var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11532;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11532","0","קדושה ראשונה ושניה","04/07/11 08:52","ב תמוז","תשע"א","08:52","מתפעל","מבואר אצלינו שראשונה לא קידשה לעתיד לבא ואילו קדושה שניה כן קידשה לעתיד לבא.

נשאלת השאלה, למה באמת היה לעזרא כח יותר מאשר ליהושע?

ועוד שאלה,
הגמרא אומרת שבכוונה השאירו מקומות בארץ ישראל בלתי מקודשים, כמו בית שאן, כדי שיוכלו שם לחרוש ולזרוע בשביעית עבור העניים.
לא מובן כל כך, הרי התורה אומרת וציויתי את ברכתי. האם אין כאן אקט של כעין פקפוק באמונה ח"ו? ועוד, האם אין מצוה לקדש כל חלק מארץ ישראל שקיבלנו מהקב"ה בזמן יהושע?","148","","4685","True","True","False","","995","94.188.248.70","0","0","חולין|ז ע"א",""),new Message("11569","11532","ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז:","05/07/11 00:37","ג תמוז","תשע"א","00:37","דוד כוכב",""חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש".
כלומר, כיבוש יהושע שהיה המלחמה נתבטל כשנכבשה הארץ מידיהם.
אבל כיבוש עזרא שבהתישבות נותר על כנו.

לגבי השאלה השניה, הפסוק וציויתי את ברכתי עוסק בזמן ששביעית נוהגת מהתורה. ואילו בזה"ז שביעית מדרבנן.","125","","4684","True","True","False","","117","213.151.51.237","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11571","11569","ומה ביחס לשאלה השלישית?","05/07/11 00:47","ג תמוז","תשע"א","00:47","שלמה שטרסברג","ועוד יש לשאול האם לא כבשו כלל או שכבשו ולא קידשו?

ואם בכיבוש עסקינן האם כיבוש בימינו מקדש את הארץ לעיניין תו"מ או שמא גם היום בית שאן פטורה מתו"מ?","205","","4684","True","True","False","","198","31.44.131.132","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11590","11569","בזמן עזרא השביעית היתה מדרבנן?","05/07/11 07:42","ג תמוז","תשע"א","07:42","מתפעל","","148","","4684","False","True","False","","132","94.188.248.70","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11576","11571","הגדרת השאלה","05/07/11 01:24","ג תמוז","תשע"א","01:24","דוד כוכב","מה עושה את הקידוש, עצם הכיבוש, או שיש צורך בפעולה נוספת כגון שבי"ד מכריזין על הקידוש.

יש בזה היום ויכוח.

יש ראיה ברש"י בעמוד זה:
"הרבה כרכים כבשו עולי מצרים - וקדשום בקדושת הארץ ולא כבשום עולי בבל לקדשם בשניה".

מדבריו 'ולא כבשום' משמע שהכיבוש לבדו מקדש, אחרת היו כובשים ולא מקדשים.

מעתה השאלה השלישית קשה יותר, הרי כתב הרמב"ן במדבר לג, נג:
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה - על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה".

וי"ל שקיימו: (משלי כ, יח) וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה. הרי גם התיישבות העניים היא מצוות כיבוש א"י, וניצרכו להמתין מלכבש כרכים אלו, עד לביסוס התיישבות הקיימת וענייהם. הרי גם יהושע לא כיבש את כל הארץ. וכן כתוב בשמות כג, ל מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. עד אשר אצווה את ברכתי, וא"י תתן פירותיה בעין יפה בכרכים שכבר כיבשתם, גם בשביעית.","125","","4684","True","True","False","","88","213.151.51.237","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11580","11576","מה הדין למעשה במקומות המשוחררים?","05/07/11 02:02","ג תמוז","תשע"א","02:02","שלמה שטרסברג","ברש"י ניתן לפסק ולהסביר ולא כבשום עולי בבל לקדשם היינו כבשו אותם אבל לא כדי לקדשם בקדושת א"י לעיניין תו"מ שהרי אנו רואים שגידלו שם גידולים חקלאים ואם לא כבשו איך גידלו?

למעשה לא הבנתי האם היום מפרישים תו"מ מגידולים של בית שאן? ומה דין כל המקומות שבחסדי ה' כבשנו מה דין חלקי המולדת המשוחררים האם קדושים הם בקדושת א"י לעניין תו"מ או לא?","205","","4684","True","True","False","","224","31.44.131.132","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11584","11580","ראה גם את לשון הגמרא","05/07/11 02:20","ג תמוז","תשע"א","02:20","דוד כוכב",""הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל". לא אמרו 'ולא קידשום'.
ולשון הרמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ה:
"והניחו אותם המקומות שהחזיקו בהם עולי מצרים ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיו".

רבים סומכים בשביעית על גידולי הערבה הדרומית למשל, אך יש אומרים שגם היא מקודשת כיון שהיא ברשות ישראל.","125","","4684","True","True","False","","117","213.151.51.237","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11599","11590","כן, כי לא היו רוב ישראל על אדמתם.","05/07/11 11:40","ג תמוז","תשע"א","11:40","דוד כוכב","","125","","4684","False","True","False","","123","213.151.51.237","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11605","11599","זה דין מוסכם על הכל?","05/07/11 12:13","ג תמוז","תשע"א","12:13","מתפעל","","148","","4684","False","True","False","","160","94.188.248.70","0","11532","חולין|ז ע"א",""),new Message("11606","11605","לא, י"א ששביעית בזה"ז מהתורה","05/07/11 12:24","ג תמוז","תשע"א","12:24","דוד כוכב","","125","","4684","False","True","False","","104","213.151.51.237","0","11532","חולין|ז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);