var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14406;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14406","0","כמה הערות בצ"ד ע"א","06/10/11 15:09","ח תשרי","תשע"ב","15:09","מתפעל","א: "וכי מכללא מאי? למ''ד טרפה הואי א''ל אמאי תשהא איסורא, למ''ד אנפקא א''ל לאשקויי אנפקא חייא משמע".

נשאלת השאלה, אם ככה, אז מנין לנו באמת שסבר שמואל שאסור להונות גוי?
אולי באמת מותר ורק הקפיד על השמש וכפי הסבר הגמרא.

ב: "תניא היה ר' מאיר אומר אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד".

אם יש בעיה של גניבת דעת, למה זה דוקא במסרהב? (מפציר, היינו שמבקש כמה פעמים) האם לא יהיה אותו דין כשמבקש ממנו רק פעם אחת?

ג: רש"י: "ולא יפתח לו כו'. כל חביותיהם מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח לו חבית להשקותו יין חזק ואם מכר חבית לחנוני שלמה ועדיין היא אצלו לא יפתחנה לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה הפסד גדול נפסד ע''י שהרי תשאר חבית זו חסרה ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שימכרנה לו:".

מדוע אין כאן בעיה של גזל מהחנווני?
ואולי הכוונה שמכר בלי לקבל דמים ויקבל דמים לפי המשקל ולכן יכול לקחת יין.
אמנם בפשטות מכר הכוונה שהיה קנין וכל החבית כבר שייכת לחנווני וצ"ע.","148","","4594","True","True","False","","892","94.188.248.70","0","0","חולין|צד ע"א",""),new Message("14430","14406","למה אתה חושב שיש גזל מהחנוני ?","07/10/11 04:02","ט תשרי","תשע"ב","04:02","הודו_כי_טוב","הרי רשמת לא יפתחנה לאורח","207","","4593","True","True","False","","153","46.117.14.249","0","14406","חולין|צד ע"א",""),new Message("14434","14430","זה מצד גניבת דעת האורח","07/10/11 06:25","ט תשרי","תשע"ב","06:25","מתפעל","אבל הרי הוא ממילא אסור ליגוע ביין מצד גזל החנווני.
כנראה צריך להעמיד שהחנווני לא מקפיד על מעט יין או שמדובר שהוא באמת יפצה אותו בדמים.","148","","4593","True","True","False","","195","213.151.55.13","0","14406","חולין|צד ע"א",""),new Message("14439","14434","של החנווני עומד למכור - ישלם לו","07/10/11 11:02","ט תשרי","תשע"ב","11:02","Almuaddib","החנווני ודאי שבדעתו למכור, ומוכר גם בלא נוכחותו או ידיעתו מראש.","107","","4593","True","True","False","","141","81.218.141.168","0","14406","חולין|צד ע"א",""),new Message("14477","14439","לא הבנתי דבריך","09/10/11 06:46","יא תשרי","תשע"ב","06:46","מתפעל","אתה מתכוון לומר שבעל הבית לוקח בהקפה יין מהחנווני ואחר כך ישלם לו?

שנה טובה","148","","4591","True","True","False","","197","94.188.248.70","0","14406","חולין|צד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);