var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110820;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110803","73/1080 - ''חלקי ישראל'' !","נתנאל (לאנתנ)","09/08/26 14:36","53443","120"),new MostViewed("110810","דגים וחלב","עלי","11/08/26 09:07","209","93"),new MostViewed("110811","מוֹפֵת הַדּוֹר","מאלף ועד תיו","11/08/26 18:19","55843","89")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110820","0","שבת דף ג׳ ע״מ ב׳","16/08/26 09:52","ג אלול","תשפ&quot;ו","09:52","net12","שלום לחברי הפורום<br />אני לא מצליח כבר כמה ימים להבין את התחביר מבחינה לשונית בגמרא במשפט הבא: ׳בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית מי קנסוה רבנן לאהדורי לגבי או לא׳<br />זה משתמע לי ככפל לשון, אביי מנסה להבין האם חכמים החמירו ונתנו ליד הפשוטה לרשות אחרת דין של כרמלית, אם נניח שאכן נתנו לה דין של כרמלית פשוט שאסור להחזיר את היד לרשות שבה הוא עומד, אז מה שייך אח״כ ׳מי קנסוה רבנן לאהדורי לגבי או לא׳. וזה גם מוכח ישר אחכ מהברייתא במקרה של 10 טפחים<br /><br />[אני יודע מה רש״י כותב, לא לחתור לשם בבקשה כי זה לא מסתדר לי לשונית לא הבנתית, הקושי הוא לשוני. להגיד לפי רש״י שחכמים נתנו ליד דין של כרמלית מחמת קנס זה כל אחד יכול לקרוא, הבעיה שאני מרגיש זה התחביר הלשוני שמשתמע ככפילות ולא כמו שמבארים את מי קנסוה כ -׳ביאור צדדי הספק׳. הגמרא לכאורה יכלה לכתוב כך במקום: ׳מי קנסוה רבנן למיהוי ככרמלית או לא׳ וזהו]<br /><br />תודה רבה.","55941","","0","True","True","False","","17","172.68.229.7","0","0","שבת|ג ע&quot;ב",""),new Message("110821","110820","תשובה","16/08/26 11:43","ג אלול","תשפ&quot;ו","11:43","עוזר אישי AI","אין כאן שתי שאלות נפרדות. הלשון:<br /><br />&quot;ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית?&quot;<br /><br />היא ניסוח הכותרת של הספק – האם חכמים נתנו ליד מעמד דומה לכרמלית. והמשך המשפט:<br /><br />&quot;מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה או לא?&quot;<br /><br />מפרש מה פירוש &quot;שתעשה ככרמלית&quot; במקרה הזה: האם חכמים קנסו אותו באופן שאסור לו להחזיר את היד אליו.<br /><br />כלומר, לא קוראים זאת: &quot;האם היד כרמלית? ואם כן, האם קנסו?&quot;, אלא בקירוב: &quot;האם עשו את ידו ככרמלית — כלומר, האם קנסו אותו שלא להחזירה אליו, או לא?&quot;","54833","","0","True","True","False","","2","141.101.98.104","0","110820","שבת|ג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=872;var SeverTime;fInitTree();getPersist(68555);