var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=101945;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","76"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","65"),new MostViewed("107150","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("101945","0","חכמים שיצאו מביתם לבית המדרש","08/09/22 00:39","יב אלול","תשפ&quot;ב","00:39","איתן","להלן לקט ביאורים לאגדתא שבדף שלנו.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>אמר רב אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר' אליעזר </b></span>(שהתלמידים יוצאים לשלושים יום) <span class='lightYellow'><b>אבל חכמים אומרים התלמידים יוצאין לת''ת ב' וג' שנים שלא ברשות. <br />אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו.<br /> כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא ... אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה </b></span><br />רש&quot;י פירש: <br /><b>סמכו רבנן.</b> תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות: <b>ועבדי עובדא.</b> כוותיה: <b>בנפשייהו.</b> והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים: <br /><br />אבל תלמידי ר' יונה, מובאים <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14109&st=&pgnum=64&hilite='>בשיטה מקובצת כאן</a>, פירשו  &quot;עבדי עובדא בנפשייהו&quot; כלומר &quot;נהגו כך הלכה למעשה&quot;.<br />ראו הציטוט המלא:<br /><span class='darkYellow'><b>וכתבו תלמידי רבינו יונה בפירושן על ההלכות וזה לשונם: <br />תימה על הרי&quot;ף למה הניח מלהביא בהלכותיו דברי רב אדא בר אהבה, והביא דברי רב ברונא? שיותר היה ראוי לפסוק הלכה כמו הלשון של רב אדא בר אהבה, דהא אמרינן בגמרא &quot;סמכי רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו&quot;, וכן פסק רבינו משה ז&quot;ל!<br /> ומאי דמייתי בגמרא עובדא דרב רחומי דהוה שכיח כו', אחית' דמעתה מעינהא, הוה יתיב באיגרא איפחית מתותיה נח נפשיה - לאו למימרא דליתא לדרב אדא בר אהבה, אלא לאשמועינן שאף על פי שיכול ללכת שלא ברשות עד שלש שנים - אפילו הכי אין לו לעגנה כל כך, כי מדרך הרחמנות יש לו להקדים כדי שלא תצטער יותר מדאי ולא יענש בסבתה כמו שנענש רב רחומי, וכל שכן אם רואה שיצרו תקפו, או שמרגיש באשתו שהיא מקפדת ביותר, שיש לו ליזהר כדי שלא תהיה מצוה הבאה בעבירה. עד כאן </b></span><br />(ותודה לאחיה בן פזי על ההפניה. לבעלי פייסבוק - ראוי לעיין <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.facebook.com/groups/1778041112485689/permalink/3417216328568151/'>בדבריו</a>, ובשאר הפוסטים הסובבים, ובתגובות.)<br /><br /><br />מכאן ואילך - תמצית ביאורי רבינו יוסף חיים <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20203&st=&pgnum=141&hilite='>ב&quot;בן יהוידע&quot; כאן</a>. עדיף כמובן לקרוא בפנים.<br /><span class='lightYellow'><b>עונה של תלמידי חכמים אימת אמר רב יהודה אמר שמואל מערב שבת לערב שבת.</b></span><br />למה אמרו &quot;ערב שבת&quot; ולא &quot;ליל שבת&quot;?<br />נתן לכך כמה תשובות. הראשונה היא כיון שבערב שבת עושים את ההכנות. ע&quot;ש בהרחבה ובשאר התשובות.<br /><span class='lightYellow'><b>רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא. כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: ח''ו פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד</b></span><br />רש&quot;י פירש <span class='darkYellow'><b> וזהו הפסול שר' היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים</b></span>  אבל המהר&quot;ל פירש שהתברר שלא היה פסול אלא נפטרה מסיבות אחרות.<br /><span class='lightYellow'><b>תרתי שנין למיזל לבית רב</b></span> כי תורה בשע&quot;פ היא ששה סדרים, שש שנים ללימוד הבקיאות והגירסא, שש שנים לעיון ולסברא.<br /><span class='lightYellow'><b>עד דאתא איעקרא</b></span><b>.</b> <span class='lightYellow'><b>עניה זו לשוא שימרה</b></span>.  עיינו בפנים.<br /><span class='lightYellow'><b>רבי חנניה בן חכינאי הוה קאזיל לבי רב בשילהי הלוליה דר''ש בן יוחאי. א''ל: &quot;איעכב לי עד דאתי בהדך&quot; לא איעכבא ליה ... הוה יתיבא דביתהו קא נהלה קמחא, דל עינה חזיתיה - סוי לבה פרח רוחה. אמר לפניו רבש''ע ענייה זו זה שכרה בעא רחמי עלה וחייה </b></span>  תימא איך אלישע הנביא כה התאמץ להשיב את רוח הילד, ואילו אצל ר' חנינא בר חכינאי משמע שתפילתו התקבלה בנקל? יש לומר שכיון שחשק בתורה ולא הסכים להתמהמה אפילו עד סוף ימי המשתה של רשב&quot;י - לכן גמל לו הקב&quot;ה מידה כנגד מידה.<br />                                                       <br />סיפור ר' עקיבא וההתאמה לסוגיית נדרים ולמסופר באבות דר' נתן פרק ו'.<br />לפני שאצטט את הבן איש חי - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=40339'>ראו כאן</a>  הפניה למאמר של הרב איתם הנקין הי&quot;ד, עם פוסט נוסף של תמצית השיטה, ותגובות ודיון.<br /><br />בן איש חי - תחילה קידש ר' עקיבא את בת כלבא שבוע ולא נשאה, כדי שלא ידע אביה, והלך ללמוד תורה. אבל אחרי שנודע הדבר לאביה, וגירשה מביתו - אבל חזר ר' עקיבא, ונשאה, ומן הסתם לא חזר מיד אלא &quot;נקי יהיה לביתו שנה אחת&quot; והתעברה וילדהבעודו שם, ואז הלך ללמוד כ&quot;ד שנים.<br />מצד שני, באדר&quot;נ מסופר שהיה לו בן גדול כשהחל ללמוד תורה. משמע שהיה נשוי אישה עוד לפני כן, ונפטרה, והתלגל הדבר שקידש את בת כלבא שבוע. וזה הבן שאיתו למד היה מאשתו הראשונה. ובעת שלמד היה עושה מלאכה קצת שעות מהיום ושולח לביתו ולומד תורה מתוך עניות.<br />ומה שמסופר כאן דברי ההוא סבא והשכינות, ובנדרים שכן רשע - שני הדברים היו, אלא שכאן הביא חלק מהדברים ובנדרים את החלק השני.<br />במקום אחר אמרו שר' עקיבא ארבעים שנה היה עם הארץ, ארבעים שנה למד, ארבעים שנה לימד - אותן כ&quot;ד שנים המתוארות פה היו באותן ארבעים שנה אמצעיים, ובהיותו בן ס&quot;ד כבר היו לו כ&quot;ד אלף תלמידים, אבל היות והיו רבותיו קיימים לכן נחשב כשנים שלמד, ורק בסוף ארבעים שנה אלו מתו כל רבותיו, ומעתה לא היה לו ממי ללמוד אלא רק ללמד.<br /><br />והשאר יעויין בפנים.","123","","612","True","True","False","","379","37.60.47.91","0","0","כתובות|סג ע&quot;א",""),new Message("101946","101945","חשוב לדעת גם את דברי הירושלמי בנושא","08/09/22 09:15","יב אלול","תשפ&quot;ב","09:15","אחיקם קשת","בירושלמי לא מוזכרים כלל תנאים ואמוראים שיצאו מביתם לכמה שנים.<br />לא מוזכרים דברי חכמים ש&quot;התלמידים יוצאים שתיים ושלוש שנים בלי רשות&quot;<br />(מאידך כן מוזכר בכתובות פ&quot;ה ה&quot;ב שאפשר להתנות עם האישה שהיא תהא זנה ומפרנסת כדי שהבעל ילמד תורה, ושכך עשה רבי יהושע בנו של רבי עקיבא).<br /><br />כל הסיפור על ר&quot;ע ו-24 שנה לא מוזכר, ולא עוד, אלא שלכאורה יש סתירה לסיפור זה:<br />ירושלמי נזיר פ&quot;ז ה&quot;א:<br />אמר רבי עקיבה כך היתה תחילת תשמישי לפני חכמים (פני משה: בשביל מעשה זה נתתי אל ליבי להיות משמש חכמים ולומד תורה), פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה וניטפלתי בו בארבעת מיל עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו. וכשבאתי אצל רבי אליעזר ואצל רבי יהושע אמרתי להם את הדבר, אמרו לי: על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע מעלין עליך כאילו שפכת דמים. אמרתי: אם בשעה שנתכוונתי לזכות - נתחייבתי, בשעה שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה. באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים.","510","","612","True","True","False","","55","95.86.64.39","0","101945","כתובות|סג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82739);