var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107908;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107908","0","טורקית אנגלית וצרפתית.","22/12/24 01:27","כא כסלו","תשפ&quot;ה","01:27","נתנאל (לאנתנ)","<b>טורקית אנגלית וצרפתית.</b><br /><br /><b>א.</b><br />השפעתם של -<br />מורשת טורקית \\ אנגלית על חוקים תקנות ומסמכים של המדינה - רבה וידועה.<br />אבל צרפתית - לכאורה חידוש.<br />ואפשר שאי הבנת המשפט יוצרת בעייה הלכתית שהתבררה - רק לאחר חקירה ודרישה.<br /><br /><b>ב.</b><br />במה המדובר ?<br />בשטרי הערבות של המדינה הכוללים &quot;ערבות אוואל&quot;.<br /><br /><br />מקור המונח &quot;אוול&quot; מהביטוי הצרפתי &quot;Bon pour aval&quot; . ומשך שנים רבות הניחו שפירוש המילים<br />הם שישנה אפשרות לגבות תשלום ישירות מהערב במידה ועושה השטר אינו עומד בהתחייבותו לתשלום . היינו שווה למשפט &quot;ערב קבלן&quot;.<br /><br /><b>ג.</b><br />למעשה יש מחלוקת פוסקים בעניין ולדעת הפתחי חושן אכן בחתימתו על נוסח זה הוא &quot;ערב קבלן&quot;.<br />אולם הרב י,א, כהן טוען שערך בירור נרחב בסוגיה משפטית זו בקרב משפטנים בכירים, ומצא כי המילה &quot;אוואל&quot; מבוססת על ביטוי צרפתי - AVAL POR BON <br />[בון פור אוואל] אשר בא לציין שפלוני משמש כערב לחוב המצויין בשטר, אך אין בביטוי זה כל רמז לכך שהערב מקבל על עצמו להיות &quot;ערב קבלן&quot;.<br /><br />...היינו, אין כל קשר בין המילה &quot;אוואל&quot; לבין השתת חיוב &quot;ערב קבלן&quot; על החותם ערבות. גם מי שיחתום כערב, ללא אזכור המילה אוואל, דינו אחת לפי חוק המדינה לשמש כערב קבלן! כלומר, חוק המדינה אינו מכיר בערב רגיל. לדידו, הכל ערבים קבלנים.<br /><br />מעתה, יקשה עלינו להשית מעמד של ערב קבלן על יהודי שחתם על שטר שכולל את צמד המילים &quot;ערבות אוואל&quot;, בעיקר עקב כך שאי אפשר לחייב אדם בדבר שלא התחייב בו. שהרי המילה &quot;אוואל&quot; אינה משמשת כביטוי לערב קבלן, ואם כן, מעולם לא התחייב הערב לשמש כערב קבלן (עמק המשפט ח&quot;ב סי' ט&quot;ז).<br />ע''כ מדפי מאורות.<br /><br /><b>ד.</b><br />המשמעות שבנוסח זה הוא יוצר קושי. שכן הוא בעצם מפרש שהוא רק ערב רגיל<br /> ולא ערב קבלן.<br /><br />ועדיין מעניין איך הגיע משפט צרפתי לנוסחות השטרות שלנו.<br />אגב הכנסת בשנות השישים מחקה אותו מהנוסח - ואחכ הוחזר לתוכו.","53443","","529","True","True","False","","356","172.69.128.145","0","0","בבא בתרא|קעד ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);