var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108941;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108941","0","במקרה של ר"ש בן שטח","04/06/25 15:02","ח סיון","תשפ"ה","15:02","motihasoon","האם לא שייך לומר שהבנאדם חתך את עצמו עם הסייף והשני בדיוק הרים את זה ואז ר"ש בן שטח ראה את זה? וגם כשרץ אחריו אולי להצילו מהתאבדות. למה ר"ש אמר שחייב להיות רק הוא או זה שאם הסכין?","53934","","365","True","True","False","","240","","0","0","שבועות|לד ע"א",""),new Message("108951","108941","הרוג מפרפר","08/06/25 04:34","יב סיון","תשפ"ה","04:34","לולא דמסתפינא","דתניא אר''ש בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר אמרתי לו רשע מי הרגו לזה או אני או אתה אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה {דברים יז-ו} על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אלא המקום יפרע ממך אמרו לא זזו משם עד שנשכו נחש ומת

זה ציטוט לשון הגמרא.
אוסיף שאלות
1. מה ענין החורבה וכי מה איכפת לנו להיכן רץ?
2. דם מטפטף. מה חשוב לנו
3. והרוג מפרפר, מה איכפת לנו מה היה מצבו של ההרוג. מפרפר? גוסס? שוכב מת?
4. השאלה הידועה איך יכל להורגו אם היה שני עדים. הרי לא היה התראה.
5. לא זזו משם... תמיהה הרי הרגע רצח, מן הראוי שיקום ימלט ויברח ויציל נפשו מה הוא נשאר לשבת ולא זז עד שנחש מגיע ונכרך עליו והורגו.

ואסביר חלקים מהסיפור לתרץ את שאלתך

דתניא אר''ש בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה
1. ענין החורבה הוא שידועה הגמרא בברכות דף ג א. מפני שלושה דברים אין נכנסים לחורבה ואחד מהם הוא 'מפני המזיקין' אומר רבי שמעון בן שטח. הוא נכנס לחורבה והמזיקים שם השפיעו עליו זה היה תחילת האסון. יתכן שאם היה רץ אחריו במדבר או בכל מקום אחר שאין מזיקים הוא לא היה מגיע כלל לרצוח אותו

ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו
2. ורצתי אחריו אומר רבי שמעון בן שטח רצתי אחריו להענין התראה ככה מפרשים חלק מהמפרשים. אך יש המסבירים כי הרוצח היה תלמיד חכם 'חבר' שאינו צריך התראה זה חלק חשוב בהבנת ההסבר אחר כך

ודם מטפטף
והרוג מפרפר

למה כל הפרטים הללו הגרפים הללו. ? אומר רבי שמעון בן שטח. אם הדם מטפטף והרוג מפרפר, להווי ידוע שלא נטמאתי בטומאת מת כי ההרוג היה עדיין חי וגם החרב לא מטמאת כי הדם הוא הנפש, והנרצח היה חי עדיין.

אמרתי לו רשע מי הרגו לזה? או אני או אתה

ואיך ידע רבי שמעון להגיד בוודאות. או אני או אתה? אולי ההרוג התאבד עם החרב. שמעתי לתרץ כי מקום ההריגה של נעיצת הסייף הייתה במקום בו ההרוג אינו יכול להגיע עם החרב בשום צורה טכנית. כגון מרכז הגב,

ובצורה כזו שאי אפשר להגיד גם שהפיל עצמו עליה, כי אמר רבי שמעון בן שטח 'דם מטפטף' ואם היה מפיל הנרצח את עצמו עליה. הדם היה מכסה את כל הסייף. מטפטף, בדייקא, כלפי מטה וידו של הרוצח נקיה. אם כן יש רק שנים שיכלו לעשות זאת או רבי שמעון או הרוצח

אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה {דברים יז-ו} על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת.

אלא המקום יפרע ממך

אמרו לא זזו משם עד שנשכו נחש ומת.

והגענו לשאלה למה לא ברח הרוצח
אלא לאחר שהסובר כי מדובר ברוצח תלמיד חכם והוא בגדר 'חבר' אם כן מיד לאחר שרצח הרהר בתשובה, והתחרט על מעשיו, וישב ובכה את נשמתו והצדיק עליו את הדין, ולכן לא זזו משם טכנית כי הרוצח לא זז. מימלא יכל להגיע נחש ולנשוך אותו כי הוא לא ברח ולא זז ממקומו.","53937","","361","True","True","False","","45","172.70.200.162","0","108941","שבועות|לד ע"א",""),new Message("108953","108941","לא. לא שייך לומר כך. הסבר:","08/06/25 08:39","יב סיון","תשפ"ה","08:39","Almuaddib","מהלך הגמרא ברור:
הבריתא מובאת לכאן כדי להמחיש את הנושא של עדות נסיבתית - כמו במקרה הקודם, של גמל האוחר בין הגמלים.
כלומר, לרבי שמעון בן שטח אין שום צל של ספק שמדובר ברצח, והבעיה היחידה היא שהוא לבד, ואין עמו עד נוסף. כי שהוא אומר במפורש לרוצח:

"אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת"

כלומר, אם היה עוד עד עמי, ויכולנו שנינו להעיד בפני בית דין - היה נגזר דינך למיתה בבית הדין.
נגזר דינו למיתה - למרות שהעדות היתה נסיבתית - רבי שמעון בן שרח לא ראה את הנעיצה עצמה, אלא רק לפני - ואחרי.

ומכאן, אפשר להעלות סברות כהנה וכהנה.

למשל: שראה את הרוצח רץ עם הסיף בידו. סיף זה לא סכין, זו חרב, ומדובר בחפץ גדול מספיק כדי שייראה מרחוק.

ודוק: סיף = חרב - וקשה לאדם לדקור את עצמו בסיף, אלא אם יעשה כמעשה שאול. והואיל ואין ידו של האדם ארוכה מספיק כדי לאחוז בניצב החרב ולדקור את עצמו, הרי שלא ברור איך יתכן שישלוף את חרבו מגופו - לאחר שנפל עליה. ידו אינה משגת.","107","","361","True","True","False","","52","172.69.128.132","0","108941","שבועות|לד ע"א",""),new Message("108954","108951","מעשה שהיה כך היה!","08/06/25 08:42","יב סיון","תשפ"ה","08:42","Almuaddib","מה לך לדרוש חורבה, אם מדובר במעשה שהיה, וכך היה המעשה - רץ לחורבה.

ואל תתמה, שהרי הרוצח לא מתכוון שיראוהו בני אדם רוצח, על כן הדבר לא במקום ישוב, בו יש חורבות, לא בתים מאוכלסים.

דם מטפטף והרוג מפרפר - כדי להבהיר לנו כי אך רגע, הרף עין היה, בין הרציחה לבין הראיה. שהרי כל העניין כאן הוא ההבנה המוחלטת של רבי שמעון בן שטח כי זה הרוצח וזה הקרבן.

ולגבי הסברך האחרון אודות הנחש, הרי הוא עומד בסתירה מוחלטת לדברי הגמרא בסנהדרין לז, כשלמדנו סיפור זה בפעם הקודמת, עיי"ש.","107","","361","True","True","False","","70","172.69.128.172","0","108941","שבועות|לד ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);