var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110858;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110841","א. מדוע הותר לבני דוד לרכב על פרידה,","נתנאל (לאנתנ)","23/08/26 21:15","53443","99"),new MostViewed("110848","הרב קוק סירב למתנה.","נתנאל (לאנתנ)","25/08/26 01:49","53443","95"),new MostViewed("110836","האם ללמד/ללמוד את שני הפירושים ברש"י?","לינקוש","22/08/26 23:00","58","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110858","0","רשי - "טועה הייתי ".","27/08/26 13:17","יד אלול","תשפ"ו","13:17","נתנאל (לאנתנ)","רשי ד''ה
אם יש בה. ליתן טעם בחלב: הרי זו אסורה.....
וכן הלכה כרב וגם פסקנו בפסחים (דף כט:) הלכה דמין במינו בכל שהוא ואני הייתי נוהג היתר עד הנה ובלבד שלא יתנו בה חלב אחר וטועה הייתי בכך שהייתי סבור כדאמרינן בע''ז (דף כט:) גבי קבת עולה כהן שדעתו יפה שורפה חיה שמע מינה פירשא בעלמא היא ולא מיתסרא ולא היא חלב גמור הוא...

.ובסיום הקטע .."כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:".

בקטה זה יש לציין \\ל שאול שני דברים:
1. האם יש עוד לשון כמו זו של רשי "טועה הייתי ".
2. מי כתב ולמה הכוונה ב:"כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:".


1.כאן רשי מעיד על עצמו בגוף ראשון ששינה את פסיקתו והנהגתו המעשית בפועל .
לשון דומה ולא זהה יש בשו"ת רשי :"אני כבר נשאלתי על זה כמה שנים והשיבותי כדברי האו' יש היקף. ושגיתי בה" (שו"ת רש"י סימן קכא).
ולא ידוע על פעמים נוספות על "טועה הייתי" בכתבי רשי.
"לא ידעתי", ו "איני יודע" - יש רבות.

ולתשובה 2 ראה להלן.","53443","","1","True","True","False","","31","172.70.108.210","0","0","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110859","110858","מי כתב ולמה הכוונה ?","27/08/26 13:49","יד אלול","תשפ"ו","13:49","נתנאל (לאנתנ)","2. מי כתב ולמה הכוונה ב:"כן מצאתי בנימוקי רבינו שלמה ברבי מאיר:".

בנספח "ביאורי רש"י" (אות תח),ב"מתיבתא" . מובאים שלושה ביאורים סביב השאלה: מי כתב את המילים הללו ומתחת ידי מי יצאו דברים אלו?
כלומר, האם רש"י עצמו כתב זאת על עצמו, או שמא מדובר בהגהה של תלמיד/נכד שהשתרבבה לתוך דברי רש"י.

להלן שלושת הביאורים והשיטות המובאים במדור והמפרשים בסוגיה זו:
ביאור א':
שיטה זו גורסת כי רש"י עצמו כתב מילים אלו על עצמו בסוף ימיו. כשחזר בו לאור דברי נכדו הרשבם. [או ר''ת ]

. ביאור ב':

השורה הזו לא נכתבה על ידי רש"י, אלא על ידי נכדו. – רשב"ם או רבנו תם. והנכד הוא זה שהיה נוהג בעצמו היתר בעבר, והוא זה שמצא את הנימוקים האוסרים בכתבי אחיו או רבותיו וחזר בו.

עם השנים, מעתיקי הספרים העתיקו את ההגהה שהייתה כתובה בשולי הגיליון – והכניסו אותה ישירות אל תוך הטקסט של רש"י,

ביאור ג'.
מייחס את כתיבת השורות הללו לתלמידו המובהק רבי שמעיה. או לחתנו של רש"י רבי יהודה בר נתן - ריב"ן שערכו את הפירוש אחר פטירתו.

והתלמיד הכותב מעיד על עצמו: "ואני הייתי נוהג היתר עד הנה", ומספר שהוא מצא קונטרס או ספר "נימוקים" של רבו או אחד מגדולי הדור (רבינו שלמה) והבין ששגתו בידו.
אך המעתיקים הבאים טעו וחשבו שהתלמיד מדבר בשם רש"י עצמו.

[הדברים הנ''ל ממובאות ולא ישירות ממתיבתא וצ''ע]","53443","","1","True","True","False","","10","162.158.22.233","0","110858","חולין|קטז ע"א","")];var iTotalPages=873;var SeverTime;fInitTree();getPersist(68915);