var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102635;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102635","0","אין דנין קל וחומר מהלכה - למה?","20/03/23 22:06","כז אדר","תשפ&quot;ג","22:06","אליצפן","הרמב&quot;ם בהקדמה לפרוש המשנה, מסבר מהי <span class='bordeaux'><b>הלכה למשה מסיני</b></span><br />&quot;בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי <span class='bordeaux'><b>שהם פירושים מקובלים ממשה</b></span>, ועליהם ועל כיוצא בהם אמרו כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני.<br />אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי <span class='bordeaux'><b>מדקדוק </b></span>המקרא שניתן לנו <span class='bordeaux'><b>אפשר ללמוד</b></span> אלו הפירושים בדרכי הדין <span class='bordeaux'><b>והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא</b></span>...<br /><br /><span class='bordeaux'><b>וכל ענין שאין לו רמז במקרא ולא אסמכתא ואי אפשר ללמדו באחת המדות</b></span>, באלה <span class='bordeaux'><b>בלבד </b></span>אומרים הלכה למשה מסיני...<br /><br />התלמוד (נזיר דף נז עמוד א) קובע: <span class='bordeaux'><b>אין דנין קל וחומר מהלכה</b></span>. <br /><br />מדוע מהלכה שהיא למשה מסיני ושמצאו לה רמז בכתוב ניתן ללמוד הלכות נוספות בקל וחומר, ומהלכה שלא נמצאו לה רמז בכתוב והיא נשארה &quot;<span class='bordeaux'><b>הלכה </b></span>למשה מסיני&quot;, אי אפשר להסיק בקל וחומר מסקנות הלכתיות נוספות?","502","","405","True","True","False","","381","84.229.46.255","0","0","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102636","102635","נ&quot;ל שהתשובה נמצאת בתוך השאלה שלך","21/03/23 11:12","כח אדר","תשפ&quot;ג","11:12","שי ואלטר","נראה לי שהתשובה נמצאת בתוך השאלה שלך:<br />כל מה שיש לו סמך בפסוקים - חלים עליו כללי י&quot;ג המדות שהתורה נדרשת בהן. <br />זאת משמעות המילה &quot;לדרוש&quot;.<br />וכל מה שהוא במסורת בלבד - לא כפוף לכללי י&quot;ג מדות.","948","","404","True","True","False","","66","212.179.174.248","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102637","102636","ההנחה שלך סותרת את דברי הרמב&quot;ם בהקדמה","21/03/23 12:25","כח אדר","תשפ&quot;ג","12:25","אליצפן","הרמב&quot;ם רואה את כל <span class='bordeaux'><b>המסורת ההלכתית ממתן תורה כהלכה למשה מסיני</b></span>.<br /><br />לחלק מההלכות האלו אומר הרמב&quot;ם: &quot;מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו <span class='bordeaux'><b>הפירושים </b></span>בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא... &quot;<br />אך לא לכולם <span class='bordeaux'><b>הצליחו</b></span> חז&quot;ל למצוא מדרש, והן נשארו במעמד של &quot;אין לנו <span class='bordeaux'><b>עבורם </b></span>רמז בכתוב&quot; - וקראו להם הלכה למשה מסיני.<br /><br />מדוע בגלל &quot;מגרעת&quot; זו אי אפשר ללמוד מהן ב&quot;קל וחומר&quot; מסקנות הלכתיות להלכות אחרות, כמו שניתן ללמוד מההלכות <span class='bordeaux'><b>שמצאו </b></span>להם רמד?","502","","404","True","True","False","","93","84.229.46.255","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102638","102637","תגובה","21/03/23 12:43","כח אדר","תשפ&quot;ג","12:43","שי ואלטר","לפי דבריך הלכה למשה מסיני היא <b>תוצאה מאוחרת</b> של הלכות שחכמים <b>לא הצליחו</b> למצוא להם סמך. <br /><br />במחילה, אני לא הבנתי את זה כך. <br />להבנתי, לפי הרמב&quot;ם הלכה למשה מסיני נמסרה <b>במקורה</b> במעמד מיוחד של הלכה למשה מסיני. (אגב נפקא מינה לכך שבמקרה של ספיקא - הלכה למשה מסיני לקולא כמו דרבנן ולא לחומרא)<br />כלומר יש ניגוד בין הלכה מקובלת מסיני שנסמכת על כתוב, להלכה מקובלת שלא נסמכת כלל על כתוב שזאת היא ה&quot;הלכה למשה מסיני&quot; הנזכרת בדברי רבותינו.<br /><br />כלומר זאת לא תוצאה מאוחרת, אלא כך נמסרה ההלכה.","948","","404","True","True","False","","63","212.179.174.248","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102639","102638","הנה דבריו המלאים של הרמב&quot;ם בנושא:","21/03/23 13:38","כח אדר","תשפ&quot;ג","13:38","אליצפן","<span class='bordeaux'><b>אם כן מה הם אותם ההלכות המיוחדות שאמרו בהם שהם הלכה למשה מסיני</b></span>?<br />והנה זה יסוד צריך שתדענו. והוא, <span class='bordeaux'><b>שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל</b></span>, לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי שאחד אמר שמי שסימא עין אדם מסמין את עינו כמאמר ה' יתעלה עין בעין, ואחר אמר דמים בלבד הוא חייב. גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר שאחד אמר שהוא האתרוג, ואחר אמר שהוא הפריש או הרמון או זולתם. גם לא מצאנו מחלוקת בעץ עבות שהוא ההדס. ולא מצאנו מחלוקת בפירוש אמרו יתעלה וקצותה את כפה שהוא דמים. ולא במה שנאמר ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף שאין מבצעין עונש זה אלא אם היא אשת איש דוקא. וכן עונש מי שלא נמצאו לה בתולים שנסקלת לא שמענו בה חולק מימות משה ועד עכשיו שאינו אלא אם היא אשת איש ונתברר בעדים והתראה שאחרי הקידושין זינתה. וכן כל כיוצא בזה בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה,<span class='bordeaux'><b> ועליהם ועל כיוצא בהם אמרו כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא.</b></span> וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה. וכך למידותם גם על ההדס. ולמידותם שהעונש ממון הוא שחייב לשלם מי שאבד לחבירו אבר מן האיברים, וכך למידותם על בת כהן האמורה שם שהיא אשת איש, וכל הדומה לזה אינו אלא לפי היסוד הזה, וזהו ענין אמרם כללותיה ופרטותיה, כלומר הענינים שתראה אותנו למדים אותן בכלל ופרט וכן ביתר שלש עשרה מדות הם קבלה ממשה מסיני, אלא שאע&quot;פ שהם קבלה ממשה לא אמרו בהן הלכה למשה מסיני, שאין אנו אומרים פרי עץ הדר הוא אתרוג הלכה למשה מסיני, או חובל בחברו משלם לו ממון הלכה למשה מסיני, <span class='bordeaux'><b>לפי שכבר קדם שהכלל אצלינו שכל הפירושים כולם קבלה ממשה ויש להם כמו שאמרנו רמזים במקרא, או שנלמדים באחת המדות כמו שאמרנו.</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>וכל ענין שאין לו רמז במקרא ולא אסמכתא ואי אפשר ללמדו באחת המדות, באלה בלבד אומרים הלכה למשה מסיני,</b></span>","502","","404","True","True","False","","94","84.229.46.255","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102642","102638","לפחות בחלק מהמקרים, כך כתוב בירושלמי","21/03/23 15:16","כח אדר","תשפ&quot;ג","15:16","אחיקם קשת","ירושלמי חגיגה פ&quot;א ה&quot;ח: אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה, אל תפליגינה לדבר אחר, שהרי כמה הלכות נאמרו למשה מסיני וכולהן משוקעות במשנה.<br /><br />וכך משמע גם בכמה גמרות שהגמרא ניסתה לחפש להן מקור, ובסוף כשלא נמצא מקור אחר, הסיקו שהן הלכה למשה מסיני. כמו למשל המקור לאיסור העברת ד&quot;א ברה&quot;ר בשבת, שבת צו:, ובירושלמי באמת נשאר בכך שמקורו לא מהלכה למשה מסיני.","510","","404","True","True","False","","67","95.86.80.196","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102647","102638","ספיקא של הלכה לקולא?","23/03/23 20:39","א ניסן","תשפ&quot;ג","20:39","שטייגעניסט","מה המקור? בקידושין לט. לא משמע כך","1319","","402","True","True","False","","43","","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102641","102639","מה המקור ממנו העתקת את דברי הרמב&quot;ם?","21/03/23 15:07","כח אדר","תשפ&quot;ג","15:07","שי ואלטר","מה המקור ממנו העתקת את דברי הרמב&quot;ם? <br />מי המתרגם (פירוש המשנה נכתב בערבית)?<br />האם משפט הכותרת שלך<br /><b>אם כן מה הם אותם ההלכות המיוחדות שאמרו בהם שהם הלכה למשה מסיני?</b><br />נמצא במקור?<br />שכן הלכות הן לשון נקבה וראוי לכתוב &quot;מה הן אותן ההלכות&quot;?","948","","404","True","True","False","","57","147.235.219.13","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102645","102641","בתרגום של הרב קאפח","21/03/23 21:06","כח אדר","תשפ&quot;ג","21:06","אליצפן","הקדמת הרמב&quot;ם לפרוש המשנה, בתרגום של הרב קאפח (מוסד הרב קוק בשנים תשכ&quot;ג-תשכ&quot;ח)","502","","404","True","True","False","","87","84.229.47.22","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102643","102642","תגובה לרב אחיקם שליט&quot;א","21/03/23 15:34","כח אדר","תשפ&quot;ג","15:34","שי ואלטר","מורנו ורבנו הרב אחיקם שליט&quot;א, גם אתה אל תפליגני לדבר אחר כי הרי ברמב&quot;ם עסקינן, ולא בירושלמי. איברא, אינני יודע אם הרמב&quot;ם סמך על הירושלמי הזה, בהחלט ייתכן שכן, ובכל אופן, המושג &quot;הלכה למשה מסיני&quot; בעיני הרמב&quot;ם הוא מושג תורני בעל משמעות המשקפת את דרך המסירה <b>במקור</b>.<br />להבנתי, המושג &quot;הלכה למשה מסיני&quot; ברמב&quot;ם הוא לא תוצאה של כישלון תלייה במקראות. הוא מושג שמשמעו - הקב&quot;ה מסר בסיני למשה בעל-פה הלכות שאינן תלויות בשום פסוק. (וכמובן גם נמסרו הלכות תושב&quot;ע שכן נסמכות לפסוקים).<br />ולעניין מה שכתב כת&quot;ר, ייתכן שהיו הלכות שחז&quot;ל הסתפקו (בשל שכחה) אם הן בכלל הל&quot;מ, וכאשר התברר שלא ניתן לסמכן אל פסוקים - אזי הסיקו שכך הוא (ולפי הרמב&quot;ם המשמעות היא שבמקרה של ספיקא אזלינן לקולא, בניגוד לדאורייתא &quot;רגיל&quot;).<br />אבל לא חז&quot;ל בתקופה מאוחרת הפכו הלכות אלו להלכה למשה מסיני, אלא חז&quot;ל רק חשפו את העובדה שהן כאלו.","948","","404","True","True","False","","57","147.235.219.13","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102648","102647","עסקתי בכך לפני שנים רבות. אחפש לך.","23/03/23 20:59","א ניסן","תשפ&quot;ג","20:59","שי ואלטר","","948","","402","False","True","False","","32","147.235.219.13","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102650","102647","תשובות הרמב&quot;ם, סימן שנ&quot;ה (מהדורת בלאו)","24/03/23 00:16","ב ניסן","תשפ&quot;ג","00:16","שי ואלטר","התשובה לר' פנחס הדיין:<br />השאלה מפני מה אמרתי שקדושי ביאה ושטר מדאורייתא וקדושי כסף דרבנן... <br />והתשובה דרך קצרה כך היא. יש לי חבור בלשון ערבי בענין מנין המצות והוא אצל מ' סעדיה ש&quot;ץ תלמידנו. ויש בתחלתו ארבעה עשר פרקים בכללות גדולות בעיקרי מנין המצות, צריך אדם לידע אותם, ואחר כך יתברר לו טעות כל מי שמנה המצות חוץ ממני מבעל הלכות גדולות עד עכשיו. ובאותן הפרקים ביארתי שאין כל דבר שלמדין אותו בהקש או בקל וחומר או בגזרה שוה או במדה משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן הוא דין תורה, עד שיאמרו חכמים בפירוש שהוא מן התורה. והבאתי על זה ראיות, <b>ושם ביארתי שאפילו דבר שהוא הלכה למשה מסיני, &quot;מדברי סופרים&quot; קרינן ליה,</b> ואין שם מן התורה אלא דבר שהוא מפורש בתורה, כגון שעטנז וכלאים ושבת ועריות, או דבר שאמרו חכמים שהוא מן התורה, והן כמו שלשה ארבעה דברים בלבד. ובאותו הספר ביארתי הכל וכשתקרא אותו יתבאר לך...","948","","401","True","True","False","","32","147.235.219.13","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102780","102647","המקור ברמב''ם","16/04/23 06:31","כה ניסן","תשפ&quot;ג","06:31","ברכה עד בלי די","בשו&quot;ת דובב מישרים ח&quot;א סי נד כתב שספק הלכה למשה מסיני לקולא כמקור לדבריו ציין לשתי הלכות רמב&quot;ם הלכות מקוואות פרק ח הלכה ו כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע&quot;פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. וכן הוא בפיה&quot;מ  שם ע&quot;ש שהביאו כן מהתוספתא וכ''כ הר&quot;ש על המשנה שם  ורמב&quot;ם הלכות שחיטה פרק ה הלכה ג<br />אף על פי שכולן הלכה למשה מסיני הן, הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה, וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר. ועוד","51148","","378","True","True","False","","28","37.60.47.24","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102651","102650","אצטט את הסוגיא בקידושין במלואה","24/03/23 09:02","ב ניסן","תשפ&quot;ג","09:02","שטייגעניסט","אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן ערלה בח''ל הלכה למשה מסיני א''ל ר' זירא לרבי אסי והתניא ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר (בחוצה לארץ יורד ולוקט) אישתומם כשעה חדא א''ל אימא כך נאמר ספיקא מותר ודאה אסור.<br />לפום ריהטא יש כאן הוכחה ברורה שספק של הלכה לחומרא ממש כמו דאורייתא. ואיך שלא יהיה לא הבנתי מהתשובה שהובאה איך משמע שספיקא לקולא. (זולת מה שקורה להלכה דברי סופרים אך לכאורה לא בא להעמיד נפק&quot;מ בזה)","1319","","401","True","True","False","","22","","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102653","102651","זכור לי שהקשו מזה, התרוץ לא זכור לי כעת","24/03/23 11:56","ב ניסן","תשפ&quot;ג","11:56","שי ואלטר","","948","","401","False","True","False","","27","147.235.219.13","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א",""),new Message("102779","102653","בשו''ת יביע אומר גם נגע בקושיא מקידושין","16/04/23 06:13","כה ניסן","תשפ&quot;ג","06:13","ברכה עד בלי די","חלק יא יו''ד לה ב וז''ל איברא דאיכא למידק בדברי הרמב&quot;ם הנ&quot;ל שספק הלכה למשה מסיני לקולא, מקידושין (לט.), דפריך לר' יוחנן דס&quot;ל<br />דערלה בחו&quot;ל הלכה למשה מסיני, דהא ספיקה מותר, ומשני כך נאמרה (הלכה למשה מסיני. רש&quot;י), ספיקה מותר ודאה אסור. הרי להדיא דספק הלכה למשה מסיני אזלינן ביה לחומרא. וכן ראיתי להרש&quot;ש (סוטה כג.) שדחה דברי התוספות יום טוב שם (פ&quot;ג מ&quot;ח) ד&quot;ה האיש מדיר, שכתב, דספק הלכה דאב מדיר את בנו בנזיר לקולא, ואייתי סוגיא דקדושין דמוכח איפכא. וק&quot;ק שלא זכר שר מדברי הרמב&quot;ם הנ&quot;ל. אולם אחר התבוננות קצת נראה דלק&quot;מ מקידושין, דהתם עיקר הפירכא ממה שיורד ולוקח מן הגוי, ואפילו לכתחלה אומר לו שיביא מכרם שיש בו ערלה, כמו שכתב רש&quot;י (שם לח:) ד&quot;ה ובלבד, ובכה&quot;ג אפילו בספק דרבנן לא שרי לעשות ספק בידים, כמו שכתבו האחרונים, אלא ודאי דהוי מהלכות מדינה, ולהכי לא חמירא כשאר איסור דרבנן. עיי'ש עוד בדין זה וכן עיין בארוכה באנציקלופדיה תלמודית ערך הלכה למשה מסיני ערך באריכות ב בכלל דין זה","51148","","378","True","True","False","","22","37.60.47.23","0","102635","נזיר|נז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);