var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11453;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11453","0","אות נוספת/חסרה בתנך כדי למנוע טעות הבנה?","30/06/11 13:59","כח סיון","תשע"א","13:59","שיננא","תוס':
עורביים מבעי ליה. ואף על גב דכתיב עברים מצרים ולא כתיב עבריים מצריים התם ליכא למיטעי:

משמע מתוס' שאם הכוונה היתה למקום אז היה כתוב בתנ"ך "עורביים", כדי להבדיל בין זה ל"עורבים" שהכוונה היא לשמות של שני אנשים שנקראו "עורב".

האם מישהו מכיר מקום כלשהו בתנ"ך, שהתנ"ך הוסיף/גרע אות ממה שהיה למעשה אמור להיות - וכל כך רק כדי להבדיל מהבנה מוטעית?","146","","4691","True","True","False","","1068","84.229.112.115","0","0","חולין|ה ע"א",""),new Message("11454","11453","פירוש","30/06/11 16:01","כח סיון","תשע"א","16:01","דוד כוכב","אין הכוונה שנוספת אות כדי למנוע טעות. להיפך, עברים ומצרים הם קיצור של עבריים ומצריים, והקיצור אפשרי כי אין מקום לטעות.

דוגמות:
(שמות ג, יח) אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ.
(עמוס ט, ז) הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר.
(דברי הימים ב יב, ג) וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.","125","","4691","True","True","False","","133","95.86.101.33","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59629","11453","כן, בספר שופטים פרק יח פסוק ל נאמר:","05/12/18 19:12","כז כסלו","תשע"ט","19:12","יהודי_קדום","וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ:

ואומר שם רש"י :
בן מנשה - מפני כבודו של משה כתוב נו"ן לשנות את השם ונכתב תלויה לומר שלא היה מנשה אלא משה:

אומנם זהו מקרה " שהתנ"ך הוסיף אות ממה שהיה למעשה אמור להיות" - ואין זה "רק כדי להבדיל מהבנה מוטעית" - ובכ"ז יש כאן הוספת אות כדי ליצור הבנה אחרת.

והגמרא במסכת בבא בתרא דף קט עמוד ב אומרת:

ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני. אמר ליה: וליטעמיך, וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא, דכתיב: בני משה גרשם ואליעזר! אלא, מתוך שעשה מעשה מנשה - תלאו הכתוב במנשה, הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה","233","","1976","True","True","False","","161","79.177.59.82","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59634","11453","אולי "תומים" ו"תאומים" ?","06/12/18 08:00","כח כסלו","תשע"ט","08:00","אבי גרינבלט","","539","","1975","False","True","False","","78","95.86.72.42","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59639","11453","ראה המאמר הבא","06/12/18 09:46","כח כסלו","תשע"ט","09:46","אור חדש","כאן","458","","1975","True","True","False","","162","77.139.108.3","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59642","11453","חוששני שטעית בהבנת התוספות","06/12/18 10:03","כח כסלו","תשע"ט","10:03","Almuaddib","אין הכוונה כי כותב התנ"ך היה "מוסיף" אות כדי להבחין.

הכוונה היא, כי מבחינה דקדוקית, היית צריך לקבל את י' היחסה. כוש - שם הארץ, כושי - האיש המתייחס אל כוש, וכושיים - האנשים המתייחסים.

כך גם לגבי מקום תאורטי ששמו עורב. עורבי - האיש המתייחס למקום הזה, וברבים - עורביים.","107","","1975","True","True","False","","161","82.81.160.69","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59685","59634","מעניין שגם","09/12/18 09:02","א טבת","תשע"ט","09:02","עלי","לא רק תומים ותאומים באותה משמעות מצוי במקרא
גם תואמים ותמים הם באותה משמעות ( ראה ערך 'קרשי המשכן' ).
בכלל השמטת או הוספתן של אותיות נחות, בלי שינוי משמעות, בעיקר הא', שכיחה מאד ( ראובני לעתים מנוקדת בא' ולעתים לא )
בעברית של התלמוד הירושלמי הדבר מגיע לשיאים חדשים ( כאילו=כילו, יהודה=יודה, ויש עוד המון דוגמאות כאלו ).","209","","1972","True","True","False","","146","194.114.146.227","0","11453","חולין|ה ע"א",""),new Message("59686","59685","ירושלמי כנראה ענין אחר","09/12/18 09:06","א טבת","תשע"ט","09:06","אבי גרינבלט","מעין "סלנג" אולי סגנון דיבור שהיה מקובל בארץ "ארצישראלית".
"ר'...לעזר"","539","","1972","True","True","False","","96","37.26.148.251","0","11453","חולין|ה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);