דליכא [שאין שם] בתערובת כזית תרומה בכדי אכילת פרס, ואין צורך לנהוג בתערובת כזאת בטהרת התרומה.

בדומה למה שאמר עולא בחולין שנעשו על טהרת התרומה, שהאוכל שלישי שבהם נפסל גופו לאכילת תרומה, אמר ר' יונתן אמר רבי: האוכל שלישי של תרומה עצמה — אסור לו לאכול תרומה, ומותר ליגע בתרומה.

ומעירים: ואיצטריך [והוצרך] מה שאמר עולא ואיצטריך [והוצרך] מה שאמר ר' יונתן, דאי [שאם] מתוך דברי עולא, הוה אמינא [הייתי אומר]: הני מילי [דברים אלה אמורים] בחולין שנעשו על טהרת תרומה, אבל תרומה עצמה — בנגיעה נמי [גם כן] אסור, לכן איצטריך [הוצרך] מה שאמר ר' יונתן. ואי [ואם] מתוך דברי ר' יונתן שאמר שהאוכל שלישי של תרומה אסור לאכול תרומה ומותר ליגע בה, הוה אמינא [הייתי אומר]: הני מילי [דברים אלה] אמורים בתרומה עצמה, אבל שלישי בחולין שנעשו על טהרת תרומה — באכילה נמי שרי [גם כן מותרים], על כן צריכי [צריכים] שני הדברים להיאמר.

א יתיב [ישב] רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה [לפני] רב נחמן, ויתיב וקאמר [ויושב היה ואומר] הלכה זו: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש — טהור לאכול בקדש, שאין לך דבר שעושה רביעי בקדש אלא קדש מקודש בלבד, כגון בשר קרבן, אבל לא בחולין שנעשו על טהרת הקודש.

מתיב [מקשה] על כך רמי בר חמא ממה ששנינו בשם ר' יהושע: האוכל מאכל שהוא שלישי — נעשה שני לקדש, שמטמא שלישי ופוסל רביעי בקודש, ואין הוא נעשה שני לתרומה, לפוסלה, וכל זה בחולין שנעשו על טהרת תרומה. ויש לשאול: לדברי רב יצחק, אמאי [מדוע] הוא נעשה שני לקודש, שעושה שלישי ורביעי? הא לאו [הרי אין זה] קדש מקודש הוא!

אמר ליה [לו] רב יצחק: הנח לתרומה, שאפילו טהרתה מה שנחשב טהור אצלה — טומאה היא אצל הקדש, ולכן חולין שנעשו על טהרת תרומה מטמאים את הקודש.

ומנא תימרא [ומנין אתה אומר] שכן הוא? דתנן [ששנינו במשנה]: בגדי עם הארץ שאינם מקפידים על טהרה — הרי הם נחשבים כמדרס (החפצים שהזב והנדה יושבים או שוכבים עליהם), ומטמאים לגבי הפרושין, אלה שנזהרים בדיני טומאה ואוכלים חולין שלהם בטהרה. בגדי פרושין נחשבים למדרס לגבי הכהנים אוכלי התרומה, וכן בגדי אוכלי תרומה נחשבים מדרס לאוכלי קדש.

אמר רבא: מכאן אין ראיה, מדרסות קאמרת [אתה אומר]? שאני [שונים] מדרסות של אוכלי תרומה, שיש בהם טעם מיוחד שגזרו עליהם טומאה לגבי הקודש,