var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102683;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","48"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102683","0","&quot;הדרן עלך&quot; בלי נדר?","30/03/23 12:58","ח ניסן","תשפ&quot;ג","12:58","אוריאל שלמוני","כמה פעמים שמעתי שאומרים בסיום מסכת &quot;הדרן עלך בלי נדר&quot;. אמנם בפשטות התרגום של המילה &quot;הדרן&quot; הוא &quot;חזרנו&quot; (בלשון עבר ולא &quot;נחזור&quot; בלשון עתיד) כמו: &quot;כי <b>הדרן</b> לבתר תריסר ירחי שתא, חזינהו להנהו גומרי דהוו קא מלחשי&quot; (ב&quot;ב עד, ב). ולכן לכאורה אין צורך לומר &quot;בלי נדר&quot; אחרי &quot;הדרן עלך מסכת נזיר&quot;.<br /><br />אלא שנשאלת השאלה לפי זה איך מי שמסיים בפעם הראשונה מסכת כלשהיא יכול לומר &quot;הדרן עלך&quot;. אולי אפשר לומר, שהרי כידוע (נידה ל, ב) שכל אדם ברחם אימו לומד כל התורה כולה, לכן כל לימוד תורה שאדם לומר הוא סוג של חזרה...","605","","403","True","True","False","","285","147.234.130.134","0","0","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("102750","102683","ברוך שכיוונת","13/04/23 01:19","כב ניסן","תשפ&quot;ג","01:19","ברכה עד בלי די","ראה מש''כ כדבריך בשו&quot;ת משנה הלכות חי''א סימן תנ שכתב לבאר בדרך אגדה דלכאורה יש להבין מהו ענין תפילת הדרן עלך וכו' וביאר ע פ מה שאמרו ז&quot;ל תינוק במעי אמו נר דולק מעל ראשו והמלאך מלמדו כל התורה כולה וכשיצא מלאך סוטרו על פיו ושוכח הכל ומקשין העולם אם כן מה מועיל כל הלימוד של המלאך ותירצו דאלמלא למדו המלאך תורה אי אפשר היה ללמוד תורה ואפילו אות אחת לא היה בכחו להבין מהתורה הקדושה אלא שע&quot;י שהמלאך מלמדו אף ששוכח נשאר על כל פנים הרושם שאם ילמוד יזכרהו ויבין וכעין זה תמצא בזוהר אחרי מות סא ע''ב ובמתוק מדבש חי&quot;א דף סח ויסוד זה כבר כתב בתיקוני הזוהר (תיקון ע דף קלו ע''ב ובמ''מ ח&quot;ג דף תפח) ושם מובא שלא מלאך אחד מלמדו אלא מרכבות של מלאכים ואם ישתדל בתורה יזכירו לו מה שלמד ברחם אמו וז&quot;ל לכל ינוקא אחזיין ליה כפום דרגיה אחזיין ליה מאתר דאיהו נשמתיה דאי ישתדל באורייתא ובפקודין דינהיר ההוא אתר דאנטילת נשמתיה בכמה נשמתין ואיך נחתין בגיניה כמה מרכבות ואולפין ליה כל אורייתא ואי אשתדל בה אדכיר ליה כל דהוה אולפין ליה במעי אמיה ע&quot;ש ומעתה נראה דזה שתקנו לאחר שלמד נוסח הדרן שהוא לשון חזרה היינו שיחזור אלינו כל מה שאיבדנו ע&quot;י מכת אותו מלאך המשכיח ע''כ תוכן דברי המשנה הלכות שם","51148","","389","True","True","False","","63","37.60.47.24","0","102683","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("102752","102750","ובענין מה שאומרים בלי נדר","13/04/23 03:19","כב ניסן","תשפ&quot;ג","03:19","ברכה עד בלי די","ובענין מה שאומרים בלי נדר יש בזה אריכות ורק העתיק מספר הרימו מכשול לר' סאבג עמ' שיח קכה  וז''ל כתב לעורר בספר מנחת ערב עמ' קנא שבסיום מסכת יקפיד לומר הדרן עלך בלי נדר משום הא דאיתא במסכת נדרים ח דהאומר אשנה מסכתא זו הוי נדר וחייב לקיים וא&quot;כ צ&quot;ל הדרן עלך בלי נדר כדי להנצל מעוון נדרים ע&quot;ש וכ&quot;כ להעיר בשו&quot;ת רבבות אפרים ח&quot;ד סי' מד אות סא וכ&quot;ה בקובץ קול התורה עח עמ' נט וכן בספר כרם אליהו עמ' רלג הביא שמנהג הגדול רבי יוסף משה עדס זצ&quot;ל בסיומי מסכתות שהיה מוסיף ואומר הדרן עלך בלי נדר ובנמקו שלא ישמע כשקר דאולי לא יצא לי לחזור אולם ההמ&quot;ח כתב שם לקיים מנהג העולם באומרם הדרן עלך ללא הוספה ע&quot;פ מה שאמרו בזוהר חדש רות דכל מה שאדם מלמד בעולם הזה חוזרים ומלמדים אותו לעולם הבא מובא בשיחות הר&quot;ן עז ומאחר וסיים אם כן מוכרח הוא דהדרן הלך בעולם הבא וממילא אין מוכרח לומר בלי נדר ע&quot;ש וכן בשו&quot;ת שבט הקהתי ח''ה סי' קעג הביא שיש נוהגין לומר כשאומרין הדרן עלך ומוסיפים בלי נדר ונכון הוא אלא שהוסיף וכתב ללמד זכות על אותם שלא מקפידים בזה דכיון דאין דעתו לחזור בשעה שאומר הדרן עלך תו לא הוי נדר דבנדר בעינן שיהא פיו ולבו שוין ובשלמא כשאומר אשנה פרק זה אז בדעתו למה שאומר אך הכא אינו מכוין משמעות התיבה של הדרן עלך ואולי מכוין הדרן הוא בקשה שאנו מבקשין שנוכל לחזור עוד הפעם וכיון דלא הוי פיו ולבו שוין לא הוי נדר ועוד כתב ללמד זכות ע&quot;פ מש&quot;כ בספר מנחת שלמה להגרשז&quot;א סי' צא סק&quot;כ וז&quot;ל דנלענ&quot;ד דלענין זה דנקטינן שכל האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל ה&quot;ה במי שאמר לעשות חסד עם חבירו ושאר מצות דאפילו לא אמר ממש בלשון נדר והתחייבות אפ&quot;ה דינו כנדר וכו' עי' בר&quot;ן ובריטב&quot;א נדרים ח ומסתבר דשפיר מהני מה שרגילים להתנות בערב ר&quot;ה דאינו רוצה כלל שיהי' נדר דכיון דהוא בעצמו הרי אין כוונתו כלל לנדר או שבועה ורק התורה עשאתו כנדר מהדרשה דבפיך זו צדקה וה&quot;ה לשאר מצות לכן בכה&quot;ג שגילה דעתו מקודם והתנה בפירוש דאינו רוצה כלל שיהיה נדר מהיכא תיתי דנימא שאף בכגון דא הרי זה נעשה נדר נגד תנאי מפורש שהתנה בריש שתא דאינו רוצה שיהא נדר לכן נלענ&quot;ד דכל שהוא אומר סתם ולא בלשון נדר הרי זה חשוב כאומר בפירוש בלי נדר עיי&quot;ש ולפי&quot;ז ניחא נמי על לשון הדרן עלך שאומרים ואין מקפידין לחזור על המס' וע&quot;כ דבכה&quot;ג שלא כיוון לשם נדר סמכינן על המסירת מודעה שמסר ערב ר&quot;ה עכ&quot;ד וכן כתב הגרי&quot;ח זוננפלד בספר שלמת חיים או&quot;ח סי' רלא וכן בקובץ אוריתא ח&quot;כ עמ' שעד הביא שנשאל הגר&quot;ח קנייבסקי שליט&quot;א האם אמירת הדרן עלך היא התחייבות וקבלה וממילא יש באמירה זו משום נדר והשיב שהדרן עלך אינה אלא תפילה שתהא לנו סייעתא דשמיא לחזור עוד פעם על המסכת לפיכך אין צריך לומר הדרן עלך בלי נדר וכ&quot;ה בספר שאלת רב ח&quot;א עמ' יח ובספר יומא טבא לרבנן תשובה א וכן בספר עיני יצחק על שו&quot;ע המקוצר יו&quot;ד ח&quot;ב סי' קס&quot;ח הערה ט&quot;ו כתב שאין צריך להקפיד לומר בלי נדר משום דפירוש הדרן עלך' הוא בלשון עבר שאם לא כן היה צריך לומר נהדר עלך וכן מובא בשם שו&quot;ת מים חיים או&quot;ח קפ וע' בספר החיים לאחי המהר&quot;ל ח&quot;א פרק ב דכתב דהדרן עלך הוא מלשון הידור ולא מלשון חזרה וא&quot;כ נמי אין לחוש בזה משום נדר ובספר אשמח בהשם סי' לב הביא שיש שהסבירו שהדרן עלך אין פירושה לשון חזרה אלא פירושה מלשון הוד והדר וכן פירש בסוף ספר ברכת אברהם וכתב שיש לשאול על פירוש זה דבשלמא הדר והכבוד של התורה עלינו ניחא אבל הכבוד על התורה אינו מובן ופירוש הדרן לשון חזרה י&quot;ל ע&quot;פ מה שמצינו בב&quot;מ פה תורה מחזרת על אכסניא שלה ע''ש וע''ש שכתב טעם נפלא שאומרים הנוסח של הדרן בארמית כיון שמתקנאים בסיום מסכת המקטרגים וכדי שלא יקטרגו עליו שאינו ראוי שתתקבל בקשתו ח''ו אומר בלשון שלא יבינו וכמו שכתבו כיו''ב התוספות בברכות ג ד&quot;ה ועונין גבי נוסח הקדיש ונודע מש&quot;כ הבני יששכר מאמר חודשי תמוז אב אות ח שסיום מסכת הוא חלישת כוחו של הס&quot;מ וע&quot;כ הוא אינו רוצה בזה והר''ת משמו סיום מסכת אין לעשות וכן מה שכתבתי לגבי אדם שאומר לחבירו שילוונו ממון שחייב להלוותו כ&quot;כ בספר ואהבת כהלכה דיני הלואה ס''י וטעמו ונימוקו עימו ע&quot;פ מה שפסק בשו''ע יו''ד סי' רנז סע' ג שהצדקה הרי היא בכלל הנדרים וההלוואה נחשבת למצוות צדקה כמבואר שם בסי' רמט ס&quot;א ולכן כשהבטיח להלוות יש כאן דין נדרי מצוה שאדם נדר לעשותה וצריך להיזהר ולא להתירה אלא לקיימה מיד כשיוכל ועוד עיין באהבת חסד פרק ראשון סי&quot;א עכ''ד","51148","","389","True","True","False","","63","37.60.47.24","0","102683","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("102772","102752","הדרן עלך - ספר החיים","14/04/23 15:14","כג ניסן","תשפ&quot;ג","15:14","איתן","זו הזדמנות להתייחס להערה שיש בנוסח ה&quot;הדרן עלך&quot; שבש&quot;סים<br /><b>פירוש הגון על זה תמצא בספר החיים שחיבר הגאון ר' חיים אחי המהר&quot;ל מפראג בספר זכויות ח&quot;א פ&quot;ג.</b><br />פירוש כתב החידה הזה הוא כך:<br />לרבינו המהר&quot;ל מפראג היה אח ושמו חיים.  האח הזה כתב ספר וקרא שמו &quot;ספר החיים&quot;. את הספר חילק לחמישה חלקים:<br /> - חלק א - ספר זכויות, <br /> - חלק ב - ספר חיים טובים,<br /> - חלק ג - ספר פרנסה וכלכלה,<br /> - חלק ד - ספר סליחה ומחילה,<br /> - חלק ה - ספר גאולה וישועה.<br />בדפוסים בדר&quot;כ הפכו: &quot;ספר זכויות חלק א&quot;, &quot;ספר חיים טובים חלק ב&quot;, וכן הלאה.<br />הספר הוא מצוין, אם יורשה לי לחלק ציונים, ברמה של ספרי אחיו המפורסם המהר&quot;ל, וחבל שאיננו זוכים ללמוד אותו.<br />ובכן בספר זכויות פרק <b>ב</b> כתב את פירושו למימרא הזו<br />&quot;הדרן עלך והדרך עלן&quot; - יפייך עלינו (כי רק עם ישראל מבינים את יפי התלמוד)<br />&quot;דעתן עלך ודעתך עלן&quot; - אין מי שנותן ליבו ללמוד את התלמוד, רק ישראל<br />עיינו בפנים. להלן קישורים -<br />(הדברים הם קצת אחרי תחילת פרק ב, הקישור הוא לתחילת הפרק)<br />תוכלו לבחור<br />- <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45029&st=&pgnum=7'>דפוס קראקא שנ&quot;ג (1593)</a> - הדפוס הראשון<br /> - <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35707&st=&pgnum=7&hilite='>דפוס לבוב תר&quot;ז (1847)</a><br />- <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=6'>דפוס ורשא תרל&quot;ו (1876)</a><br />ב<b>אוצר החכמה</b> יש הוצאות נוספות -<br /> - מעז'יבוז' תקע&quot;ז (1817),<br /> - קליינווארדן תרצ&quot;ה (1935),<br /> - ירושלים תרצ&quot;ט (1939) ע&quot;י הלל רוט,<br /> - מהדורה חדשה של מכון &quot;שפתי צדיקים&quot; ירושלים תשנ&quot;ג,<br /> - ומהדורה מנוקדת בהוצאת &quot;אוצר הספר&quot; ירושלים תשס&quot;ו.","123","","388","True","True","False","","89","37.60.47.94","0","102683","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("102796","102772","וכיון שהוזכר ספר החיים נצטט את דבריו:","18/04/23 22:29","כז ניסן","תשפ&quot;ג","22:29","אוריאל שלמוני","על כן אנו נוהגין לומר בכל סיום מסכתא הדרן עלך והדרן עלן, וגם אין מי שנותן דעתו על התורה שבעל פה שלא תשכח חם ושלום רק אנו, וכן התורה שבעל פה היא המגינה על ישראל. <br />ולכך נקראת <b>גמרא</b> שהוא ר&quot;ת של <b>ג</b>בריאל <b>מ</b>יכאל <b>ר</b>פאל <b>א</b>וריאל, לומר כי העוסק בגמרא חונה מלאך ה' סביב לו להצילו מימינו מיכאל ומשמאלו גבריאל ומלפניו אוריאל ומאחוריו רפאל ועל ראשו שכינת אל הבוחר בדברי חכמים. <br />וזהו דעתך עלן, כלומר השגחתך עלן. והואיל וישראל והתורה שבעל פה הן שני תאמי צבייה, ראוי שלא יתנשו זה מזה לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. ולהיות שתלמוד אינו חביב ומהודר כל כך רק אצל בעלי התורה, אבל לא אצל יושבי הקרנות, על כן אנו מודים ששם חלקינו מיושבי בית המדרש ולא שם חלקינו מיושבי הקרנות","605","","384","True","True","False","","81","147.234.130.134","0","102683","נזיר|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);