var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110212;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110212","0","תודה-חובה או רשות?מדוע חמץ?ומה דינו בפסח","30/03/26 00:14","יב ניסן","תשפ"ו","00:14","זילבר פדואל","ומדוע דוקא בערב פסח ובכל חג הפסח לא אומרים (האשכנזים) מזמור לתודה?
הרי דוקא בפסח אנו מצווים לזכור הניסים שה' עשה לנו?
נכון שיש חמץ בקרבן וטכנית לא ניתן אבל הם יש בעומק הענין טעם נוסף?
מדוע כ"כ הרבה חלות לאוכלם עד חצות?
את מי הוסיף רבנו בחיי על 4 הצריכים להודות?
-------------
לשיעור המוקלט - לחצו פה
לתמלול - ראו להלן:
כידוע נהגו האשכנזים שלא לומר מזמור לתודה בערב פסח ואף על פי כן, נעסוק היום בדיני קרבן תודה בו עוסק פרקנו.
שאלה בסיסית היא האם קרבן תודה הוא חובה או רשות.
בגמ' ברכות נד: למדנו את דיני ברכת הגומל –
אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא
ומביאה הגמ' את הפסוקים מתהלים קז – שם מוזכרים 4 המקרים ועל כל אחד מהם נאמר "יוֹד֣וּ לַיקֹוָ֣ק חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם" וכן נאמר שם פעם אחת - וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה
אם כן , יש לשאול – האם אדם שארע לו 1מ-4 מקרים אלו בזמן ביהמ"ק – חייב להביא קרבן? או שמא הרשות בידו להביא קרבן תודה בנדר או בנדבה.
יש מי שהוכיח מהדף שלנו , בו מוזכר תודת חובה ותודת נדבה, שאכן אדם שבזמננו מחויב בהגומל – היה חייב להביא קרבן תודה. וזו היא תודת חובה. אבל המעונין בכך– יכול גם בלי סיבה , להביא קרבן תודה בנדר או בנדבה אם ירצה. כך מפרש רש"י כאן אולם השיטמ"ק דחה דבריו וכתב - ולא נהירא, דלא אשכחן דליחייב אם לא אמר 'הרי עלי תודה'
כלומר רק אם אמר הרי זו או הרי עלי – יצר מחויבות בגברא או בחפצא להביא קרבן.
כך משתמע מהרמב"ם שפוסק בהל' ברכות את דיני הגומל, ואת דיני קרבן תודה, מביא בהל' מעשה הקרבנות כאחד מסוגי השלמים שכל אדם יכול להביא בנדר או בנדבה.
יש דעה ממצעת שאכן אין חובה מדאורייתא להביא קרבן תודה, אולם יש חובה מדברי קבלה שהרי דוד המלך במזמור קז קבעם חובה.
מעניינת שיטת רבנו בחיי (ויקרא ו-ב) שהוסיף על ה-4 שצריכים להודות גם את שמחת החתונה
ציטוט - קרבן תודה בא על הנס, והוא לשון הודאה... או שאר שמחות כגון שמחת חתן וכלה, שנאמר ירמיה לג – (פסוקים י-יא)
(כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עוֹד֘ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה)
"ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֘ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְקֹוָ֨ק צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֤וֹב יְקֹוָק֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְקֹוָ֑ק כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְקֹוָֽק"
מדיני התודה כמפורש בפרשת השבוע הקודמת – להביא 40 לחמים יחד עם הקרבן. 4 לכהן ו-36 לבעלין. מדוע כ"כ הרבה לחמים כאשר יש לאכלם תוך זמן קצר - יום ולילה עד חצות? ובפרט שאסור להותיר מהם. ידועה תשובת העמק דבר וספורנו בפרשת צו שכמות כזו תחייב את בעל הנס להזמין חברים רבים לסעודת ההודיה, ולפרסם הנס שנעשה לו בפניהם. כנאמר –" נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו"
מתוך 40 הלחמים, 10 הם חמץ. מדוע התורה מחייבת חמץ? הרי כל המנחות היו מצה! מבאר המהר"ל בדרשתו לשבת הגדול – שאמנם החמץ המסמל את היצר הרע, ולרוב הוא איננו רצוי. מאידך – היצר הוא המנוע של העולם. יצר מלשון יצירה. ללא יצר הרע לא היה אדם נושא אשה ומוליד בנים. ללא יצר הממון - לא היה האדם מתאמץ בעבודה להתפרנס ולקדם את העולם. אמנם מצד עצמו היצר הוא שלילי ועלול אף להיות הרסני ולכן קיבלנו את התורה. כנאמר (קידושין ל: )– בראתי לו יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין. התורה מכוונת את האדם, שאת היצירה מכח היצר - יעשה נכון. כמו שתיבול נכון יכול להשביח התבשיל וחלילה ההיפך.
יתירה מכך דוקא בגלל היצר אנחנו קיבלנו את התורה ולא המלאכים – כפי שאמר משה למלאכים (גמ' שבת פח-פט) – יצר הרע יש ביניכם? תורה למה לכם?
ולכן 2 הלחם בחג השבועות באות חמץ.
וגם בזמן הקרבת תודה – מצב של שלימות האדם המכיר בניסו ומודה לקב"ה – אין להרחיק את הרע אלא להבין שהוא נצרך, כמובן כאשר מדייקת אותו שמירת התורה.
ולסיום – הנה שאלה שעלתה לי – הכיצד בחג הפסח הבא עלינו לטובה , - אסור להביא קרבן תודה?? והאשכנזים אף לא אומרים בתפילה מזמור לתודה. הרי בפסח חובה עלינו להודות על הניסים שעשה עימנו בהוציאנו ממצרים ! אמנם – טכנית לא ניתן להביא קרבן תודה בגלל לחמי החמץ אך מה העומק המחשבתי של דין זה?
נראה לי שתודה היא קרבן פרטי , אישי , אם בחובה ואם בנדר או נדבה. אבל בפסח ההודאה היא לאומית. קרבן פסח הבא בכינופיא הוא מעין קרבן ציבור. לכן נאכל בחבורות, דוחה שבת וטומאה.
יהי רצון שנזכה לאחדות בעם ישראל, כמו קרבן הפסח, ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו","504","","66","True","True","False","","134","172.69.128.175","0","0","מנחות|פ ע"א",""),new Message("110217","110212","התקשתי בכך לפני שנים ספורות וכך כתבתי:","31/03/26 11:11","יג ניסן","תשפ"ו","11:11","דוד כוכב","ויקרא ז, יב-יג אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ ... עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ
הכרת תודה היא חובת דרך ארץ בסיסית ביותר. לפיכך תמוה הכיצד אין קרבן תודה שמונת ימים מערב הפסח, דוקא בימים שנצרכת יותר ההודאה, (תהלים כב, לב) יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה. מה גם שביום ראשון של פסח מהללים ג' פעמים, וצריך ביאור מאי שנא הלל מתודה?
אלא שבימי הפסח עדין ישראל (תהלים קלא, ב) כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ. כי ככל שהמקבל זקוק יותר, כך תחושתו היא שחייבים להעניק לו את צרכיו ואינו חש הכרת תודה. דוקא הנצרכים ביותר אינם מוכירים טובה למטיביהם כנדרש ואף רגילים לתקוף אותם בטענות.
דומה לזה מבואר בזוהר הקדוש שמצה היא מאכל חולים. ובמתן תורה לאחר קבלת התורה מקריבים דוקא חמץ.
זוהר שמות פרשת תצוה, מאמר לחם הבכורים אות עה
כַּךְ כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲוֵי יַדְעֵי עִקָרָא וְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אָמַר קב"ה, יִטְעֲמוּן יִשְׂרָאֵל אַסְוָותָא, וְעַד דְּיֵיכְלוּן אַסְוָותָא דָּא, לָא אִתְחָזֵי לְהוֹן מֵיכְלָא אַחֲרָא. כֵּיוָן דְּאָכְלוּ מַצָּה, דְּאִיהִי אַסְוָותָא לְמֵיעַל וּלְמִנְדַּע בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אָמַר קב"ה, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אִתְחָזֵי לוֹן חָמֵץ, וְיֵיכְלוּן לֵיהּ, דְּהָא לָא יָכִיל לְנַזְקָא לוֹן. וְכ"ש דִּבְיוֹמָא דְּשָׁבוּעוֹת, אִזְדָּמַן נַהֲמָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ אַסְוָותָא בְּכֹלָּא.","125","","65","True","True","False","","58","172.69.128.174","0","110212","מנחות|פ ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);