var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107446;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107446","0","הרי אסור לפרק אוהל ארעי?","17/07/24 21:31","יא תמוז","תשפ&quot;ד","21:31","דניאלראובן","תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל טַלִּית כְּפוּלָה לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר<b> הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ לְכַתְּחִילָּה</b> בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב כִּילָּה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אַף מִטָּה אֲסוּרָה מִטָּה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת כִּילָּה וּמִטָּה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּקָאָמַר אַף מִטָּה אֲסוּרָה כִּדְקַרְמֹנָאֵי הָא דְּקָאֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת כִּדְדִידַן <b>אָמַר רַב יוֹסֵף חֲזֵינָא לְהוּ לְכִילֵּי דְּבֵי רַב הוּנָא דְּמֵאוּרְתָּא נְגִידָא וּמִצַּפְרָא חֲבִיטָא רַמְיָא <br /></b><br />יש לי כאן שאלה, <br />הבנתי שבמקרה של רמי בר יחזקאל (לפי הבנה אחת בתוספות) צריך שלכל הפחות יהיה טפח, ואז זה אוהל ארעי, ולהוסיף לאוהל ארעי זה מותר. <br />לפי זה, לא ברור לי איך (כמה שורות אחר כך, בדברי ר' יוסף) היה ניתן לפרק את הדבר הזה, הרי <b>אסור</b> לפרק אוהל ארעי שקיים?","1298","","687","True","True","False","","401","172.70.200.147","0","0","שבת|קלח ע&quot;א",""),new Message("107447","107446","תשובה","17/07/24 22:29","יא תמוז","תשפ&quot;ד","22:29","ברכה עד בלי די","בתוספות פירשו שהמקרה של כילי דברי רב הונא שהביא רב יוסף הוא אותו מקרה של רמי בר יחזקל דהיינו שהם היו תלויות מבעוד יום וכרוכות בחוט או חבל <br />ויש כלל שכל שמותר לפותחו מותר לפרקו <br />תוספות מסכת שבת דף קלח עמוד א ד&quot;ה אף כילה מותרת כדרמי בר יחזקאל - הוה מצי למימר כי ההיא דשנינו בסמוך לכילי דבי רב הונא וי&quot;ל כדרמי בר יחזקאל הוו.<br />בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קלח עמוד א:  כל שמותר לנטותו מותר לפרקו והוא שאמרו בכילי דבי רב דמאורתא נגידן ומצפרא חביטא רמיא וי&quot;מ בה מאורתא נגידן שמבערב הם נטויות ולערב פורשן קצת ולמחר היו פורשים אותם מכל וכל וזהו תוספת אהל:<br />משנה ברורה סימן שטו ס&quot;ק לח: ומותר לפרקה - שכל אהל שאין בו משום בנין אין בו משום סתירה:","51148","","687","True","True","False","","63","162.158.129.102","0","107446","שבת|קלח ע&quot;א",""),new Message("107450","107447","המאירי מסדר את העניינים","18/07/24 11:23","יב תמוז","תשפ&quot;ד","11:23","דניאלראובן","ראשית כל, יישר כח על המענה. <br />אז מה בעצם המהלך לפי רש&quot;י, שסובר שמותר לפרק את הכילה לגמרי? <br />חשבתי על הכיוון הבא, אך לא ראיתי מי שהתייחס לזה בצורה מפורשת:<br /><br />לפי רש&quot;י, ברגע שזה כרוך בחוט או חבל למשיכה, זה איבד את השם &quot;אוהל&quot; ומותר לפתוח או לסגור ללא הגבלה. האם הדברים נכונים?","1298","","686","True","True","False","","79","172.70.200.146","0","107446","שבת|קלח ע&quot;א",""),new Message("107473","107450","תשובה","21/07/24 19:44","טו תמוז","תשפ&quot;ד","19:44","ברכה עד בלי די","בספר דרכי שמואל לרב שמואל איוירבך על שבת עמ' של רמז למ&quot;ש וז&quot;ל והנראה לע״ד הקלושה, דבאמת אין לנו היתר לסתור ולפורקה אלא במה דהותר לבנות ולנטותה, וכמו שאמרו כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה, וגס לא מצינו בגמ׳ ובראשונים ז״ל דהותר לסתור משוס שנעשה בשבת [ואדרבה היה שייך יותר לאידך גיסא, לאסור עשייתו, משוס דמיד נעשה אהל דאסור לסותרו], ומחצלת דהותר לפורסו משוס טפח פרוס מבעו״י, ל״ש משוס כך להתיר סתירת אהל עראי, ואף מה דנעשה בשבת כמוסיף עראי, מ״מ עם עשייתו כולו אהל עראי גמור, ואסור לסתור בתחילה בשבת, ולא מצינו בזה להתיר לסתור בתחילה בעצמות האהל משוס דישאר מקצת אהל, וכילת חתנים לא חשיב אהל גס בעשייתו, וגם בנעשה מע״ש  סותרו אף בשבת, וטלית שהחוט כרוך עליו, דהיינו דנמצא בעצמותו החוט לפורסו, דזה מותר גם בשבת, תו חשיב לעולם אהל דעיקר עשייתו מותר גם בשבת, ולזה גס בנפרס מבעו״י פורקו אף בשבת, ואלא דבבא מתחילה מחדש לפורסו לאהל, צריך התחלה כל דהו שיהא מונח עכ״פ על המוט עס החוט, וזה ל״ש בסתירתו לפורקו, ואף דסו״ס אהל עראי גמור לפנינו, ומה לן בצורת עשייתו דמהני לעשייתו בשבת, אבל מאי מהני להתיר סתירת אהל עראי, מ״מ שפיר נראה דבזה דהחוט כרוך בגוף הטלית, ומינכרא ביה דלעולס עצס עשיית האהל זה גמר משיכת החוט, והר״ז אהל דנעשה בקל דכבר פתיך ביה בעצמו תחילת עשייתו, ותמיד עשייתו זה המשך עשייתו ע״י החוט, ולזה גריעא כת המעשה והמלאכה שבו, וגס בסתירתו אין חשיבות המלאכה, ומה גס דיכול שוב לפורסו ע״י החוט, וממילא כבר יכול גס לפורקו לגמרי ולהניחו על הקרקע, ורק בתחילת עשייתו צריך מיהא שיהא על המוט מבעו״י, דלא יחשב כעושה מחדש לגמרי, ול״ש זה בסתירתו וכמש״נ בס״ד. עכ&quot;ל.<br />משנה ברורה סימן שטו ס&quot;ק לז:  כיון דע&quot;י החוטין קל למושכה בהן הוי כאלו היתה הטלית פרוסה מכבר טפח מע&quot;ש והוי רק מוסיף על אהל עראי ושרי <br />תלמוד בבלי מסכת שבת דף מה עמוד ב:  ואמר שמואל משום רבי חייא: כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת<br />רש&quot;י מסכת שבת דף מו עמוד א ד&quot;ה מותר לנטותה: דסתם כילת חתנים אין לה גג טפח, שנקליטין יוצאין לשני ראשי המטה באמצעה אחד לכאן ואחד לכאן, ונותן כלונסאות מזה לזה, ומשליך האהל עליה והוא שופע לכאן ולכאן, וכיון שאינו רחב טפח - אינו אהל, ואין בו לא בנין ולא סתירה.<br />חדושי הר&quot;ן מסכת שבת דף קלח עמוד א: הר' יונה ז&quot;ל כתב דאפילו בלא פריסת טפח נמי שרי דאי בפריס טפח מאי שנא כרך עליה חוט או משיח תיפוק לי' משום פריסת טפח:<br />שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שטו סעיף טז:  כיצד טלית כפולה שכופלין אותה על המוט דהיינו שחציה תלויה על המוט מכאן וחציה מכאן וב' קצוותיה מגיעין לארץ ונכנס וישן שם בצל בין ב' קצוותיה אסור לתלותה בתחלה בשבת אף על פי שאין לה גג טפח ולא בפחות מג' סמוך לראשה רחב טפח ואם היתה כרוכה על המוט מבעוד יום ויש בקצוותיה חוטין תלויין שמושכין אותה בהם על המוט לפורסה לכאן ולכאן מותר למשכה בהם בשבת מפני שחוטין אלו כיון שהם תלויים בה מבעוד יום כדי למשכה בהם לפורסה הרי הם מועילים כמו אם היתה פרוסה רחב טפח מבעוד יום שאז אינו עושה בשבת אלא תוספת אהל עראי.<br />ומותר ג&quot;כ לפורקה מעל המוט שכל אהל שמותר לנטותו ואין בו משום בנין אין בו ג&quot;כ משום סתירה ומותר לפרקו חוץ מכשמוסיף על אהל טפח העשוי מבעוד יום שאינו מותר אלא לסתור את התוספת אבל לא את האהל העשוי מאתמול ואעפ&quot;כ מותר כאן לפרק הטלית מעל המוט מפני שכאן לא היה אהל טפח ממש מבעוד יום אלא שהחוטין מועילין כמו רוחב טפח:","51148","","683","True","True","False","","102","172.68.192.203","0","107446","שבת|קלח ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);