרְדְּסֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת נוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הִיא וְהָתְנַן אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים

רש"י

ואוכלין מתחת הנשרין. תחת הדקל המשיר פירותיו היו אוכלין מן הנושרות וטעמא דכולהו מפרש בגמרא: ונותנין פיאה לירק. והוא פטור מן הפיאה כדמפרש בגמרא: ומיחו בידן. משום דקא מפקעי ליה ממעשר שהיו עניים אוכלים פיאה בטיבלה דסבורין שהיא פיאה גמורה ולקט שכחה ופיאה פטורין מן המעשר משום דהפקר נינהו: גמ' גירר עצמות אביו. משום כפרה ולא קברו בכבוד בדרגש ומטה נאה ומפני קידוש השם שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים: כיתת נחש הנחשת. לפי שהיו טועים אחריו: וגנז ספר רפואות. כדכתיב והטוב (והישר) בעיניך עשיתי ואמרינן בברכות שגנז ספר רפואות לפי שלא : היה לבם נכנע על חולים אלא מתרפאין מיד: סתם מי גיחון. כדכתיב (ד''ה ב לב) למען לא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות: ולא הודו לו. שהיה לו לבטוח בהקב''ה שאמר (מלכים ב יט) וגנותי על העיר הזאת להושיעה: עיבר ניסן בניסן. לאחר שנכנס ניסן נמלך ועשאו אדר השני כדכתיב (ד''ה ב ל) ויועץ המלך חזקיה לעשות פסח בחדש השני וגו' כי מרבית העם רבים אשר לא הוטהרו עדיין מטומאות שהחזיקו בהן בימי אביו אחז הרשע: ולא הודו לו. כדאמר בסנהדרין ובברכות החדש הזה וגו' זה ניסן ואין אחר ניסן: אסא דרא. הדס לח: ושיכרא דדפנא. שכר של עץ שקורין לו''ר וגדילין בו פרי שקורין ביי''ש: דלא מלו עליה ארבעין יומי. משנטחנה: ושדו ליה לדקלא בליביה. דקל יש לו לב מתוכו ויש לו מוח לאורכו כמו שיש לעץ שקורין שנבו''ג ולאגוז והמשקה הזה מועיל לדקל להתקיים: וכל. אילן דקאי בארבע אמות דידיה דלא עבדי ליה הכי: צאוי. מתייבש: רב אחא בריה דרבא אמר. לאו היינו מרכיבין דמתניתין אלא מנחי כופרא דוכרא לנוקבתא מניחין ותוחבין גמזיות רכה בת שנתה שניתוספה באילן בשנה שעברה וקרי ליה כופרא דיכרא על שם שמכניסין אותו בענף האילן שקוצץ ענף גדול וסודקו ומשים את זה בתוכו לשון אחר כופרא דיכרא ענף רך של דקל זכר ומרכיבו בסדק של דקל נקיבה מפני שדקל נקיבה אינה עושה פירות והזכרים עושין פירות: ולא היו מפסיקין. בין אחד לואהבת אע''פ דצריך להאריך באחד ולהפסיק בין קבלת מלכות שמים לדברים אחרים שכל אחד מקבל עליו ואומר אחד הוא אלהינו בפסוק ראשון ופסוק שני לשון צוואה היא: ר' יהודה אומר. מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו: וכורכין. כלומר שהיו מדבקין כל הקרייה כמות שהיא ולא היו מוסיפין ואית דגרסי שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו פי' שהיו אומרים אותו בקול רם: קץ הימין. שיחזיר ימינו לפניו שהשיב אחור ימינו מפני אויב: שמע ישראל. לאביהם היו אומרים: נימריה. להאי ברוך שם כבוד מלכותו בקריאת שמע: ציקי קדירה. ארשדור''א: יש לה צער. צער גופה מחמת התאווה: מפני תרעומת המינין. שלא יהו אומרים עלינו שאנו מוסיפין דבר שאינו הגון בחשאי ומאן דגרסי שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מפרש שהיו אומרים אותו בקול רם כשאר הקרייה וביניהן לא היו מינין: נשר. פירות הנושרין: ה''ג מתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה. כשהוקדשו הסדנין תחילה וניתוספו הגידולין: קוצרין לפני העומר ברצון חכמים. כלומר לא הקפידו חכמים דאיסורא דאורייתא ליכא דמקום שאי אתה מביא הוא ואיסורא דרבנן נמי ליתא דילמא אתי למיכל מיניה לא גזרו דהא חדש מיבדל בדילי מיניה כולי שתא שאינו נוהג אותו כל השנה: וגודשין שלא ברצון חכמים. כיון דלאו פסידא הוא גזרו רבנן שימתינו משום שמתוך שהוא מתעסק בו אתי למיכל מיניה:

תוספות

לא היו מפסיקין. בין שמע ישראל לשם דמשמע דאומר לשם שישמע ישראל ויענם:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר