var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106996;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","79"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","68")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106996","0","מדוע נזקק בית הדין","14/03/24 12:25","ד אדר ב","תשפ"ד","12:25","עלי","מדוע נזקק בית הדין לדיון בעניינו של אדם שקנה שדה מגזלן ובעת הקניה ידע שהשדה גזולה, ולאחר שהנגזל לקח אותה ממנו הוא רוצה לקבל את כספו מהגזלן בחזרה
( ובחוצפתו גם את השבח )?
הרי 'זה נבילה וזה טריפה' ושניהם עבריינים, וכי בית הדין הוא בית דין של העולם התחתון ח"ו ?
ואם אין כאן עניין לדין של בי"ד אלא רק הלכה כיצד לנהוג, מה אכפת לנו אם יוכל הקונה להוציא כספו מהגזלן או לא - שיריבו שני העבריינים ביניהם ?!
וכי בזה צריכים היו החכמים לעסוק ?","209","","812","True","True","False","","540","162.158.130.27","0","0","בבא מציעא|טו ע"א",""),new Message("107000","106996","תשובה","17/03/24 20:29","ז אדר ב","תשפ"ד","20:29","ברכה עד בלי די","בס"ד
גם במשפט שלמה בענין שתי הנשים הזונות, היה אפשר לשאול את שאלתך שמה יש לנו להתעסק בענינים שאלו בין שתי זונות אלא שזהו גדולת תורתינו וכמ"ש במלכים א ג כח: "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט".
בדרשות הר״ן דרוש יא "ידוע הוא כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו, ויהיה העולם נשחת. וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני, עד שאמר החכם שכת הלסטים הסכימו ביניהם היושר. וישראל צריכין זה כיתר האומות. ומלבד זה צריכין אליהם עוד לסיבה אחרת, והוא להעמיד חוקי התורה על תלם, ולהעניש חייבי מלקיות וחייבי מיתות בית דין העוברים על חוקי התורה, עם היות שאין באותה עבירה הפסד ישוב מדיני כלל. ואין ספק כי בכל אחד מהצדדים יזדמנו שני ענינים, האחד יחייב להעניש איזה איש כפי משפט אמיתי, והשני שאין ראוי להענישו כפי משפט צודק אמיתי, אבל יחוייב להענישו כפי תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה. והשם יתברך ייחד כל אחד מהענינים האלו לכת מיוחדת, וצוה שיתמנו השופטים לשפוט המשפט הצודק האמיתי, והוא אמרו ושפטו את העם משפט צדק, כלומר בא לבאר השופטים האלה לאיזה דבר יתמנו, ובמה כוחם גדול. ואמר שתכלית מינויים הוא כדי לשפוט את העם במשפט צדק אמיתי בעצמו, ואין יכלתם עובר ביותר מזה ". "אם לא יענש העובר כי אם על זה הדרך יפסד הסידור המדיני לגמרי, שיתרבו שופכי דמים ולא יגורו מן העונש".
ובעיקר הענין כתב בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שסט סעיף א: אסור לקנות דבר הגזול מהגזלן, ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו, שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהם מחזיק ידי עוברי עבירה ועובר על ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד). והלוקח ממנו מטלטלין, דינו כלוקח מהגנב, שנתבאר בסימן שנ"ו.
וכן בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גניבה סימן שנו סעיף א: אסור לקנות מהגנב החפץ שגנב, ועון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות; שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב. (וכן אסור לסייע לגנב בשום דבר כדי שיגנוב) (ב"י בשם ריב"ש סימן ק"ח).
והיינו שבעיקר הענין אסור לקנות בשום אופן וכמו שהוסיף על כך בשולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות גזלה וגנבה סעיף ט-י וז"ל אסור לקנות מהגנב החפץ שגנב ועון גדול הוא שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה ועל זה נאמר חולק עם גנב שונא נפשו וגורם לו לגנוב גניבות אחרות שאם לא ימצא לוקח אינו גונב אף על פי שאפשר לו להוליך למקום שאין מכירין אותו שהוא גנב אין זה מצוי לו כל כך ואם כל יודעיו ומכיריו לא יקנו ממנו לא יגנוב כל כך לפיכך אסור לכל יודעיו לקנות ממנו. וכן אסור לקנות מגזלן. אלא אם כן מתכוין לטובת הבעלים להחזירה להם והם יחזירו לו מעותיו. והוא שהבעלים לא היו יכולים להציל בעצמן אם לא היה קונה הוא: ואפילו אם אין ידוע שזה החפץ הוא גזול או גנוב כיון שהמוכר הוא גזלן או גנב מפורסם אסור לקנות ממנו שום דבר שיש לחוש בו שהוא גזול או גנוב. אלא אם כן ידוע שיש לו גם שלו כיוצא בו ואז מותר בין לקנות בין ליהנות ממנו בחנם ואפילו יש לו מעט שלו כיוצא בו והרבה כיוצא בו של גזל תולין להקל שזהו שלו. אבל אם יודע שזו היא הגזלה עצמה אסור ליהנות בה בין לקנותה בין בעודה ברשות הגזלן כגון לרכוב על גבי בהמה. ואפילו כבר נתייאשו ממנו הבעלים לפי שביאוש לבד אין הגזלה יוצאה מרשות בעליה להיותה נקנית להגזלן שיהא ברשותו כמו המציאה כיון שבא לרשותו באיסור גזל לכך לעולם היא עומדת ברשות בעליה כל זמן שהיא ברשות הגזלן. ואפילו הנאה שגם בעליה לא היו מקפידים עליה אסור ליהנות ממנה כגון חילוף מטבע בשוויו ממעות גזולים או גנובים עצמן בודאי:
ובשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שסט סעיף סעיף ב: הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים (וע"ל סימן שס"ח), ואח"כ הוכר הגנב ובאו עדים שזה החפץ שמכר פלוני הוא גנבו בפנינו, חוזר החפץ לבעלים והבעלים נותנים ללוקח דמים שנתן לגנב, מפני תקנת השוק, והבעלים חוזרים ועושים דין עם הגנב. ואם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק, (טור ס"ד בשם רי"ף ורמב"ם) ואין הבעלים נותנים ללוקח כלום, אלא חוזר הלוקח ועושה דין עם הגנב ומוציא ממנו דמים שנתן לו. הגה: וי"א דאף בגנב מפורסם עשו תקנת השוק וצריך להחזיר ללוקח מעותיו, אלא אם כן ידע הלוקח שזה הדבר שקנה גנוב, שאז צריך להחזיר בלא דמים (טור בשם הרא"ש ור"י). ואפילו הגנב אין צריך להחזיר לו מעותיו, דודאי נתן לו לשם מתנה, הואיל וידע שאינו שלו וקנאה (מרדכי פרק הגוזל בתרא). ואם אמר הלוקח: לטובה נתכוונתי, נאמן וצריך להחזיר לו מעותיו אפילו בגנב מפורסם, לכ"ע (מרדכי ותוספות פרק הנ"ל והגהות מיימוני פ"ה דגניבה).
ומהמילים "ועושה דין עם הגנב ומוציא ממנו דמים שנתן לו" משמע שהוא בא לפני בי"ד
ואני לא מכיר בית משפט שיגיעו איליו שתי עבריינים ויבקשו שיתערבו בינהם והם לא יתערבו וד"ל.","51148","","809","True","True","False","","70","162.158.94.194","0","106996","בבא מציעא|טו ע"א",""),new Message("107007","107000","יפה מאד. תודה רבה, אבל ואבל גדול !","18/03/24 17:44","ח אדר ב","תשפ"ד","17:44","עלי","ומוכח שלא רק להתפלל עם העבריינים מותר אלא גם לדון דיניהם...
אבל אף מילה על כך שצריכים צמד הגזלנים לפצות את הנגזל על השימוש שנעשה ברכושו בניגוד לרצונו, ואף מילה על ענישה מרתיעה לשני הגזלנים, למשל מאסר ממושך, קנסות, חילוט רכוש ו...מלקות...
וכבר כתבתי באשכול קודם שאין בהלכה שום התייחסות מסודרת לפשע מאורגן וביעורו. והחסר הזה זועק לשמים !
כל מה שהובא בתשובה הוא הדיון באיסורים שהוזכרו אך לא בענישה המתבקשת והמרתיעה.","209","","808","True","True","False","","96","172.71.115.68","0","106996","בבא מציעא|טו ע"א",""),new Message("107008","107007","לענ"ד","18/03/24 20:35","ח אדר ב","תשפ"ד","20:35","ברכה עד בלי די","מתוך התבוננות במעשי היום יום הנה נחקקו בישראל הרבה חוקים שנועדו לעצור פשע מאורגן מקנסות ועד מאסרים וכד' אך בפועל עינינו רואות שהפשע ממשיך ולפעמים רק לובש צוורון לבן
כי אם אתה מכניס משהו כמערכת חוקים אנשים ילמדו איך לעקם את החוק ואיך להתחמק ממנו
וכמו שרואים בענין סמים וכד' ומה שתגיד שעובדה שהעבריינים בישראל אינו כמו שהיה פעם הנה אומר לך מידיעה שבמקום באמת למגר הרבה מאפיות הכניסו אותם לתוך המערכת ידוע לי מקרובי משפחתי שמעורים בפרטים מבפנים וד"ל והדברים ידועים.
לכן התורה שהיא נצחית ודינה נצחיים העדיפה לאסור זאת ולדבר על רוע הענין של סיוע לגזלן
ולתת לדיין לענוש ע"פ רואות עיניו
ואצרף כאן את דברי הבית יוסף בחושן משפט סימן ב: [בדק הבית] כתב הר"מ מרקנ"ט ראש פרשת משפטים (ד"ה אשר תשים) בשם מדרש רות הנעלם אמר ר' יודן כל דיין שלא מחמיר את הדין אין מחמיצין את דינו מלמעלה ומסתלק מן העולם קודם זמנו הדא הוא דכתיב (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט. יש מי שדן דין אמת לאמתו ומקבל עליו שכר מהקדוש ברוך הוא. דן דין אמת לאמתו ונתפס כגון דיין שדן ומדקדק דקדוקין לזכות לרשע דתנן בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה כדי לעשות סייג לתורה או מפני שהזמן גורם והדיין מסתלק עצמו מלהענישו ומדקדק בענין הדין למצוא פתח לזכות אותו מן הדין ממש והוא הדין כשהקדוש ברוך הוא דן את העולם אותו דיין נתפש עליו ומסלקו עליו קודם זמנו ואם לאו עליו כתוב (איוב יח יט) לא נין לו ולא נכד בעמו כשעצמו אינו נתפש [נתפש זרעו]. יש מי שאין דן את הדין [לאמתו] ומקבל עליו שכר כגון אבא שראה אחד מחבק לאשת איש ומנשק אפיק לון לקונפיה וקטיל לון לאו דבני הריגה נינהו אלא לעשות סייג לתורה דלא תימא דיינא אפיק ליה בדין תורה וסגי ליה אלא דיינא דלא עבד סייג לתורה אין לו סייג לא בעולם הזה ולא בעולם הבא סייג שלא נין ונכד עצור ועזוב הוא בעולם הזה בעולם הבא מעבירים ממנו אותם מעשים טובים שהם סייג לעולם הבא לאדם כי הא דאמר עשו סייג לתורה בדיל דתירתון חיים בהאי עלמא ובעלמא דאתי [עד כאן]:
ואסתפק בכך.","51148","","808","True","True","False","","73","162.158.110.93","0","106996","בבא מציעא|טו ע"א",""),new Message("107011","107008","ייש"כ","19/03/24 09:14","ט אדר ב","תשפ"ד","09:14","עלי","","209","","807","False","True","False","","95","172.71.115.30","0","106996","בבא מציעא|טו ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);