var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11659;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11659","0","שמנונית דאיסורא","06/07/11 07:36","ד תמוז","תשע"א","07:36","מתפעל",""ותיפוק ליה משום שמנונית דאיסורא"?

רש"י: "ותיפוק ליה. אף על גב דהוא מקלקל אסור לחתוך משום שמנונית דאיסורא דנבלות שנבלעו בסכין".

למה רש"י היה צריך לפרש שהבעיה מצד איסור נבלה? הרי יש כאן איסור של ע"ז. האם על השמנונית הזו אין דין של תקרובת ע"ז?

ועוד שאלה, אם נשחטה בהמה לע"ז כדין, שחיטה מהודרת של ב' הסימנים שאילו לא היתה הכוונה לע"ז, היה הבשר כשר למהדרין. האם יש לבהמה דין נבלה בגלל שהבהמה נאסרה מצד ע"ז? כלומר, לא מספיק שחיטה טובה במציאות, צריך שהיא תתיר את הבהמה וכאן שלא התירה כי חל על הבהמה איסור ע"ז, אז בעצם הבהמה נתנבלה כי היא אסורה וחל עליה גם דין נבילה (למ"ד איסור חל על איסור).

או דילמא ענין הנבילה הוא מציאותי בלבד. שחטת טוב, אין זו נבלה, עשית שהיה הגרמה וכו', רק אז היא נבלה.","148","","4685","True","True","False","","1065","94.188.248.70","0","0","חולין|ח ע"א",""),new Message("11672","11659","[ללא נושא]","06/07/11 11:56","ד תמוז","תשע"א","11:56","המכריע","א. מצד הע"ז א"צ לשמנונית. זו הרי כל קושית הגמרא שתיפו"ל בלא ע"ז מצד שמנונית דאיסורא שישנה בכל סכין דגוי אף שלא שימשה לע"ז.

ב. אני שרוי ללא ספרים, תעיין בפ' מרובה (דפי ע - עד) פלוגתא דר' שמעון ורבנן על שחיטה שאינה ראויה אם שמה שחיטה להציל מנבילה ולחייב ד' וה' וכדומה, וגדר שאינה ראויה היא שחיטה שלמעשה אינה מתרת באכילה.","199","","4685","True","True","False","","165","87.68.58.41","0","11659","חולין|ח ע"א",""),new Message("11679","11672","אבל כן מדברים על סכין של ע"ז","06/07/11 13:16","ד תמוז","תשע"א","13:16","מתפעל","ולמעשה שחטו בה בהמות לע"ז. ויש שמנונית על הסכין שיש עליה איסור תקרובת ע"ז.
לולי רש"י היה אפשר להסביר את הגמרא תיפוק ליה משום שמנוניתא של ע"ז ולא יעזור כאן מה שהוא מקלקל לענין הנאה מע"ז. כי השמנונית נבלעת בבשר.


גם הוקשה לי למה לקמן הגמרא דנה ששחט טריפה ולא מדברת על נבלה. שחט וניבל את הבהמה, לכאורה צריך להיות אותה מחלוקת ולמה נקט טריפה בדוקא?","148","","4685","True","True","False","","168","94.188.248.70","0","11659","חולין|ח ע"א",""),new Message("11681","11679","יש מחלוקת בראשונים","06/07/11 15:11","ד תמוז","תשע"א","15:11","דוד כוכב","אם נאסרה בהמה זו שנשחטה בסכין של ע"ז, או שדי להוליך את ההנאה המועטת לים המלח.
מרש"י משמע איפוא שסובר שהיא מותרת, ואין כאן אלא איסור נבלה.
ולמה היא נבלה? [ראה דברי המכריע. ועי"ל:] אולי מטעמו של רע"א שנשאר בצ"ע כיצד ניתרת הבהמה בשחיטה זו הרי כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני.

את קושייתך הקשה הפני יהושע:
"בגמרא ותיפוק ליה משום שמנונית דאיסורא. ופי' רש"י משום שמנונית דאיסורא דנבלות. ולא ידעתי מי הכריח לרש"י לפרש כן דבפשיטות הוי מצי לפרש דהאי שמנונית דאיסורא היינו שמנונית דתקרובת עבודת כוכבים עצמו דחמיר טפי, ואפשר דאפילו כשהסכין אינו בן יומו ונותן טעם לפגם הוא אפ"ה אסור אפילו בדיעבד כדאשכחן כה"ג בחמץ בפסח דמשהו מיהא איקרי. ויש ליישב בדוחק דלשון ותיפוק ליה הכי משמע ליה דאי אשמנונית דעבודת כוכבים קאי לא שייך לשון ותיפוק ליה אלא הכי הו"ל למיפרך וליתסר משום שמנונית ומדקאמר ותיפוק ליה משמע דהכי קאמר דאפילו בלאו איסור דסכין של עבודת כוכבים אכתי ליתסר כמו סכין של עובדי כוכבים דעלמא דאסור משום שמנונית דאיסורא והיינו דנבלות".
הוא לא תירץ אלא העביר את הקושיה מעל רש"י אל הגמרא.","125","","4685","True","True","False","","126","213.151.51.237","0","11659","חולין|ח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);