var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12209;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12209","0","טעם החילוק בין כלי חרש לשאר הכלים","21/07/11 01:18","יט תמוז","תשע"א","01:18","המכריע","שמעתי פעם לבאר דשאר כלים יש להם ערך עצמי לא רק בגלל הקיבולת שלהם. גם המתכת למשל חשובה. ולכן מקבלים טומאה גם מגבם, הצד שאינו משמש לקיבול. אבל חרש מאדמה פשוטה, כל חשיבותו משום שהוא כלי קיבול, ולכן מגבו אינו מטמא, ומאידך להדגש את עניינו, מקבל טומאה מתוכו גם מאוירו.","199","","4664","True","True","False","","1038","213.151.51.80","0","0","חולין|כד ע"ב",""),new Message("12212","12209","אבל:","21/07/11 08:24","יט תמוז","תשע"א","08:24","Almuaddib","1.
אם ההבדל הוא כדבריך, מדוע כלי טמא שנשבר, בטלה הטומאה; ואין הפרש בין כלי חרס לבין כלי מתכת?

2.
מדוע גזרו חכמים בטומת כלי זכוכית גם מגבם? הרי לשברים/לזכוכית אין שום ערך עצמי?

3.
וכלי עץ, מקבלים טומאה מגבם או לא?","107","","4664","True","True","False","","163","87.68.85.81","0","12209","חולין|כד ע"ב",""),new Message("12326","12212","מענה חלקי","24/07/11 18:26","כב תמוז","תשע"א","18:26","איתן","אין לי תשובות לכל השאלות,
אבל:
כלי עץ מקבל טומאה מגבו. ולפי המהלך של הרב המכריע (אני גם שמעתי אותו בעבר) - הרי בודאי לעץ יש חשיבות, שולחן עץ הוא יקר יותר משולחן מתכת.

כלי חרס, אחרי שנטמא - מטמא לא רק את מה שבאוירו, אלא גם את מה שנוגע בו, גם אם נוגע בגבו.","123","","4661","True","True","False","","205","95.86.67.193","0","12209","חולין|כד ע"ב",""),new Message("12401","12212","כלי חרס שנשבר","26/07/11 23:33","כד תמוז","תשע"א","23:33","אהרון","ראשית,נהנתי מאוד מההסבר לגבי החילוק בין כלי חרס לכלי מתכות.

לגבי השאלה בכלי שנשבר,נראה שיש לחלק,כדי לקבל טומאה צריך שלדבר יהיה חשיבות ושימוש ברמה של כלי,ולא רק מצד החומר שבו,אבל אחרי שכבר יש שם כלי עליו,אז מתיחסים גם לשאר החשיביות שבו,גם לזה שיש חשיבות לעצם החומר,אבל כל זה כטפל לכך שהדבר הוא כלי,אבל כשהכלי נשבר ואיבד את חשיבותו ,אז זה עצמו שיש ערך לחומר זה לא גורם לקבלת טומאה.","131","","4659","True","True","False","","200","87.68.37.39","0","12209","חולין|כד ע"ב",""),new Message("12329","12326","טומאה בפשוטי כלי עץ","24/07/11 18:54","כב תמוז","תשע"א","18:54","איתן","פשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה. כך למדנו בסוגייתנו. והכוונה לטומאת נבלה, או שרץ, או טומאת מת. כגון שנפל שרץ (משמונת השרצים) על אותו לוח עץ, או שאותו לוח עץ היה באוהל המת, או שנגע או שנשא מת או נבלה - לא נטמא.
גם כסא דינו כך, היות ואין לו בית קיבול - לא נטמא.
אבל אם ישב/ה על הכסא הזה זב, או נדה, זבה או יולדת - נטמא, והופך להיות אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו. (ראה על כך לדוגמא בברטנורא כלים פ"ב מ"א).

הדוגמא של כסא הובאה ברמב"ם בפירוש המשנה, יחד עם לוחות כתיבה, כדוגמא לפשוטי כלי עץ שאינם מקבלים טומאה. והרמב"ם טרח להדגיש שהוא אינו מלמד כאן את כל הלכות טומאה וטהרה, ולכן ראיתי לנכון לכתוב כאן את ההבהרה הזו.

ועוד דבר: המאירי בכל הש"ס, וגם כאן, לפני שהוא מפרש את הסוגיא - הוא מתחיל בפירוש המשנה. תחילה הוא מעתיק את פירוש המשנה להרמב"ם (מתרגום לא ידוע, אגב), ואח"כ מה שיש לו להוסיף על פירוש המשנה, ואח"כ הוא מפרש את הסוגיא. באופן טבעי, אם כן, גם הוא מזכיר את הדוגמא של הכסאות ולוחות הכתיבה, אבל זה לא שלו אלא של הרמב"ם. ראיתי שבשוטנשטיין הביאו את הדברים בשם המאירי, וכאמור - (1) זה של הרמב"ם (2) זה רק לענין מת נבלה ושרץ, טומאות שבאות מבחוץ, אבל טומאות היוצאות מן הגוף - הכסא נטמא ומטמא.

עוד הערה מהמאירי - פשוטי כלי מתכת מקבלים טומאה, כגון סכינים וחרבות ודומיהם, אבל לוח מתכת שאינו כלי - אינו מטמא.","123","","4661","True","True","False","","337","212.76.116.253","0","12209","חולין|כד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);