var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38281;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38281","0","כמה זמן חלה הוראת שעה","02/01/15 11:31","יא טבת","תשע"ה","11:31","עלי","של נביא, האם אפשרי שתחול לזמן ממושך ( למשל הוראת שעה להקריב בבמה בזמן איסור הבמות, האם אפשר שהיתר כזה יחול למספר שנים ועדיין היות ואינו נצחי ייחשב כהוראת שעה בלבד, האם למשל חרם דרבינו גרשום נחשב כסוג של הוראת שעה או כתקנה עולמית ) ?","209","","4171","True","True","False","","1189","194.114.146.227","0","0","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38283","38281","כפי התקנה","02/01/15 13:08","יא טבת","תשע"ה","13:08","דוד כוכב","ראה למשל ברש"י מסכת שבת דף קי ע"א:
"דכי נח נפשיה דרב גזר רב יצחק - שיהיו ממעטים משמחה אותה שנה".
בסתמא מורים הוראת שעה רק לצורך הזמן שטעמה עדיין רלוונטי.
לענין חדר"ג יש בזה מחלוקת. בשו"ע (אה"ע א, י) הביא את הדעה שחדר"ג נתקן רק עד לסוף האלף החמישי.","125","","4171","True","True","False","","131","95.86.66.1","0","38281","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38291","38283","בעניין חדר"ג","04/01/15 09:29","יג טבת","תשע"ה","09:29","אור חדש","דעת המשכנות יעקב (לא ראיתי דבריו במקור אלא מ"כלי שני"), עפ"י הבנת המהרי"ק בתקנה, שיסודה הוא "כעין דאו' " כיוון שבאה כגזרה למניעת ממזרים, מכח הבנה זו הבינו החולקים על הרשב"א שהתקנה נצחית כעין דאו' אך לו היו סוברים כדעות האחרות בהסבר טעם התקנה היו מודים כנראה שאכן מוגבלת בזמן שהרי רק דאו' או גזרה לדאו' נצחיות הן.","458","","4169","True","True","False","","153","95.86.102.114","0","38281","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38294","38291","לא מטעם זה חלקו על המהרי"ק","04/01/15 10:06","יג טבת","תשע"ה","10:06","דוד כוכב","ראה למשל בשו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) בהערות סימן קנז הערה 17:
"בב"י אהע"ז סי' א וסי' עו העתיק דברים אלו מהמהרי"ק הנ"ל. ואפשר שמקור שמועת רבינו הוא מהשואל להלן רא שכ' שקבלה בידם שכבר עבר הזמן שקבע לתקנתו. אמנם שם לא נזכר שהזמן הוא סוף האלף החמישי. ועיקר שמועה זו לא מצאנוה בדברי שאר הראשונים, ואדרבה רבים אשר היו באלף הששי ועסקו בענין התקנה, ולא הזכירו מזה. ולפיכך כ' המהרש"ל בתשובה סי' יד (והעתיקה ביש"ש יבמות פ"ו סי' מג) דשמועה זו אין לה עיקר גבן. ועוד פשיטא ליה שם דודאי לא קבע זמן, אלא שאמרו שבטל טעם הגזירה בסוף האלף החמשי, וא"כ עדיין צריך ב"ד אחר להתירו. והחת"ס אהע"ז ח"א סי' ב קלסיה. ובשו"ת הב"י אהע"ז דיני כתובות סי' יד הביא דברי ר"י די מולינא שפקפק בשמועה זו, ושאף רבינו לא סמך על שמועה זו, שלא היתה קבלה בידו אלא שמועה גרידא".","125","","4169","True","True","False","","145","95.86.66.1","0","38281","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38296","38294","לצערי לא הבנתי כוונתך","04/01/15 10:20","יג טבת","תשע"ה","10:20","אור חדש","לפי מה שלמדתי יש מס' טעמים לחדר"ג דידן.
טעמים "דרבנניים"; מפני תקנת שלום בית וצרכי האשה וכד' ועפ"י טעמים אלו מסתברת דעת הרשב"א שהתקנה מוגבלת בזמן.
טעם "דאורייתאי" שהתקנה באה למנוע ריבוי ילדים שלא מזהים את אביהם וממילא ריבוי חשש לממזרים. עפ"י הטעם הזה כ' המ"י שלא שייך לטעון שהתקנה מוגבלת בזמן שהרי באה לפתור בעיה נצחית של חשש ריבוי ממזרים בעולם וממילא כך הסביר דעת שאר הראשונים שלא קיבלו דברי הרשב"א.
כתבתי מסברתי שאילו לא היתה סברא "דאוריתאית" כזו לתקנת חדר"ג ייתכן והיו מודים כל הראשונים לדברי הרשב"א שהתקנה מוגבלת לאלף החמישי בלבד שהרי להבנת המ"י רק בגלל הטעם שלו חלקו עליו.","458","","4169","True","True","False","","160","95.86.102.114","0","38281","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38297","38296","הסטורית, הטעם הראשון עיקר","04/01/15 10:26","יג טבת","תשע"ה","10:26","דוד כוכב","ואעפ"כ לא הוזכר בשום ראשון הגבלת האלף החמישי, להוציא את דברי המהרי"ק ע"פ דקדוק קל בדברי הרשב"א שבעצמו לא פסק זאת. והמהרי"ק והשו"ע עסקו בעיקר במדינות שלא פשט בהם חדר"ג.","125","","4169","True","True","False","","124","95.86.66.1","0","38281","יבמות|צ ע"א",""),new Message("38298","38297","כל הטעמים נאמרו על רגמ"ה ותקנתו","04/01/15 10:41","יג טבת","תשע"ה","10:41","אור חדש","ע"כ לא שייך לעשות כאן חלוקה הסטורית, כלומר כל מי שסבר שהטעם הינו גזרה לדאו' הבין כך בדעת רגמ"ה עצמו וממילא סבר שלא שייך להגביל זמן התקנה.
אומנם ייתכן וחלק מהראשונים סברו כטעמים האחרים ובכ"ז סברו שרגמ"ה תיקן לעולם, גם זה אפשרי , אך מה שהבנתי במ"י זה שסבר שהדברים תלויים זה בזה.","458","","4169","True","True","False","","141","95.86.102.114","0","38281","יבמות|צ ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);