var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107635;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107635","0","המתכות בחזל ובתורה.","25/09/24 22:30","כב אלול","תשפ&quot;ד","22:30","נתנאל (לאנתנ)","תָּנוּ רַבָּנַן אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת<b> לֹא שֶׁל בַּעַץ וְלֹא שֶׁל אֲבָר </b>וְלֹא שֶׁל גִּיסְטְרוֹן וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל צוּנְמָא וְשֶׁל זְכוּכִית.<br /><br />רשבם:<br />בעץ – בדיל אשטיי״ן.<br />אבר – <b>פלומב״א.</b> [=עופרת] בלטינית וצרפתית.<br />גיסטרון – מיני מתכות מעורבבים.<br /><br /><u>במילון.</u><br />1.חותמת רִשמית מעופֶרת על מוּצָר [עופות], לוַודֵא כי איש לא יִפתְחו;.<br />2. סתימה בּשֵן.<br />מלטינית: plumbum – עופרת, מכיוון שבתחילה היו עשויים חוט פלדה ופיסת עופרת, כיום  גם מחומרים שונים.<br /><br />וזה מוביל אותנו לפסוק<br />     <b> &quot;אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הבדיל ואת העופרת</b> (במדבר לא ,כב).<br /><br />  **  <b>שם עצם שהפך לתואר.</b><br />  כיום רבים המבלבלים בין <b>עופרת</b> המתכת הכבדה ביותר שסמלו הכימי Pb . (צללו כעופרת במים).<br /> לבדיל - שסמלו הכימי Sn . אולם אלו שני יסודות וחומרים שונים.<br />את ה<b>בדיל</b> מכירים ביותר בהלחמות ובקופסאות שימורים .ואת העופרת הכירו פעם בדפוס בלט, הסדר היה צריך לסדר את האותיות מעופרת, ולחותמות נעילה כנ'ל.<br /><br />ולענינינו: זהב כסף נחושת התרגום ברור. ברזל באונקלוס גם הוא פשוט,<br />אך בת&quot;י ה פ\\ב מוחלפות ולכן ברזל מתורגם ל &quot;פרזלא&quot;, ומכאן לפועל -פירזול.<br /><br />**  <u>ושם בארמית שהוסב לחומר אחר !</u><br />         עם הבדיל השינוי גדול יותר באונקלוס בדיל = אבצא= אבץ , וכשחיפשו שם מתאים לחומר חדש שנקרא &quot;זינק&quot;   גנבו את השם הארמי של בדיל &quot;אבץ&quot;,<br />וכינו כך את הזינק.<br /><br /><u>חילופי אותיות.</u><br />ובחזל  לעיל ראינו שיש כאן אותיות מתחלפות אבץ\\בעץ.<br /> וגם (בכלים. י, ב) אֵין מַקִּיפִים לֹא בְבַעַץ, וְלֹא בְעוֹפֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָתִיל וְאֵינוֹ צָמִיד“ .<br /><br />ומפורש בערוך  ערך 'בעץ'.  במנחות לעניין המנורה  &quot;.. אמר משם ראי׳ שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ. ... ת״י את הבדיל בעצא ותרגום שלנו אבצעא: [ אבץ= בעצ]<br /><br />**  <u>ושם אדם שהפך לשמו של חומר.</u><br />      ואגב מהבדיל בתערובת (סגסוגת) עם נחושת יצרו עוד בעבר את המתכת המוכרת &quot;ברונזה &quot;, ששמה בעברית &quot;ארד&quot;. השם- לא מוכר ולא שמיש, אלא אם כן זכיתם להגיע למקום שלישי בתחרות ,שאז תקבלו מדליית ארד. [ראשון מזהב, שני- מכסף ,והשלישי מארד].<br /><br />  ** <u>   הברונזה \\ אָרָד </u>בעברית, אינה מוזכרת בתנך כחומר, למרות שכנראה שימשה רבות באיזורים ובזמנים שונים, אבל היא כן מוזכרת כשמו של בנו של בנימין : &quot;&quot;וּבְנֵי בִּנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ&quot; (בראשית מ''ו, כ''א).<br /><br />** דוברי היידיש ממשיכים עד היום לכנות את החותמת המוצמדת לעופות והמעידה על כשרותם בשמו &quot; פלומב״א. , או בלומב״א.","53443","","617","True","True","False","","427","172.71.134.76","0","0","בבא בתרא|פט ע&quot;ב",""),new Message("107636","107635","עוד על המתכות בעולם העתיק","25/09/24 23:47","כב אלול","תשפ&quot;ד","23:47","איתן","להרחבה קראו <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://shabaton1.co.il/?p=26571'>מאמר</a> של פרופ' זוהר עמר שהתפרסם בעלון &quot;שבתון&quot; לפרשת מטות מסעי תשפ&quot;ב על כלי המתכת בשלל מלחמת מדין,","123","","617","True","True","False","","105","172.70.200.150","0","107635","בבא בתרא|פט ע&quot;ב",""),new Message("107637","107635","האם הברונזה מוזכרת בתורה ?","25/09/24 23:52","כב אלול","תשפ&quot;ד","23:52","נתנאל (לאנתנ)","היו שטענו כי הברונזה<b> אינה נעדרת </b>מהתנך - אלא גם היא <br />נכללת ב \\ ומכונה נחושת !<br />וזאת מפני שרוב \\או<u> רוב רובה </u>של התכולה שלה היא נחושת וההוספות של יסודות אחרים אינם משנה את שמה.<br /><br /><b>אָרָד</b> (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיחה. סגסוגת ארד טיפוסית מכיל<b>ה 88% נחושת ו</b>-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים, כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל.<br /><br />דבר זה מתקיים גם במתכות נוספות : והזהב בצורתו הטהורה הינו רך וגמיש הוא אינו שימושי לענידה כתכשיט ומערבבים אותו עם מתכות נוספות המקשיחות אותו.<br /><br /> לדוגמא: תכשיט זהב 18 קראט מכיל <b>רק 75% זהב </b>טהור - ועדיין מכונה תכשיט של זהב. כך גם במתכת הכסף שרכה מידי -<br /> וכסף-סטרלינג למשל מכיל<b> %92.6 כסף</b> ו-7.4% נחושת .<br />ויש עוד רבים בדומה לכך.","53443","","617","True","True","False","","85","172.69.128.144","0","107635","בבא בתרא|פט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);