var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109123;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109123","0","מדוע שמות הסדרים בלשון רבים חוץ ממועד?","17/07/25 10:49","כא תמוז","תשפ&quot;ה","10:49","אוריאל שלמוני","ראיתי שמופיע בכמה ספרים להקשות מדוע רבינו הקדוש קרא לכל הסדרים בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות) לבד מסדר מועד בלשון יחיד (עיין שו&quot;ת מים חיים לרבי יוסף משאש או&quot;ח א, לה כמה תירוצים). <br /><br />וחשבתי לתרץ בס&quot;ד, שבעצם ישנו רק מועד אחד, והוא השבת קודש, ושאר המועדים קדושתם היא מכוחה של השבת, שהשבת היא שורש ויסוד כל המועדים. <br /><br />וכעין זה בגור אריה ויקרא פרק כג פסוק ג (פרשת אמור)<br />&quot;שכל המחלל את המועדים כו'. שגם הם נקראים 'שבת', והם ז' ימים; שני ימים של פסח, יום אחד של עצרת, יום אחד ראש השנה, יום אחד צום העשור, שני ימים של סוכות. והם ז' נגד יום השבת שהוא יום שביעי. והמחלל את המועדות <b>שהם נכללים תחת השבת, כאילו חלל השבת</b>, שהוא יום השביעי. והבן דבר זה היטב, ותמצא איך המחלל את המועדים כאילו חלל את השבת, שהמועדים הם חלקי השביתה, והשבת הוא כולל כל השביתה&quot;. <br /><br />ויש לזה מקורות נוספים. ואכמ&quot;ל.","605","","322","True","True","False","","233","172.69.128.133","0","0","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("109129","109123","טוב מאוד ועוד","17/07/25 23:06","כא תמוז","תשפ&quot;ה","23:06","אלף בית רשי","אולי יש גם חלוקה נוספת - מועד הוא זמן, והזמן הוא נקודה ההווה הבודדת והיא יחידית, ולפיכך אין כל המועדים יכולים להיות בו זמנית, משא&quot;כ כל שאר הדברים התלויים בחפצים, אנשים, ושאר דברים שהוויתם גופנית וע&quot;כ מתאים יותר לשון רבים, והם יכולים להיות בו זמנית שייך שיהיה ברגע זה כל הענינים שבזרעים וכו' וכן בנזיקין בטהרות וכו'","278","","322","True","True","False","","49","104.23.190.237","0","109123","עבודה זרה|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);