var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107891;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107891","0","שְׁלֹף דּוֹץ. כמה סוגי עֲרֵבִים יש?","16/12/24 21:57","טו כסלו","תשפ&quot;ה","21:57","נתנאל (לאנתנ)","בד''כ מציינים שלושה סוגי ערבים, והם:<br />1. ערב.<br />2. קבלן.<br />3. קבלן שנשא ונתן ביד.<br /><br />אבל בשוטנשטיין כאן מסכם  ארבעה סוגים, והם: <br /><br /> &quot; ישנן ארבע דרגות אחריות שהערב  יכול לקבל על עצמו:<br />(א) <b>ערב רגיל </b>חייב לפרוע את החוב רק לאחר שניסה המלוה להיפרע מהלוה ולא עלה הדבר בידו. <br /><br />(ב) <b>ערב שהתנה </b>עמו המלוה<u> שיגבה מכל מי שירצה</u>, חייב לפרוע את החוב למלוה (אם רוצה המלוה לתבעו ממנו) במקרה שאין ללוה קרקעות (או נכסים ידועים); אם יש ללוה קרקעות (או נכסים ידועים) אין המלוה יכול לגבות<br />מהערב עד שינסה לגבות תחילה מהלוה.<br /><br /> (ג) <b>קבלן: </b>אם קיבל הערב על עצמו להיות<br />קבלן, יכול המלוה לגבות ממנו תחילה, בין שאין ללוה קרקעות ובין שיש לו,<br /><br /> (ד) אם נשא הערב את המעות <b>מידו של המלוה ונתן אותן ללוה</b>, הוא (הערב) נחשב כלוה, והמלוה אינו יכול לגבות את חובו אלא ממנו; המלוה יכול לגבות מהלוה רק כאשר אין הערב יכול לשלם כלום.<br />ע''כ משוטנשטיין.<br />----------<br /><br />(ה) ביבמות קט ע''ב מופיע לכאורה סוג נוסף לערבות המכונה &quot;שְׁלוֹף דּוֹץ &quot;.<br />...עֲרָבֵי שַׁלְצִיּוֹן דְּעָבְדִי שְׁלוֹף דּוֹץ תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה..<br /><br />וברש''י שם: &quot;<b>שלציון&quot;</b> – שם מקום שמניחין הלוה ותופסין הערב.<br /> לישנא אחרינא 'שלציון' קוראין שם הערבון על שם נוטריקון:<br /><b> 'שלוף דוץ</b>' שולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב.<br /><br /> מצב של '<b>שלוף דוץ',</b> הוא כאשר  בהסכמת הערב, <br />  המלווה &quot;שולף&quot; עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב. <br />היינו שהמלווה יכול לתבוע רק את הערב, ולא את הלווה המקורי.<br /><br />לא ברור האם זה סוג נוסף, או שהוא זהה -  וחיוביו שווים לסוג ד' דלעיל.<br />ורק השם שונה .<br /><br />וקיימים <b>שני הסברים</b>  לשם המשונה :<br />1.  שזה שמו של מין עשב (קמוניא) ששימש לניקיון, ובדומה כאן  הוא מנקה את הלווה מעיקר החוב.<br />2. צירוף של שני פעולות, שלוף: ששולף את עצמו מן הלוה, דוץ: מלשון תקיעה שתוקע עצמו על הערב. וכך ברש'י.<br /><br /><br /><br /><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u>","53443","","535","True","True","False","","541","172.70.216.12","0","0","בבא בתרא|קעד ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);