א גמרא ומבררים את האמור במשנתנו, מאי [מה] פירוש "איצטרובלין"? הוא הצמח הקרוי תורניתא. ורמינהו [ומשליכים, מקשים מברייתא] ששנינו בה: הוסיפו עליהן לעניין איסור שביעית: אלכסין ואיצטרובלין, מוכססין ובנות שוח; ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לפרש שאיצטרובלין פירושו תורניתא, תורניתא מי איתא [האם יש] בה איסור בשביעית?

והתניא [והרי שנויה ברייתא], זה הכלל: כל שיש לו עיקר שיש לו שורשים — יש לו דין שביעית, וכל שאין לו עיקר — אין לו דין שביעית, ותורניתא זו אין לה שורשים! אלא אמר רב ספרא: תורניתא היא פירי דארזא [פירות הארז]. וכן כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל אמר בשם ר' אלעזר: איצטרובלין הוא פירי דארזא [פירות הארז].

ומבררים את זיהוים של שאר הדברים ששנינו במשנה: "בנות שוח" — אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: תאיני חיוראתא [תאנים לבנות]. "ופטוטרות" — אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: אין הכוונה למין נוסף, אלא לומר שמיני הפירות שנאסרו במכירה בפטוטרותיהן שנו שהם אסורים, כאשר הם נמכרים עם העוקצים שלהם, ולא כאשר הם קצוצים.

"לבונה" — אמר ר' יצחק אמר ר' שמעון בן לקיש: הכוונה היא דווקא ללבונה זכה, שבה משתמשים לשם קטורת לעבודה זרה. תנא [שנה החכם]: ומכולן מכל המינים האסורים מוכרין להן חבילה, כמות גדולה, שהיא בוודאי מיועדת לסחורה ולא להקרבה. וכמה הוא משקלה של חבילה? פירש ר' יהודה בן בתירא: אין חבילה פחותה ממשקל שלשה מנין.

ושואלים: וליחוש דלמא אזיל ומזבין לאחריני ומקטרי [ונחשוש שמא הולך קונה זה ומוכר לאחרים, והם מקטירים]! אמר אביי: בוודאי הדבר ייתכן, אלא שעל האיסור של "לפני עיור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד) מפקדינן [מצווים אנו], שלא לגרום להם לעבוד עבודה זרה על ידינו, אלפני דלפני לא מפקדינן [על "לפני" של "לפני", אין אנו מצווים].

ב שנינו במשנה: ותרנגול לבן אסור למכור לגוי. אמר ר' יונה אמר ר' זירא אמר רב זביד, ואיכא דמתני [ויש ששונים] רק אמר ר' יונה אמר ר' זירא: אם הקונה אומר סתם "תרנגול למי", כלומר, למי יש תרנגול למכירה — מותר למכור לו גם תרנגול לבן, משום שנראה שאינו מקפיד דווקא בלבן. אבל אם הוא שואל "תרנגול לבן למי" — אסור למכור לו תרנגול לבן.

ומקשים על כך, תנן [שנינו במשנה], ר' יהודה אומר: מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין האחרים. ויש לשאול: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אילימא דקאמר [אם תאמר שהוא אומר] "תרנגול לבן למי, תרנגול לבן למי", אם כן, אפילו תרנגול לבן בין התרנגולין — נמי [גם כן] לא ימכור, שהרי הודיע שרצונו בתרנגול לבן!

אלא לאו [האם לא] מדובר דקא אמר [שהוא אומר] "תרנגול למי, תרנגול למי", ואפילו הכי [כך], לר' יהודה, אם מוכר תרנגול לבן זה בין התרנגולין — אין [כן] מותר, בפני עצמו — לא, ולתנא קמא [ולדעת התנא הראשון] שאוסר — אפילו בין התרנגולין נמי [גם כן] לא ימכור לו!

אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן [כאן במשנה במה אנו עוסקים]? לא כשמבקש תרנגול סתם, שאז מותר לתת לו לבן לדעת הכל, אלא כגון דאמר [שאומר] "מכור לי זה וזה", כלומר, שהיו בידי היהודי תרנגולים רבים, והוא מצביע על כמה מהם, וביניהם גם לבן.

תניא נמי הכי [שנויה ברייתא במפורש גם כן כך], אמר ר' יהודה: אימתי אסור? בזמן שאמר "מכור לי תרנגול זה לבן", שהזכיר שרצונו בתרנגול לבן, אבל אם אמר "מכור לי זה וזה" — מותר. ומוסיפה הברייתא: ואפילו אמר רק "תרנגול זה", והצביע על תרנגול לבן, אם היה זה גוי שעשה משתה לבנו או שהיה לו חולה בתוך ביתו — מותר למכור לו, שניכר הדבר שקונה לשמחת בנו או לרפואת החולה.

אגב שהובאה ברייתא זו מקשים: והתניא [והרי שנינו במשנה]: גוי שעשה משתה לבנו, אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד. ומכאן נדייק: אותו היום ואותו האיש מיהא [על כל פנים] אסור! אמר רב יצחק בר רב משרשיא: בטווזיג

תנן [בסעודת רעות שנינו] שאיננו משתה חתונה, אלא סעודה של ידידות, ואין מקריבים בה קרבנות. ושבים לדון בדבריו של ר' זירא, שגוי המבקש תרנגול סתם מותר למכור לו לבן. ומקשים ממה ששנינו במשנה: ושאר כל הדברים, סתמן מותר, ופירושן אסור. ויש לברר: מאי [מה] בדיוק הכוונה ב"סתמן" ומאי [ומה] הכוונה ב"פירושן"? אילימא [אם תאמר]: סתמא [סתם] — דקאמר חיטי חוורתא [שהוא אומר שרוצה חיטים לבנות], פירושן — דקאמר [שהוא אומר] שהוא צריך אותן לעבודה זרה,