var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108922;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108922","0","דיני שבועה - והאסטרונומיה של הרמבם.","28/05/25 22:00","א סיון","תשפ&quot;ה","22:00","נתנאל (לאנתנ)","השפעת התפיסה האסטרונומית של הרמבם על הלכות שבועה.<br /><br /><b>א.<br /></b><b>בגמרא</b> ...וְאָמַר עוּלָּא וְהוּא שֶׁנִּיכָּר לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם טַעְמָא דְּנִיכָּר...<br /><b>.וברש'י.</b>.דמידי דידעו ביה תלתא בני אדם הוי מפורסם:<br /><br /><b>הרמב&quot;ם</b> (הלכות יסודי התורה פ&quot;ג ה&quot;ח): &quot;והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים&quot;, [המדובר בקוטר ].<br />אך למעשה כיום  האסטרונומים קבעו את קוטר השמש כ 109 פעם גדולה מהארץ.<br /><br /><b>ב.</b><br /><b>ממדע להפלאה.</b><br />ומכאן : פסק הרמב״ם בשבועות פרק ה׳.<br />(כב) דָּבָר יָדוּעַ אֵצֶל הַחֲכָמִים בַּעֲלֵי שֵׂכֶל וּמַדָּע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. <br /><b>1.</b> נִשְׁבַּע אֶחָד מִן הָעָם <b>שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה </b>מִן הָאָרֶץ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְ<b>א שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר כֵּן הוּא אֵין דָּבָר זֶה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְכׇל הָעָם אֶלָּא לִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים בִּלְבַד</b>. <br /><br />וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁאָר הָעָם כְּגוֹן אִישׁ שֶׁהוּא אִישׁ וְאֶבֶן שֶׁהוּא אֶבֶן. <br /><br /><b>2.</b> וְכֵן אִם נִשְׁבַּע <b>שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ קְטַנָּה </b>מִן הָאָרֶץ אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה יָדוּעַ לְכׇל אָדָם.<br /> וְאֵינוֹ כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל רְאִיַּת עֵינָיו שֶׁהֲרֵי הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ קְטַנָּה.<br /><br /> וְכֵן כׇּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדִּבְרֵי חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת מַזָּלוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁאֵין נִכָּרִין אֶלָּא לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים:<br />--------<u><br />ומה כיום ?<br />שהרי יקשה למצוא שלושה בני אדם - החושבים שהשמש קטנה מהארץ.<br /></u><br /><b>ג.</b><br />חבד - וגודל השמש.<br /><b>הרבי </b>מתייחס לסתירה בעניין גודל  השמש במכתבו כדלהלן:<br /><br /> ..אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסוימות של השמש ולא כולן, כי השכבות החיצוניות ביותר (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות (בתנועת כווץ והתפשטות) מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין (כי אם רק &quot;רואים&quot; השפעתן) וכו' וכו', ולכן גם קשה למודדן. <br /><br />וכן אין מביאים בחשבון את התפרצויות, אבל (לפעמים על כל פנים) ראו ומדדו שהתפשטו הנ&quot;ל עד כדי כך, שהיה קוטר השמש מן מאה שבעים פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך וכו' ...<br />(ממכתב תמוז תשכ&quot;ב - לקו&quot;ש י עמ' 180).<br /><br /><b>ד.</b><br /><b>ובהידברות</b> נקטו בגישה שונה:<br />...דברי הרמב&quot;ם בגודל השמש לא נשאבו מספרות ישראל אלא מספרות היוונית שהיתה ידועה באותה העת, וכפי שכתב הרמב&quot;ם בעצמו בהל` קידוש החודש סוף פרק יז.<br /><br /> כך שאת השוני ביחס שבין השמש לכדור הארץ בין מה שהיה מקובל פעם, לבין מה שמקובל היום, יש לראות זאת רק כהתקדמות המדע.<b> ואין כאן סתירה שעלינו ליישב.</b><br /><br /><br /><br /><br /> <u></u><u></u><u></u><u></u>","53443","","372","True","True","False","","260","172.69.128.133","0","0","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108924","108922","לא מדובר בקוטר, מדובר בנפח.","29/05/25 18:48","ב סיון","תשפ&quot;ה","18:48","שי ואלטר","שלום וברכה,<br />ישר כח שהעלית את העניין לדיון.<br />הערך 170 הוא בקוטר ולא בנפח.<br />תוכל לעיין על כך אצל הרב רבינוביץ' זצ&quot;ל ביד פשוטה לרמב&quot;ם, ואצל הרב מאזוז זצ&quot;ל בספרו סלת נקייה, מהדורת תשפ&quot;ד, עמ' שנ&quot;ב- שס&quot;ג.<br />דברי הרמב&quot;ם לקוחים מהאסטרונום פתולומיאוס (תלמי) בספרו אלמגסטי, שחשב שקוטר השמש הוא פי 5.5, ולכן כאשר מדובר על הנפח, יש להעלות בחזקה שלישית, ואז הנפח הוא פי 166 ו-3/8. תלמי עצמו בספרו עיגל ל-בערך 170.<br />המספר 166 ושלוש שמיניות נמצא בהקדמה לפירוש המשנה של הרמב&quot;ם והמספר המעוגל 170 נמצא בהלכות שבועות וגם בהלכות יסודי התורה פרק ג' כפי שציינת.","948","","371","True","True","False","","45","172.69.128.173","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108926","108924","להבהיר את דבריי שוב:","29/05/25 23:35","ב סיון","תשפ&quot;ה","23:35","שי ואלטר","מה שכתב הרמב&quot;ם השמש פי 170 מכדור הארץ, כוונתו לנפח. הקוטר הוא רק פי 5.5 מכדור הארץ:<br />5.5 * 5.5 * 5.5 = 166.375 = 3/8 + 166 ~ 170","948","","371","True","True","False","","38","172.69.128.170","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108927","108926","[ללא נושא]","30/05/25 00:57","ג סיון","תשפ&quot;ה","00:57","נתנאל (לאנתנ)","לא הבנתי.<br />החמרת את הקושי.שהרי בנפח היחס בין השמש לארץ הוא מעל מליון !<br /><br />שהרי -<br />נפח: השמש	‎1.41×10 ^18 ק&quot;מ ^3‎<br />פי 1,300,000 מנפח כדור את הארץ.<br /><br />-------------------------------------<br />הדברים לעיל הובאו להרחבה והעשרה בעקבות המקור בדף היומי שבועות כה.<br />מכאן - הובאו דברי הרמבם והתגובות השונות לדבריו.<br />ותו לא.<br /><br />לכשעצמי - הופתעתי להיווכח שהרמבם היה כה משוכנע בדעתו זו שהובאה <br />בהלכות שבועות כדוגמא לדבר ידוע... וכ''ו.<br /><br />בדומה למה שהביא בשמונה פרקים דוגמא לדבר בלתי אפשרי את:<br /><b>&quot;הכוח המדמה</b><br />והחלק המדמה, הוא הכוח אשר יזכור רשמי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום. וירכיב קצתם, ויפריד קצתם מקצתם. ולזה ירכיב הכוח הזה מן העניינים אשר השיגם עניינים שלא ישיגם כלל, ואי אפשר להשיגם.<br /><b>כמו שידמה האדם ספינת ברזל תשוט באוויר,</b><br />והרבה מאלו הנמנעות ירכיבם הכוח המדמה וימציאם בדמיון.&quot;<br /><br /><br />אלא שלעיל הדברים הובאו במשנה תורה <b>להלכה,</b><br />ולא כמו כאן בשמונה פרקים שהם פרקי <b>מחשבה </b>והגות .<br /><u></u><u></u><u></u><u></u>","53443","","370","True","True","False","","31","172.69.128.132","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108930","108927","הצדק עמך, אכן &quot;החמרתי&quot; את הקושיה.","30/05/25 11:56","ג סיון","תשפ&quot;ה","11:56","שי ואלטר","אסביר את הבנתי בדעת הרמב&quot;ם בהמשך.","948","","370","True","True","False","","40","172.69.128.167","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108932","108930","למה התכוון הרמב&quot;ם?","30/05/25 12:58","ג סיון","תשפ&quot;ה","12:58","שי ואלטר","הרמב&quot;ם בהקדמה לפירוש המשנה, רוצה להמחיש כמה חשוב שיהיו לאדם מושגים בסיסיים בתחום שהוא מתעסק בו. ולכן אם אין לאדם מושגים כיצד יש להבין את אגדות חז&quot;ל  - שלא יקפוץ ויזלזל בהן.<br />המשל של הרמב&quot;ם הוא, שאם ישאלו אדם, ואפילו אדם משכיל בתחומים מסוימים (!) - למשל רופא או מוסיקאי, על גודל השמש, והוא לא למד טריגונומטריה ואסטרונומיה, הוא לא יוכל להאמין שהשמש גדולה עשרות מונים מכדור הארץ ושהקף כדור הארץ 24,000 מיל. וכמובן, קל וחומר אדם פשוט.<br /><br />לשונו לפי תרגום ר' יהודה אלחריזי:<br /><br />והנני נותן לך בו משל מבואר.<br />כגון שנשאל לאיש מאנשי חכמת הרפואה והחשבון <b>(כלומר, רק אריתמטיקה, בלי טריגונומטריה)</b> והניגון, ומהיר בחכמת הטבע, ונבון ומשכיל, <b>והוא נעור וריק מחכמת התשבורת וחכמת הכוכבים</b>, ונאמר לו: <br />&quot;מה אתה אומר באיש שהוא טוען שגוף השמש שאנו רואים כאילו היא עגולה קטנה ויאמר שהוא גוף כדור, וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ מאה וששים וששה פעם ושלושה שמיני פעם, וכדור הארץ שבמידתה עשינו המידות האלה הוא כדור שיש בהיקפו ארבעה ועשרים אלף מיל, ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במידות גודל כדור השמש&quot;?.<br /><br />אין ספק שהאיש ההוא זך הרעיון אשר השכיל מן החכמות כל מה שאמרנו לא ימצא בנפשו מקום לקיים זאת האמונה, וכל זה דבר רחוק בעיניו בלי מושג, והטענה השכלית תבאר לו בתחילת המחשבה שהטענה הזאת בטלה. כי איך אפשר להיות האדם על מקום כפי זרת אחד מן הארץ וידע שעור גרם השמש והקיפה ומידת שיטחה עד אשר תהיה דעתו כוללת אותה כמו שהוא כולל מידת חלק מחלקי הארץ! <br /><br />ועוד יאמר איך אפשר זה והנה גרם השמש בשמים בתכלית המרחק, ואפילו ראיית גרם השמש על נכון אי אפשר לנו, ולא נשיגהו אלא זיוו בלבד, ואיך יגיע אדם למעלה שיוכל למדוד אותו וידקדק מידתו בשלושה שמיני פעם, זה דבר שווא שאין כמוהו, ולא יהיה בלבו ספק על היות זאת הטענה בטלה ושלא תוכל להיות.<br /><br /><b>אבל כשירגיל נפשו בלימוד ספרי המידות וחכמת מה שהוא ראוי בתבניות הכדוריות וזולתם מן הערכים הנערכים זה לזה, ויעתק משם אחר כן אל הספר המסודר בעניין זה והדומה אליו, רוצה לומר ספר תכונת הגלגלים הידוע ספר &quot;אל-מגסטי&quot;, אז יתברר אצלו זאת הטענה ותשוב לו טענה אמת שאין בה ספק ושיש עליה מופת. ולא יהיה אצלו הפרש בין שגוף השמש הוא כשיעור הזה או שהשמש היא מצויה, וירגיל שכלו להאמין הדבר שהיה בתחילה מרחיק הרחקה גדולה, ויאמין בו אמונה גמורה הנה זה יוכל להיות.</b><br /><br />ואנחנו לא הסכמנו על האיש ששאלנוהו זה העניין שיהיה חסר מן החכמות האחרות, אבל שיהיה טוב השכל וזך הטבע וחכם, והשאלה אשר שאלנוהו משאלות הלמודים שהיא מן המדרגה שיעלו בה לאלהיות. <b>קל וחומר יהיה העניין במי שאין לו חכמה כלל, ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודים, אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו, שנשאלהו שאלה משאלות האלהיות שהם צפונות בדרשות, אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ, ויקצר שכלו להבין דבר מהם.</b><br /><br />ועל כן ראוי שנדין הדרשות ההם לכף זכות, ונטיב לעיין בהם, ואל נמהר להרחיק דבר מהם, אבל כשירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל נפשנו בחכמות עד שנבין ענייניהם בדבר ההוא אם יוכלו להכיל לבותינו הדבר הגדול הזה. שהרי החכמים אף על פי שהיה להם מן התאווה ללמוד וטוב הרעיון והיגיעה וחברת החסידים הנכבדים והרחקת העולם בכל מה שיש בו, היו מייחסים החסרון לנפשם כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותה, והוא מה שאמרו (עירובין דף נג:) &quot;לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים אפילו כמחט סידקית&quot;. וכל שכן אנחנו שהחכמה נעדרה ממנו, כאשר הודיענו הקדוש ברוך הוא &quot;ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר&quot;(ישעיה כט, יד), ייחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים, בחולשת השכל, וחוזק התאווה, ועצלות בבקשת החכמה, והזריזות בבצע העולם, ארבעת שפטיו הרעים, ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו כשנעריך אותה עליהם.","948","","370","True","True","False","","95","172.69.128.136","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב",""),new Message("108933","108932","אם כן, מה המשמעות אז, ומה בימינו?","30/05/25 13:12","ג סיון","תשפ&quot;ה","13:12","שי ואלטר","בזמן הרמב&quot;ם הידע באסטרונומיה היה מוגבל לחכמים מקצועיים בלבד.<br />האנשים הפשוטים, וגם האנשים שהיו משכילים בתחומי ידע אחרים, לא הבינו באסטרונומיה, ולא היו מסוגלים להתמצא במשמעות המרחבית של גודל השמש.<br />בזמן הרמב&quot;ם ואף אחר כך, היו עוד אנשים שחשבו שהארץ שטוחה (גם היום יש כאלה, אבל היום זאת בעייה שקשורה לתחום הנפש, ולא לתחום הידע ...).<br />עם המהפכה המדעית, הפך הידע האסטרונומי לפופולארי, וגם אנשים שאינם אנשי מקצוע יודעים היום שהשמש הרבה הרבה יותר גדולה מכדור הארץ, ולמרות שבזמן הרמב&quot;ם חשבו שהיא קטנה, כי היא נראית קטנה, היום יש מודעות לכך שדברים שאנו רואים קטנים לא בהכרח משקפים את הגודל האמיתי (וזה שייך לעוד תחומי מדע ואכמ&quot;ל).<br />לענ&quot;ד הרמב&quot;ם הבין שכאשר הגמ' אומרת שצריך שידעו 3 בני אדם, הכווונה 3 בני אדם ממוצעים ורגילים. הידע של גודל השמש היה אז רק לחכמים באסטרונומיה בלבד.<br />ולכן, ברגע שמדע מקצועי הופך להיות פופולארי, עכצ&quot;ל שזה הופך להיות ידוע ל-3 בני אדם ממוצעים, ויהיה כאן גדר של &quot;נשבע לשנות את הידוע&quot;.<br /><br />הדיון בגודל השמש עצמו הוא נספח לענייננו. תלמי באלמגסט מראה בדיוק איך הוא חישב שקוטר השמש הוא פי 5.5 מכדור הארץ, והיום ניתן להבין במה הוא טעה (סבר שהשמש הרבה יותר קרובה לארץ מאשר היא באמת, ונוכל להאריך אם זה יעניין מישהו).","948","","370","True","True","False","","55","172.69.128.172","0","108922","שבועות|כה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);