var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14126;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14126","0","באגדתות","23/09/11 16:00","כד אלול","תשע&quot;א","16:00","המכריע","א. מחרוזת המימרות - דרשא ראשונה היא משום עפר כיסוי. ואגבה הביא דרשא נוספת של בשכר שאמר.  וגזל הנאכל הוא באותו ענין דאם אקח. ודרשא דלא מרובכם היא איידי עפר ואפר הנזכר בה. ואגבה גדול שנאמר במשה משום עפר ואפר, ואגבה העולם מתקיים בשביל משה ואהרן דקאי על ונחנו מה, ואגבה עוד שני העולם מתקיים (בולם וכמי שאינו), ואגב בולם פיו אייתי אומנותו כאלם, ואז חוזר להלכות כיסוי. וייתכן דעפר עיר הנדחת קשור לענין, דאמרינן במימרא ראשונה דכיסוי אינו הנאה, ולזה הביא דמצד שעשה מצוה ג&quot;כ לאו ליהנות ניתנו.<br /><br />ב. מחוט ועד שרוך. פירש&quot;י שלא רצה ליהנות מן הגזל. רש:י נטלו מן הסוגיא בסמוך דגזל הנאכל. ולכ' צ&quot;ב מאי גזל יש בזה. ואולי מלך סדום גוזלו מנתיניו, או משום דלא נותן לו בלב שלם.<br /><br />הרעק&quot;א מציין לרש&quot;י עה&quot;ת, עי&quot;ש דזכו לטלית בזכות שם שכיסה, והמזרחי מק' מכאן שזכו בגלל אברהם, ומיישב בזכות שם זכו ללבן ובזכות אברהם &quot;לחוט של תכלת&quot;.<br /><br />ג. תכלת דומה לים. בדרך כלל זה מהכיוון שלנו שכך מקיימים וראיתם וזכרתם, וכאן פירש&quot;י השכר שהוא מצד הקב&quot;ה דרואה כסא ונזכר מהמצוה שלנו, ובזכרון זה נפעלים עבורינו כל הישועות והנחמות. יה&quot;ר שיעלה זכרוננו לפניו לטובה ביום השופר הבעל&quot;ט.<br />ואגב כבר העירו דאדם שיביט בים במשך שעות, ייזכר אולי מאבטיח ושתיה קרה ומשחקים או משהו דומה, ולא ראינו שזה יעוררו לזכור כסא הכבוד. ונאמרו בזה כמה הבנות, מהן שכח מצות התכלת הוא הגורם לתהליך ההתעוררות. ואם יקח בד בצבע התכלת הזה ויתלנו נגד עיניו ג&quot;כ לא יפעל בו כלום.<br /><br />ד. גזל הנאכל. הכוונה שאכלו הנערים שלא לדעתו של אברהם, וברצותו שלא יאכלו, ואם אכלו היה רוצה להשיב, ומ&quot;מ הסכים לקבל זאת מיד מלך סדום לפי שכבר נאכל.<br /><br />ה. בשולי הסוגיא. יש הנוהגין באמירת הפיוט ברוך קל עליון, שלא לומר והוא ידרוש לציון עיר הנידחה, אע&quot;פ שזה מיוסד על פסוק נדחה היא, מ&quot;מ זה מזכיר עיר הנדחת בעבודה זרה שנגזר דין יושביה לכליה, ומשנים הביטוי הזה, כגון עיר המשובחה, או עיר הנאנחה","199","","4602","True","True","False","","880","31.44.133.205","0","0","חולין|פט ע&quot;א",""),new Message("14152","14126","לגבי סעיפים ג' וה'","25/09/11 01:37","כו אלול","תשע&quot;א","01:37","יאירה","(ג). לפי דרך הדרוש תכלת היא לשון תכלית. תכליתו של האדם המאמין לשמור תורה ומצוות . כשם שהים נמצא בגבולותיו הוא מועיל וכשעובר על גבולותיו הוא מזיק, כך היהודי, ששומר מצוות השם מקיים את ייעודו בעולם ונמצא בחסד אלוקי.<br /><br />יש עשר טעמים לתקיעות השופר ועליית הזיכרון של ישועות ונחמות היא אחד מהם.<br /><br />(ה). זה מאוד מוערך, שנוהגים להחליף את שם &quot;נידחה&quot; בפיוט ל&quot;נאנחה&quot; או &quot;משובחת&quot;, זה הזכיר לי את העובדא על הקנאים, בזמן בית שני, אשר לא עברו דרך השער, אם היו חרותים עליו אלילי הרומאים. הם שאפו להימנע מע&quot;ז בכל מצב!","192","","4600","True","True","False","","232","95.35.76.125","0","14126","חולין|פט ע&quot;א",""),new Message("14156","14126","לסעיף ב'","25/09/11 02:46","כו אלול","תשע&quot;א","02:46","קותי","דבר שהגיעני בעל כורחו של השני (ולא בגללי) זה כמו גזל<br />אצל אברהם אבינו <br />כמו בארבע מאות שקל כסף הוא נתן את המטבעות הכי יקרים <br />כדי למנוע איזה פגם בסמכא דעתיה של המוכר <br /><br />קצת כעין זה בשערי תשובה ש&quot;ג מ&quot;ג <br />&quot;אסור לשאול מעם רעהו מקח או מתת בלתי אם ידע כי נתון יתן לו בנפש חפצה ולא ירע לבבו בתתו לו&quot;<br /><br />וכן המורה נבוכים <br />ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק נ <br /><br />ומסר נפשו לסכנת המלחמה כדי להצילו, והודיענו גם כן בהסתפקותו ושובע נפשו והיותו בז לממון ומתפאר בטוב המדות, והוא אמרו אם מחוט ועד שרוך נעל.","217","","4600","True","True","False","","172","89.139.213.76","0","14126","חולין|פט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);