var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13785;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13785","0","דרכי האמורי","13/09/11 00:19","יד אלול","תשע&quot;א","00:19","המכריע","א. נלמד בחדש אלול ונזכיר בענייני דיומא. בשולחן ערוך מהדורה קמא (ונציה שכה) כתב מרן דמנהג כפרות יש בו משום דרכי האמורי. (ככתוב בב&quot;י בשם הרמב&quot;ן). במהדורה שניה (ונציה שכז) שהוציא הוא עצמו, כבר נכתב כמו לפנינו רק יש למנוע המנהג. (וזה ככתוב בב&quot;י בשם הרשב&quot;א). יש אומרים שכנראה לאחר שיצאה מהד' קמא פנו אל מרן במחאה על נוסח חריף זה והודיעוהו למרן עד כמה המנהג נפוץ במקומות אחרים ועד כמה יש לו שרש מימי הגאונים (עצם הידיעה מגאונים כבר הובא בטור ובב&quot;י) ושגם האריז&quot;ל הסכים לו על פי קבלה, ולכן שינה ומיתן את חומר ההתנגדות. וצריך בירור אם יש לזה מקור כלשהו או משאלת לב ושגיוניו. - הערה זו כבר נכתבה לעיל ונשנית כאן ליתר דיוק ולהשלמת הנושא.<br /><br />בסוגיא עצמה אמרו אביי ורבא אם יש בו משום רפואה אין בו דרכי האמורי. לכ' היינו מנסחים בפשטות, אם זה טבעי, מותר, גם אם זו שטות, כל זמן שהשטות מתיימרת להועיל במהלך טבעי. אם זה סגולי זה דרכי האמורי. אבל רש&quot;י הזכיר לחש בתור רפואה כי זה על המכה עצמה, וזה טורף את הקלפים ומצריך הגדרה מחודשת מתי זה רפואה ומתי לא.<br /><br />ב. בסוף הסוגיא וטמא טמא יקרא. זה נגד פשטות הקרא שמכריז כדי להזהיר שלא יתקרבו וייטמאו ממנו.","199","","4617","True","True","False","","960","31.44.133.19","0","0","חולין|עז ע&quot;ב",""),new Message("13789","13785","וטמא טמא יקרא","13/09/11 02:18","יד אלול","תשע&quot;א","02:18","דוד כוכב","מ&quot;ש &quot;זה נגד פשטות הקרא&quot; וכו' נראה שר&quot;ל שזה אינו פשטות הקרא אבל אינו נוגד. הרי יכול לכוין לשני הדברים יחד ואינם סותרים זל&quot;ז.<br />ומצוי לרוב בדרשות והלימודים שבגמרא שהם שונים מהפשט. א&quot;נ אפשר שדרשו מלשון 'טמא' פעמיים. א&quot;נ מהסמיכות בפסוק שמשמעותו שזה גופא שבְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה - עצם השינוי במראהו צועק &quot;טמא טמא&quot; (כגון הסימן של סוקרו בסיקרא), ולמה סימן אבלות דוקא? לומר שיש לו צער במצבו ושיבקשו עליו רחמים.<br />ולעצם הענין, אמנם התרגומים והפרשנים פירשו להדיא שצועק כדי שירחקו, אבל בפסוק עצמו אין רמז לכך וניתן להסביר כדברי הגמרא.","125","","4617","True","True","False","","196","95.86.108.229","0","13785","חולין|עז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);