var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102673;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102673","0","מסכת סוטה","29/03/23 11:30","ז ניסן","תשפ&quot;ג","11:30","הצטטן","כתב בספר סמיכת חכמים (בהקדמה) שמסכת זו נקראת &quot;סוטה&quot; ולא &quot;סוטות&quot;, לרמז כי לא נחשדו בנות ישראל על כך ואינו דבר מצוי, כדאמרינן (ויקרא רבה אמור) אחת היתה ופרסמה הכתוב.<br /><br />במסכת זו יש 9 פרקים כנגד 9 קללות שנתקללה חוה מלבד חמות השוה בשלושתם אדם חוה ונחש, כדאיתא בפרקי דר&quot;א על כי סתרה מבעלה וזנתה עם הנחש שבא עליה כסוטה. (הון עשיר)<br /><br />יש נוהגים ללמוד מסכת סוטה בימי הספירה, וכתב בספר אלף כתב (אות רמ&quot;ג) כי יש במסכת זו מ&quot;ט דפים כמספר ימי העומר.<br />ובספר מנחת העומר (כג ע&quot;ב) כתב בטעם הדבר, לפי שמנחת שעורים אינה כשרה אלא לסוטה ולעומר, על כן שפיר יש שייכות בין עומר לסוטה.<br /><br />בתורה קדמה פרשת סוטה לנזיר, ואילו בש&quot;ס קדמה מסכת נזיר לסוטה - והסביר השפת אמת, כי על פי דרך התורה אין להתחיל בעשיית הטוב אם עדיין לא התרחקו כליל מן הרע, ככתוב סור מרע ועשה טוב, אלא כל מי שכבר ראה סוטה בקלקולה והרע מבורר אצלו, יכול להתפנות לנזירות מיין, בבחינת ועשה טוב.<br />כיון שראו חז&quot;ל עם ירידת הדורות מה רבה הסכנה בדרך זו, כי האדם עלול להיות שקוע תמיד ביציאה מן הרע, ולא יגיע אל הטוב לעולם, פעלו הם שיהא אדם מסוגל להיות נזיר עוד בטרם עמד על קלקול הסוטה, שיעשה טוב מיד, וממילא יהיה מתרחק מן הרע והולך.","68","","402","True","True","False","","516","213.151.54.1","0","0","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("102674","102673","אבל...יש רק 48 דפים במסכת סוטה!","29/03/23 13:44","ז ניסן","תשפ&quot;ג","13:44","Almuaddib","","107","","402","False","True","False","","107","212.199.247.214","0","102673","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("102695","102673","דיון ישן בענין","31/03/23 19:35","ט ניסן","תשפ&quot;ג","19:35","אלף בית רשי","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=98802'>כאן</a>","278","","400","True","True","False","","94","108.46.20.222","0","102673","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("102675","102674","תספרו חמישים יום? - אבל סופרים 49","29/03/23 13:50","ז ניסן","תשפ&quot;ג","13:50","הצטטן","ארבעים יכנו לא יוסיף? - אבל מכים 39<br /><br />49 דפים? - עם דף א...","68","","402","True","True","False","","94","213.151.54.1","0","102673","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("102685","102675","ראה לינק מצורף","30/03/23 21:44","ח ניסן","תשפ&quot;ג","21:44","משה לבקוביץ","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm'>מקור</a><br /><br />לימוד מס' סוטה<br />כח<br />[א]<br /><br />נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה - נוסף על השיעורים הקבועים - דף ליום דף ליום (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' נא)<br /><br />כך שמעתי הוראת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ], ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב&quot;ד. ואף שלא אמר הטעם על זה, יש לבאר על-פי המבואר בכמה מקומות בנגלה דתורה ובחסידות, בדבר השייכות שבין ימי ספירת-העומר או מנחת-העומר - והענין דסוטה, עד אשר &quot;ונקתה ונזרעה זרע&quot; וכו' (אגרות-קודש אדמו&quot;ר זי&quot;ע, יח, עמ' תיב. ועוד שם, ט, עמ' עה: הלימוד במס' סוטה בימי הספירה, יש לומר הטעם על-פי המבואר בזוהר (ח&quot;ג צז, א) השייכות ביניהם, ומובא גם-כן בדא&quot;ח בביאור הענין דהעומר הוא מאכל שעורים וכמו מנחת סוטה).<br /><br />ביאור נוסף: ספירת-העומר היא הכנה למתן-תורה, וכך גם מס' סוטה שסיומה הוא בדברי רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא, הוא רב יוסף האומר שם (דף ה, א) לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקב&quot;ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני וכו', שההכנה למתן-תורה הוא הקדמת נעשה לנשמע, ענווה וביטול לבעל הרצון (על-פי שיחת ש&quot;פ במדבר תשי&quot;ח. וראה עוד בס' שערי-המועדים - ספירת-העומר, עמ' קמג-קמה. וביאור נוסף בשיחת ליל ערב חגה&quot;ש תשמ&quot;ב).<br /><br />הקשר דמסכת סוטה לימי הספירה - מודגש יותר בכך שמספר הדפים דמסכת סוטה מכוון למספר הימים דספירת-העומר - מט דפים, כנגד מט ימי הספירה, דף ליום. ומובן שחלוקת הדפים ומספרם הם בוודאי בהשגחה-פרטית 1 (ס' התוועדויות תשמ&quot;ח, ג, עמ' 253. וראה עוד בס' שערי-המועדים הנ&quot;ל, עמ' קמה-קמז, מהתוועדויות תשמ&quot;ז).<br /><br />[ב]<br /><br />מה שהעיר במספר הדפים, שגם מסכת שבועות יש לה מספר דפים מתאים למסכת סוטה, הנה נמצא בספרים המנהג דלימוד מס' שבועות בימי הספירה (בספר זכרון-יהודא, מובא בלקוטי-מהרי&quot;ח סדר מנהגי ימי העומר, בתור מנהג בעהמ&quot;ס אמרי-אש), אבל מה ששמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] הוא, שלומדים מסכת סוטה (אגרות-קודש אדמו&quot;ר זי&quot;ע, ט, עמ' עו).<br /><br />המנהג ללמוד בימי הספירה את מסכת שבועות - שגם בה מ&quot;ט דף - נפוץ יותר, אך גם לימוד מס' סוטה מקובל על רבים. ראה בס' מנחת-עומר (כג, א-ב), מנהג-ישראל-תורה (עמ' שמ-שמא).<br /><br />[ג]<br /><br />ביום הראשון של ספירת-העומר לומדים את דף השער של מס' סוטה, 2 ואת הדף הראשון של המסכת לומדים ביום הראשון של חול-המועד (בחו&quot;ל). (שיחות: יום ב' דחגה&quot;ש תש&quot;י, אות טו; ליל ערב חגה&quot;ש תשמ&quot;ג, אות יג; ש&quot;פ במדבר תשמ&quot;ה, אות י)<br /><br />1) חלוקה זו ומספר זה נעשו אמנם רק עם הדפסת הש&quot;ס, ולפני כן - בכתבי-היד - לא נהגה חלוקה זו (ואפילו בדפוסי הש&quot;ס, ישנם דפוסים שבהם חלוקת הדפים ומניינם הם באופן אחר). כלומר, חלוקה זו נעשתה לא על-ידי גדולי ישראל, אלא בידי המדפיס, שלא היה כלל בן-ברית! אעפ&quot;כ, היות וכל דבר שבעולם הוא בהשגחה-פרטית, ועאכו&quot;כ ענין הקשור בתורה, הרי עצם העובדה שהש&quot;ס נדפס באופן כזה, וכך הוא נתפרסם ונתפשט בכל תפוצות ישראל עד סוף כל הדורות, דבר זה מוכיח שבוודאי קיים תוכן פנימי באופן חלוקת הדפים, גם אם חלוקה זו נעשתה בידי מדפיס שאינו יהודי. ושמא אדרבה - אצל האינו-יהודי שאינו בעל בחירה, מודגש עוד יותר עד כמה הדבר הוא בהשגחה-פרטית (על-פי ס' ההתוועדויות, שם).<br /><br />2) שייכותו של דף השער למסכת כולה, אינה רק בזה שהוא בבחינת &quot;שומר&quot; לכל המסכת, אלא גם בכך שבו מופיע שמה של המסכת, והשם כולל מהווה ומחיה את כל המסכת הקרויה בשם זה. וזו שייכותו של דף השער ליום הראשון של ספירת-העומר, שמכחו של יום זה (שבו מקריבים את העומר) באים כל שאר הימים. ו&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;, סיום המסכת כולה נעוץ בדף השער הכולל את כל המסכת (על-פי שיחת ש&quot;פ במדבר תשמ&quot;ה.<br /><br />ס' ההתוועדויות, ד, עמ' 2144-2143).<br /><br />1) חלוקה זו ומספר זה נעשו אמנם רק עם הדפסת הש&quot;ס, ולפני כן - בכתבי-היד - לא נהגה חלוקה זו (ואפילו בדפוסי הש&quot;ס, ישנם דפוסים שבהם חלוקת הדפים ומניינם הם באופן אחר). כלומר, חלוקה זו נעשתה לא על-ידי גדולי ישראל, אלא בידי המדפיס, שלא היה כלל בן-ברית! אעפ&quot;כ, היות וכל דבר שבעולם הוא בהשגחה-פרטית, ועאכו&quot;כ ענין הקשור בתורה, הרי עצם העובדה שהש&quot;ס נדפס באופן כזה, וכך הוא נתפרסם ונתפשט בכל תפוצות ישראל עד סוף כל הדורות, דבר זה מוכיח שבוודאי קיים תוכן פנימי באופן חלוקת הדפים, גם אם חלוקה זו נעשתה בידי מדפיס שאינו יהודי. ושמא אדרבה - אצל האינו-יהודי שאינו בעל בחירה, מודגש עוד יותר עד כמה הדבר הוא בהשגחה-פרטית (על-פי ס' ההתוועדויות, שם).<br /><br />2) שייכותו של דף השער למסכת כולה, אינה רק בזה שהוא בבחינת &quot;שומר&quot; לכל המסכת, אלא גם בכך שבו מופיע שמה של המסכת, והשם כולל מהווה ומחיה את כל המסכת הקרויה בשם זה. וזו שייכותו של דף השער ליום הראשון של ספירת-העומר, שמכחו של יום זה (שבו מקריבים את העומר) באים כל שאר הימים. ו&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;, סיום המסכת כולה נעוץ בדף השער הכולל את כל המסכת (על-פי שיחת ש&quot;פ במדבר תשמ&quot;ה.<br /><br />ס' ההתוועדויות, ד, עמ' 2144-2143).","1000","","401","True","True","False","","60","47.16.247.219","0","102673","סוטה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);