var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12657;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12657","0","ט' הערות בסוגיא דשוחט לשם הרים","05/08/11 16:15","ה אב","תשע"א","16:15","המכריע","א. לשם הרים. פירש"י שעשה הים עבוד"כ. וצ"ב מדוע המתין רש"י מלפרשו על הרים וגבעות וכן על ההמשך.

ב. זבחי מתים. פירש"י ע"ז כמת ומת גז"ש מעגלה ערופה. קצת פלא שהרי האריך בזה לעיל לט. ד"ה אלא זביחה.

ג. הא דאמר להר. מרש"י עולה דפסולה היינו רק לאכילה ורק מדרבנן. וקצ"ב אי מיחלפא בשחיטה לע"ז אמאי לא אסרוה בהנאה נמי.

ד. דומיא דמיכאל. [ודייקא דמתני' לא הביאה מיכאל וחבריו]. רש"י מבאר דבעלי חיים למרות שאינן נאסרין בעצמן משום נעבד (ללא מעשה כדלהלן) אבל אלהות הוי לאסור את הנעבד לשמן. ומביא על זה פסוק. ואחר כך מביא עוד קרא מואתחנן על צבא השמים. ולכ' זה כבר לא קשור לבע"ח אלא בא להראות שחמה ולבנה כוכבים ומזלות ומיכאל נעבדין. (אגב. תהיה לשונית. האם בעלי חיים ביחיד, זה בעל חי כלשון העם או צ"ל בעל חיים).

ה. שאלוני אם יש נעבד בחמה לאסור הנשחט לשמה, א"כ לכ' גם היא עצמה תיאסר בהנאה, שהרי עובדין לה, וסגי ישראל אחד שיעבוד לחמה (אולי גם גוי) כדי שכולנו נצטרך תמיד לסגור תריסים. והשיבו דהוא בכלל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ויל"ע אם זו התשובה היחידה.

ו. היתה בהמת חבירו וכו'. העולה מהסוגיא דיש כאן ב' חסרונות, בעל חיים לא נאסר אפי' לגבוה, וא"א אוסר דשא"ש. ומחדשים דמעשה מתגבר על שני החסרונות. ואת זה כבר קמ"ל עולא בשם ר' יוחנן. ור' הונא בא להוסיף דא"צ מעשה גדול כשחיטת ב' סימנין, אלא סגי במעשה זוטא כסימן אחד. וכ' רש"י אף חצי סימן, והוא להדיא בעמ' ב' בסמוך.

ז. עשה בה מעשה רש"י מביא קרא מאחז. והיינו שעשה בהם מעשה בכלים ולכן אסרם אע"פ שאינם שלו. ויל"ע אי צריך מעשה המשנה את הכלי כמו שחיטה כאן, או דסגי שהמעשה הוא בגוף הכלי כמו לנסך בו לע"ז, לאפוקי משתחוה דאין מעשה כלל בהנעבד.

ח. חייב ג' חטאות. וברשי" דל"ה מקלקל דמתיר אבר מן החי לב"נ. לכ' צ"ב וכי לב"נ שרי תקרובת ע"ז. ואי נימא דבאמת אסור ומ"מ מתקן שמוריד איסור אמה"ח א"כ מתקן בזה גם לישראל. וגם יל"ע אמאי לא מתקן שמוציא מידי טומאת נבילה. ויש לישב דאסור טפי אף באהל מצד ע"ז. אמנם עדיין מרויח איסור אכילה דנבילה.ויל"ע בכל זה.

ט. (מ:) מחתך בעפר. עי' רש"י. ולכ' יש כאן חידוש גדול שקדושת הגוף דקרבן פקעה על ידי שחל בהם תקרובת ע"ז. (חידה עבור מתפעל).","199","","4649","True","True","False","","913","213.151.57.105","0","0","חולין|מ ע"א",""),new Message("12664","12657","א. "שעשה הים עבוד"כ"","07/08/11 02:33","ז אב","תשע"א","02:33","דוד כוכב","רש"י בא לאפוקי את המכיוון לשרו של ים (ואז פשיטא שהים לא נאסר). ברישא 'לשם הרים לשם גבעות' הפשט מובן מאליו, כמוזכר בכמה מקומות בש"ס, וברש"י בהמשך "ולא ההרים אלהיהם".
א"נ לאפוקי ימים - רבים של יום.","125","","4647","True","True","False","","94","95.86.117.40","0","12657","חולין|מ ע"א",""),new Message("12668","12657","מציאות מתוך "כולל דף היומי"","07/08/11 10:06","ז אב","תשע"א","10:06","המכריע","לאות א. הלב אריה מקשה זאת על רש"י. ומיישב שהרים וגבעות הענין מובן בכללותו שהרי מפורסם שאין לך הר בא"י שלא עבדוהו. אבל ים זו תופעה לא מוכרת.

לאות ד. הרש"ש כתב שרש"י ס"ל כהרמב"ם שצבא השמים בעלי נפש ודעה הם, ועל כן מחשיבם לבעלי חיים! [בזה יש לנו תירוץ נוסף מדוע אינן נאסרין]. אלא שהדבר זר לענ"ד להחשיבן לבעלי חיים גם להרמב"ם.

לאות ה. ראה באות הקודמת.

לאות ח. עצם הביאור שמתקן לענין אמה"ח לב"נ הוא גמ' בפסחים עג. וכעת ראיתי שמביאים שרש"י שם הק' באמת תיפו"ל שמטהר מנבילה, ומיישב כנ"ל דטמא באהל משום תקרובת ע"ז. (ןמביאים שאלת אחרונים שעכ"פ בעוף מטהר מטומאת בית הבליעה).","199","","4647","True","True","False","","166","212.76.115.248","0","12657","חולין|מ ע"א",""),new Message("12697","12657","לסעיף ה אולי אפשר לומר","08/08/11 10:44","ח אב","תשע"א","10:44","קותי","עבודה זרה של גוי הגוי יכול לבטל
ואם אינו יכול לבטל אז זאת לא תהיה עבודה זרה
למרות שמעשה הזביחה והעבודה שלו אסורים בגלל שזה בכלל 4 עבודות שגם אם אינם כדרכה חייב (כמדומני)","217","","4646","True","True","False","","153","109.186.198.67","0","12657","חולין|מ ע"א",""),new Message("12670","12668","מה לעשות","07/08/11 10:53","ז אב","תשע"א","10:53","דוד כוכב","הרמב"ם כתב זאת במפורש.

אלא שהרמב"ם סבר בענינים מסויימים כדברי הרמב"ן בבראשית ט, יב: "ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי הַיְּוָנִים...".
אבל גם דעת ה'יוונים' נשתנתה.","125","","4647","True","True","False","","129","95.86.117.40","0","12657","חולין|מ ע"א",""),new Message("12672","12670","בעלי חיים בגדרי הלכות עבודה זרה","07/08/11 12:58","ז אב","תשע"א","12:58","המכריע","על זה תמהתי שזה חידוש למרות הרמב"ם שכתב שהם חיים, לקרוא להם בעלי חיים לענין אם נאסרים באיסור נעבד וכדומה.","199","","4647","True","True","False","","138","212.76.115.248","0","12657","חולין|מ ע"א",""),new Message("12674","12672","אהה","07/08/11 14:29","ז אב","תשע"א","14:29","דוד כוכב","","125","","4647","False","True","False","","91","212.76.116.223","0","12657","חולין|מ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);