var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106794;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","55"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106794","0","ביאור למעשה בחסיד","22/01/24 07:39","יב שבט","תשפ"ד","07:39","עלי","מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה גּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים וְאָמְרוּ אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּנַק חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית וְהֵבִיאוּ לוֹ עֵז וְקָשְׁרוּ לוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית,
לְיָמִים נִכְנְסוּ חֲבֵירָיו לְבַקְּרוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הָעֵז קְשׁוּרָה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְאָמְרוּ לִסְטִים מְזוּיָּין בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה וְאָנוּ נִכְנָסִין אֶצְלוֹ
יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ בּוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז וְאַף הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי עָוֹן אֶלָּא עֲוֹן אוֹתָהּ הָעֵז שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי.
בירושלמי סוף סוטה, ט,י ובתוספתא כאן ההסבר רחב יותר
תני כל הזוגות שעמדו משמת משה ועד שעמד יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים איפשר ליתן בהן דופי עד שעמד ר' יהודה בן בבא אי איפשר ליתן בהן דופי. אמרו על רבי יהודה בן בבא שהיו כל מעשיו לשום שמים אלא שגידל בהמה דקה וכך היה מעשה. פעם אחת חלה ונכנסו הרופאים (! עדיין לא חבריו) אצלו לבקרו אמרו לו אין לך רפואה אלא חלב רותח. שהיה גונח. מה עשה לקח עז וקשרה לכרעי מיטתו והיה יונק ממנה חלב רותח. בשעה שהיה גונח. וכשביקשו חכמים להיכנס אצלו אמרו היאך אנו יכולין להיכנס והליסטים עמו בבית. ובשעת מיתתו אמר אין בידי עון אלא זה שעברתי על דברי חביריי. וכשמת דיקדקו חכמים על כל מעשיו ולא מצאו בידו אלא עון אותה העז בלבד.
ויעויין בויקיפדיה, שרבי יהודה בן בבא היה הסומך של חמשת תלמידי ר' עקיבא לאחר מרד בר כוכבא ונהרג על כך בידי הרומאים.
והנה כל הסיפור מוזר ואינו מבואר. ויעויין במאמרו של הרב הוכמן כאן בחלון ה'מאמרים' על הדף, ואינו מבואר דיו.
א. מדוע הגמרא אינה מזכירה כאן את שמו ורק מציינת את חסידותו ?
ב. מי הם חביריו ?
ג. מדוע הסיפור היה חשוב כ"כ ומדוע דקדקו עם רבי יהודה כ"כ על 'עוונו' זה, ולא הסתפקו במה שכבר אמר הוא שזה העוון היחיד שלו אלא דקדקו אחריו ומצאו שצדק, ומשמע שמתחילה לא האמינוהו בכך ?
ד. אם כדברי הרב הוכמן במאמרו הנ"ל שעל עסקי לימוד תורה ופרנסה היה ויכוח בין החכמים, מה הסודיות שנהגו בעניין, וכי מה סודי בעניין שכזה ומדוע הוא כ"כ חשוב, ולי לא נראה הסברו.
ה. רבי יהודה בן בבא היה גדול הדור. כיצד זה 'זלזלו' חביריו לכנותו 'זה' ( כך רק בנוסח הבבלי ) ?
ו. מה הלקח מסיפור זה - שאפילו לגבי פקוח נפש אסור להתרפא במקום שנראה כעובר על איסור מדבריהם ?
המשך יבוא במהלך היום בס"ד לכשאתפנה ( ואם יש למישהו הסבר ראוי, נא יקדים ויכתוב לפני כתגובה ) :","209","","116","True","True","False","","140","172.69.128.131","0","0","בבא קמא|פ ע"א",""),new Message("106795","106794","המשך.","22/01/24 10:04","יב שבט","תשפ"ד","10:04","עלי","ראשית, הצד הרפואי. כידוע הרפואה בעת העתיקה היתה שונה מאד מזו שכיום. תסמין היה המחלה, והדיוק היה רחוק מהקדמונים מאד מפני שלא היו בקיאים באנטומיה ופיזיולוגיה ופתופיזיולוגיה.
'גונח מלבו' אינו דווקא מכאב לב, סביר יותר להניח שלקה בצרבת וגרוי של הושט ואו הקיבה, וסביר מאד שלקה בהחזר ושטי מציק. היות שהכאב מתפשט מהבטן העליונה אל החזה, יש נטיה ליחסו ללב ולעתים יש גם ממש פליטה של חומצת קיבה.
חלב עזים קל לעיכול הרבה יותר מחלב פרה וכבש, ותכולת השומן שבו נמוכה ואילו תכולת הסידן והאשלגן בו גבוהה ולכן יש להניח שהועיל להקלת התסמינים בהם לקה רבי יהודה בן בבא, לפחות זמנית עד שהתעוררו מחדש לאחר מספר שעות.
חלב רותח הוא פשוט חלב טרי, ומשום שזה עתה נחלב הוא גם חם בחום הגוף של העז. אין זו רתיחה ב-100מעלות צלזיוס כמובן ( וכבר עמד על זה בעל תבואות שור והשוו לחולין ,ח בדיון לגבי בית השחיטה אם רותח ).
עד היום חלב עזים טרי נחשב מועיל רפואית ויש המאמינים שמועיל לכיבים שטחיים בפה אף כי אין לכך הוכחה מדעית.","209","","116","True","True","False","","27","162.158.129.217","0","106794","בבא קמא|פ ע"א",""),new Message("106796","106795","המשך וסיום","22/01/24 17:04","יב שבט","תשפ"ד","17:04","עלי","בחלק הראשון ציינתי שרבי יהודה בן בבא היה גדול הדור, ובכ"ז כאשר נזקק לכך, לא רק שהכניס עז לביתו ובדרך ארעי אלא גם קשרה לכרעי המיטה, כדי שיוכל בכל שעה שהוא זקוק לכך - לחולבה ולשתות את החלב כשהוא טרי. בד"כ רק עניים מרודים שדירתם קטנטנה ואין להם חצר וגינה, או עולי רגל בירושלם ( לרגלים ) השוהים באוהלים קטנים, היו קושרים עז למיטתם. לגור יחד עם עז בחדר אחד אינו עניין נעים כלל וריחה הנודף דוחה. יש לשער אפוא שרבי יהודה בן בבא ויתר על נקיון ביתו הדל ורווחתו היחסית לטובת החלב המדובר. דורו, דור של שמד היה, ואנו יודעים שגם בין חמשת התלמידים שסמך היו עניים מרודים, כרבי יהודה ורבי נחמיה.
היוצא מדברינו, שכאשר חכמי הדור באו לבקר את רבי יהודה בן בבא בחוליו, לא רק לביקור חולים באו, אלא כדי שתוך כדי שיחה וביקור, יסמוך אותם, בהנחה שהדבר לא יעורר את חשד השלטונות. ברם בעת שרצו להיכנס לדירתו הצרה, נתקלו בעז ומעשיה, והבינו שהתנאים שם אינם מתאימים למעמד כזה. העז 'שדדה' מהם את ההזדמנות/האפשרות לשבת בנחת בדירה על מיטתו של רבי יהודה. תלו אפוא החכמים את דבר המניעה של המעמד החשוב של הסמיכה באי קיום התקנה שלא לגדל בהמה דקה בא"י... והיות שבכך שלא פינה רבי יהודה בן בבא את העז מביתו לכבודם, נקטו גם הם לשון מזלזלת...והיות שבכל אופן המטרה שלשמה באמת באו היתה נסתרת, לכן הוסתר הדבר עד כמה שאפשר שמדובר היה בגדול הדור...
אף רבי יהודה בן בבא הבין שבכך הוחמצה ההזדמנות לסמוך את התלמידים בסתר, ובשעת פטירתו - כשהרגוהו הרומאים בגלל שסו"ס סמך את התלמידים במקום גלוי, תלה את הריגתו בחטאו וטעותו בעניין העז, תוך הבנה שלא דאג לכבוד התלמידים כראוי. אף החכמים תלו בכך את עניין הריגתו, ולא מצאו עילה אחרת לכך אלא שזלזל בכבודם והעדיף את העז.
כך נלענ"ד לנסות להסביר את הסיפור כולו.
ואשמח לקרא תגובות והערות שהרי אינני אלא כמשער שכך היה...
ועוד ועיקר :
הלקח המר הוא, שלעתים בגלל עז שחלבה נועד לרפא אותו עלול אדם לשלם בחייו...","209","","116","True","True","False","","30","162.158.129.124","0","106794","בבא קמא|פ ע"א",""),new Message("106805","106795","עיין במהרש’’א","22/01/24 23:58","יב שבט","תשפ"ד","23:58","מנחת טנא","שכתב שהיה חולה שאין בו סכנה ואולי זה מתאים עם התיאור שכתבת שזה לא חולי הלב ממש","49159","","116","True","True","False","","33","","0","106794","בבא קמא|פ ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);