והא מר [והרי אדוני] לא תלתא [שלוש] אמר ולא שבע אמר, שהרי אמר ארבע! אמר ליה [לו]: איברא [באמת] אין הדבר כן; "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" איננו הבדלה לעצמה, אלא מעין חתימה היא, כפי שאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל צריך שיאמר מעין נוסח חתימה של הברכה בסופה, סמוך לחתימתו להבליט את הקשר בין החתימה והברכה. ופומבדיתאי אמרי [וחכמי פומבדיתא אומרים] מעין נוסח פתיחתן סמוך לחתימתן.

ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל למעשה ביניהם], שלכאורה גם הפתיחה וגם החתימה הם כרגיל באותו נושא, ומה ההבדל בין נוסח זה לזה? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל למעשה] יום טוב שחל להיות אחר השבת שבנוסח ההבדלה הנאמר במוצאי שבת שהוא ליל יום טוב, חתמינן [חותמין אנו] בסופה "המבדיל בין קודש לקודש",

מאן [מי] שאמר שצריך לחזור מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, לשיטתו לא בעי למימר [אינו צריך לומר] "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת" שהרי בפתיחת ברכה זו אומר רק הבדלה בין קודש לחול. ומאן [מי] שאמר שצריך לחזור מעין חתימתן סמוך לחתימתן, לשיטתו בעי למימר [צריך לומר] "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת".

א חוזרים אנו ל גופא [גוף] אותה הלכה שהזכרנו. אמר ר' אלעזר אמר ר' אושעיא: הפוחת במנין ההבדלות — לא יפחות משלש, והמוסיף — לא יוסיף על שבע.

מיתיבי [מקשים על כך] מן התוספתא: אומר הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום הכפורים, ובמוצאי שבת ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד, אבל לא יבדיל בין מוצאי יום טוב לשבת שקדושת השבת יתירה על קדושת יום טוב. הרגיל ובקי בברכות אומר הרבה ושאינו רגיל אומר אחת. משמע שבאופן עקרוני אפשר לומר גם פחות משלש ויותר על שבע.

ומשיבים: תנאי [מחלוקת תנאים] היא בענין זה, שאמר ר' יוחנן: בנן של קדושים אומר רק הבדלה אחת, אבל נהגו העם לומר שלש. ושואלים: מאן ניהו [מיהו זה] המכונה "בנן של קדושים"? ומשיבים: ר' מנחם בר סימאי הוא. ואמאי קרו ליה [ומדוע קראו לו] "בנן של קדושים" משום שלא איסתכל בצורתא דזוזא [היה מסתכל אף בצורה שעל המטבע] כי בצורות אלה יש לפעמים דמויות עבודה זרה ודמויות אסורות אחרות, ולכן לא רצה להסתכל בהן. מסופר, כי שלח ליה [לו] רב שמואל בר אידי: חנניא אחי אומר שאומרים הבדלה אחת בלבד, ומסכמים: ולית הלכתא כוותיה [ואין הלכה כמותו].

אמר ר' יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה במפורש, ולא יוסיף עליהן הבדלות שאינן כתובות. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: סדר הבדלות היאך? אומר: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, בין טמא לטהור, בין הים לחרבה, בין מים העליונים שמעל לרקיע למים התחתונים שמתחת לרקיע, בין כהנים ללוים וישראלים", והוא נוסח ההבדלה הארוך. שיש בו שבע הבדלות.

וחותם ברכה זו ב"סדר בראשית" ("ברוך עושה סדר בראשית", או "ברוך סודר בראשית"). ואחרים אומרים: חותם ב"יוצר בראשית". ר' יוסי בר יהודה אומר: חותם "מקדש ישראל". ואם איתא [ואם יש] תוקף להלכה זו של ר' יהושע בן לוי הא [הרי] "בין הים לחרבה" לא כתיבא ביה [כתובה בו] לשון "הבדלה" שהרי אין לנו כתוב האומר "המבדיל בין הים לחרבה"! ומשיבים: סמי [מחק] מכאן את ההבדלה "בין הים לחרבה".

ושואלים: אי הכי [אם כך] הלא ההבדלה "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" נמי [גם כן] איננה נמנית במנין ההבדלות? כפי שאמרנו שהרי אינה אלא חזרה מעין חתימה הוא, ואם כן בצר חדא [חסרה הבדלה אחת] וליכא [ואין כאן] שבע!

אמרי [אומרים] ההבדלה בין כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו [שני דברים הם] ושתי הבדלות, שבין לוים לישראלים יש הבדלה אחת, דכתיב [שנאמר]: "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה'" (דברים י, ח), ואילו בין הכהנים ללוים יש הבדלה נוספת, דכתיב [שנאמר]: "בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם" (דברי הימים א' כג, יג).

ושואלים: כיון שרבו הדעות בחתימת ההבדלה מחתם מאי חתים [לחתום מהו חותם]? רב אמר: חותם "מקדש ישראל", ושמואל אמר: חותם "המבדיל בין קודש לחול". ומוסיפים: לייט עלה אביי [קלל, כעס, עליו אביי] ואיתימא [ויש אומרים] שהיה זה רב יוסף אהא [על מי שעושה כשיטתו זו] של רב, שאין לומר כן כלל.

תנא משמיה [שנה משמו] של ר' יהושע בן חנניא: כל החותם בנוסח "מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול" בהבדלה מאריכין לו ימיו ושנותיו.