סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

ויש אומרים: אף רידייא קול המלאך הממונה על השקיית האדמה, כשהוא קורא לשמים ולמעיינות תהום לתת ממימיהם להשקות את הארץ. ומעירים: ובעו רבנן רחמי [ובקשו חכמים רחמים] על קול זה של הנשמה בשעה שיוצאה מן הגוף ובטלוה [ובטלוהו] שלא יישמע כל כך. על כל פנים מדברי הברייתא שהובאה נשמע כי קריאת הגבר, הכוונה להכרזת כרוז מיוחד, וכדברי רב.

תניא כותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של ר' שילא: היוצא לדרך בחשיכה קודם קריאת הגבר והרגוהו המזיקים — דמו בראשו (עוון מיתתו חל על ראשו), לפי שהוא גרם דבר זה לעצמו. ר' יאשיה אומר: איסור זה קיים עד שישנה התרנגול ויקרא, ויש אומרים: עד שישלש. ובאיזה תרנגול אמרו — בתרנגול בינוני, ומשמע מכאן כי קריאת הגבר — קריאת התרנגול היא.

א אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שישראל עולין לרגל, הריהם עומדין צפופין ומשתחוים בשעת הוידוי כשהם רווחים, כדי שלא ישמע האחד את וידויו של חבירו, ונמשכין מצד ריבוי הקהל עד אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת (מקום קודש הקדשים). ושואלים: מאי קאמר [מה אמר]? מה פירושו של משפט זה? ומסבירים: הכי קאמר [כך אמר], כך יש להבין: אף על פי שמרוב ריבוי הקהל אינם עומדים רק בצידה האחד של העזרה אלא נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת, ועומדים צפופין, בכל זאת כשהן משתחוין — משתחוין רווחים, וזה אחד מעשרה נסים שנעשו במקדש.

דתנן כן שנינו במשנה]: עשרה נסים נעשו בבית המקדש: לא הפילה אשה הרה את עוברה מריח בשר הקדש, שאשה הרה מתאוה למאכלים שונים, ופעמים שמגיעה על ידי כך לידי הפלה. ולא הסריח בשר הקדש מעולם. ולא נראה זבוב בבית המטבחים, אף שדרכם של זבובים להיות במקום בו יש דם ובשר. ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים. ולא נמצא פסול בעומר, ובשתי הלחם, ובלחם הפנים שהם קרבנות ציבור. והיו ישראל עומדים צפופים, ומשתחוים רווחים. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. ולא אמר אדם לחברו: צר לי המקום שאלין בירושלים.

על רשימה זו מעירים: פתח בניסים שהיו במקדש, וסיים בניסים שהיו בירושלים; ואם כן לא היו במקדש עצמו עשרה ניסים! ומשיבים: איכא תרתי אחרנייתא [יש שני ניסים אחרים] במקדש ואלו הם: דתניא כן שנינו בברייתא]: מעולם לא כבו גשמים אש של עצי המערכה, אף על פי שהמזבח היה עומד בעזרה בלא גג. ועשן המערכה, ואפילו כשכל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו — אין מזיזות אותו ממקומו, אלא מיתמר ועולה למעלה.

ושואלים: ותו ליכא [ויותר אין] ניסים במקדש? והתניא [והרי שנינו בברייתא] כי רב שמעיה דרש בעיר קלנבו: שברי כלי חרס שבהם היו מבשלים את קרבנות קדשי הקדשים הנאכלים, וצריכים לשברם אחר כך מחמת שבלעו מן הקרבן ובחלוף זמנם נעשו נותר, היו הם נבלעין במקומן ולא היו נזרקים, וכן אמר אביי: מוראה ונוצה של עולות העוף ודישון אפר מזבח הפנימי, ודישון אפר המנורה, שלא נאמר שמוציאים אותם לבית הדשן כאפר המזבח החיצון, היו נבלעין במקומן בנס. הרי שהיו יותר מעשרה ניסים במקדש!

ומשיבים: פסולי תלתא הוו [פסולים שלושה הם] שהרי מנו שלא היה פסול בשלושה דברים — בעומר, ובשתי הלחם, ובלחם הפנים — חשבינהו כחד [חשוב אותם כנס אחד] שלא נמצא פסול בקרבנות צבור, אפיק תרי ועייל תרי [הוצא שנים והכנס שנים] אלה, והרי הם בסך הכל עשרה ניסים. ומקשים: אי הכי [אם כך] אתה חושב ומצרף ניסים הדומים זה לזה, אם כן בלועין נמי תרי הוו [גם כן שנים הם], בליעת כלי החרס ובליעת המוראה ונוצה, ואם כן חשבינהו בחד חסרו להו [חשוב אף אותם כנס אחד] והרי חסר מן הרשימה! ומשיבים: איכא נמי אחריתי [יש עוד אחר], שאמר ר' יהושע בן לוי: נס גדול היה נעשה בלחם הפנים שבמקדש, שבשעת סלוקו בסוף השבוע מהשולחן היה עדיין חם כבשעת סדורו, שנאמר: "לשום לחם חם ביום הלקחו" (שמואל א' כא, ז), כלומר: אף ביום הלקחו היה עדיין חם.

ושואלים: ותו ליכא [ועוד אין] מעשי נס במקדש? והאמר [והרי אמר] ר' לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון הברית עצמו בקודש הקדשים — אינו מן המדה, כי לפי החשבון לא היה יכול להיכנס שם. שהרי מידת קודש הקדשים עשרים אמה על עשרים אמה (מלכים א, ו) ואמרו בברייתא כי בכל צד מצידי הארון היו עשר אמות אויר, שם עשרים אמה בלא מקום הארון עצמו, אלא נס היה בו כאילו לא תפס מקום כלל. ואמר רבנאי אמר שמואל: כרובים שהיו על ארון הברית — בנס היו עומדין ולא תפסו מקום, שהרי אורך כנפיהם עשרים אמה (ראה מלכים א, ו) כמדת חלל קודש הקדשים וזאת בלא לחשב את מדת גופם, הרי שהיו עוד ניסים במקדש!

ומשיבים: ניסי דבראי [ניסים שמחוץ לעזרה] שהכל רואים — קחשיב [מנה], ניסי דגואי [ניסים שבפנים בקודש] שאין הכל יכולים לראות — לא קחשיב [מנה]. ומקשים: אי הכי [אם כך] לחם הפנים נמי [גם כן] ניסי דגואי [נסים של פנים] הוא, שהרי לחם הפנים היה בתוך ההיכל ואין הכל יכולים לראות זאת, ובכל זאת הדבר נמנה בין עשרת הניסים! ומשיבים: לחם הפנים ניסי דבראי [נסים של חוץ] הוא, לפי שאמר ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני ה'" (ויקרא כד, ו), ומתוך שהודגש בכתוב "טהור" — מכלל [מכאן] שהוא יכול להיות גם טמא,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר