var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14521;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14521","0","כל מילחא. מדידת מלח ולא כל סוגי המלח","09/10/11 22:16","יא תשרי","תשע"ב","22:16","maruvka","אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כל מלחא מאי אמר ליה לא מבעיא

רש"י: כל מילחא. מדד מלח כמו (שמות טז) וימודו בעומר וכלו בעומרא:

הדגשה למניעת בילבול. לא מדובר על כל מלח שהוא, אלא על מדידת מלח. והמסקנה של הלא מבעיא היא שגם שם צריך ליטול למים אחרונים.","93","","4586","True","True","False","","813","212.76.122.63","0","0","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14527","14521","מנין לך?","10/10/11 00:55","יב תשרי","תשע"ב","00:55","המכריע","שהמסקנה שצריך. בפשטות הכוונה, לא מיבעיא כלומר לא צריך. אמנם אפשר לפרש לא מיבעיא קאמר, אבל זה לא משמע כך, כי זה מתאים רק כפירוש למשפט מסויים שנאמר, דלא מיבעיא קאמר, אבל לא על דין כללי של מים אחרונים.

אגב באחת ההפטרות יש פסוק "וכל בשליש עפר הארץ" (אולי כבר דיברנו על זה בפורום) שזה מלשון מדידה, כלומר זו מילה עברית בכלל, למרות השימוש הנפוץ בארמית, כגון בהמשך העמוד, מני וכייל, ונפ"מ לקורא בהברה הספרדית שזה קמץ קטן.","199","","4585","True","True","False","","197","212.179.87.180","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("106047","14521","סוגי מלח","10/09/23 02:47","כד אלול","תשפ"ג","02:47","אוריאל פרנק","הרמב"ם דווקא מזהיר שצריך נט"י לא רק למלח סדומית.","165","","232","True","True","False","","34","198.41.242.172","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14529","14527","גם אני הבנתי שלא צריך","10/10/11 01:25","יב תשרי","תשע"ב","01:25","איתן","מים אחרונים על מדידה אלא רק אחרי אכילה.
גם הפוסקים לא הביאו דין זה (או"ח קפ"א), אם היה צריך - היה להם לומר.

ההפטרה שציין הרב המכריע היא הפטרת נחמו.
ונמצא גם בפיוט "אמרו לא-לוקים" של האשכנזים בחזרת שחרית של יוה"כ.","123","","4585","True","True","False","","197","213.151.54.144","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14539","14527","תיקון","10/10/11 03:11","יב תשרי","תשע"ב","03:11","דוד כוכב","צ"ל: "קמץ גדול".","125","","4585","True","True","False","","113","95.86.80.214","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14542","14527","ודאי התכוונת לכתוב קמץ *גדול*","10/10/11 08:41","יב תשרי","תשע"ב","08:41","Almuaddib","ודוק:

שורש הפועל הוא כי"ל (או כו"ל), וכך אתה למד גם מצורתו הארמית.

וכשם שצורת העבר של השורש שו"ב בעבר היא שָׁב, וכמו כן קם, חס וכו', כך גם כאן - כָּל, בקמץ גדול.","107","","4585","True","True","False","","180","81.218.141.168","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14594","14527","כוונת לרמב"ם","11/10/11 17:15","יג תשרי","תשע"ב","17:15","קותי","כל את המלח, צריך נטילת ידיים באחרונה--שמא יש בו מלח סדומית או מלח שטבעו כטבע מלח סדומית, ויעביר ידיו על עיניו וייסמה; ומפני זה חייבו ליטול ידיים בסוף כל סעודה, מפני המלח. ובמחנה, פטורין מנטילת ידיים בתחילה, מפני שהן טרודין במלחמה; וחייבין באחרונה, מפני הסכנה.
הלכות ברכות פ"ו ה"ד","217","","4584","True","True","False","","186","109.186.218.171","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14540","14529",""לא מבעיא" פירושו אין שאלה, ובודאי שצריך","10/10/11 03:27","יב תשרי","תשע"ב","03:27","דוד כוכב","גרסתינו: "אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כל מלחא מאי? אמר ליה: לא מבעיא".
אבל בספר אור זרוע חלק א - הלכות נטילת ידים סימן עב:
א"ל רב אחא בריה (דר' אבא) [דרבא] לרב אשי כל מלחא מאי אמר ליה כש"כ.
כלומר כל שכן שצריך נטילת ידים.
וכן בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם) הלכות ברכות פרק ו:
אם מדד המלח צריך נטילה דמכ"ש הוא.
וכן פירש בשטיינזלץ.

ואכן "לא מבעיא" פירושו אין בזה בעיה. ואילו "אין צורך בנטילה" מנוסח: "לא בעי".","125","","4585","True","True","False","","492","95.86.80.214","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("106045","14540","האם יש מקור לפרשנות המקילה הנ"ל?","10/09/23 02:29","כד אלול","תשפ"ג","02:29","אוריאל פרנק","1. לגבי טענת הרב כוכב, ש"לא מבעיא" [מהבנין הסביל, אתפעל] פירושו "אין בזה בעיה", בניגוד ל"לא בעי" [מבניין קל, הַפָּעיל] -- יש לציין שמצאנו גם "לָא מִיבָּעֵי לָךְ לְמֵיזַל!" (קידושין ע, א), שפירושו "אינך צריך ללכת", ולכן היה ניתן לפרש גם בחולין את "לָא מִבַּעְיָא" כפרשנות המקילה, "אינך צריך ליטול".
אלא, שטרם מצאתי מקור בר סמכא לפרשנות מקילה זו:
רש"י בעירובין יז ע"ב לפי נוסח הדפוס: "כל שכן. דצריך:" [והשווה למהדורת עוז והדר], וכן בחידושי הרא"ה לברכות כותב "בעי נטילת ידים", וכן פסק הרמב"ם, וכן האו"ז והרדב"ז הנ"ל.

2. יש לציין שבמסכת עירובין גורסים הדפוסים וגם 4 כתבי יד שב"הכי גרסינן": א"ל לא מיבעיא.
לעומת זאת, במקבילה בחולין הרוב גורסים "אמר ליה כל שכן" [כמו רש"י בעירובין].

לול"ד, הייתי מציע שמא הנוסח המקורי של הסיפור היה הנוסח ה"בעייתי", הדו-משמעי, "לָא מִבַּעְיָא", וכדי להנהיר את משמעותו הוא תוקן ל"כל שכן".","165","","232","True","True","False","","73","198.41.242.132","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("14554","14542","כמובן, כמובן","10/10/11 11:17","יב תשרי","תשע"ב","11:17","המכריע","לאלמואדיב שקדמו הרב כוכב, זה הקטן גדול יהיה, פליטת קולמוס בעלמא, אל נא תחשדוני באיזו שיטה מחודשת, קטונתי, בקושי את שיחתכם העמוקה בעניינים אלו אני מבין חלקית, לא באתי אלא לציין שהקורא בהברה הספרדית וקרא כאן את ה"כל" הזה כמו את כל ישראל חברים, לכאורה מהראוי להחזירו על כך.","199","","4585","True","True","False","","149","212.179.87.180","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("106046","14594","דעת הרמב"ם","10/09/23 02:45","כד אלול","תשפ"ג","02:45","אוריאל פרנק","כך אכן הנוסח הנכון ברמב"ם, וכמו שכתבו בביאורו הר"י קאפח והרנ"א רבינוביץ (יד פשוטה).
לראב"ד ומפרשים נוספים הגיע נוסח משובש.","165","","232","True","True","False","","45","172.71.160.32","0","14521","חולין|קה ע"ב",""),new Message("106048","106045","מפרשים נוספים","10/09/23 08:45","כד אלול","תשפ"ג","08:45","דוד כוכב","חכמת שלמה מסכת חולין דף קה ע"ב
גמ' אמר ליה לא מיבעיא כו' נ"ב פי' האלפסי וזה לשונו כלומר דצריך נטילה:

ראש יוסף מסכת חולין דף קה ע"ב
עוד שם, כל מלחא מאי אמר לא מיבעיא. פירוש פשיטא דצריך מים לטבל בהן את הידים, ועיין בר"מ הלכות ברכות [שם] גירסא אחרת. או כייל מלחא שאכל מלח יע"ש ואין נ"מ לדינא:

הערות הגרי"ש אלישיב מסכת חולין דף קה ע"ב
לא מיבעיא. דהיינו שבודאי צריך ליטול, והשואל סבר שאין נדבק המלח סדומית לידיו אלא ע"י התבשיל.

חברותא מסכת חולין דף קה ע"ב
אמר ליה רב אשי: לא מבעיא! בודאי שגם הוא חייב ליטול ידיו.","125","","232","True","True","False","","98","172.70.85.112","0","14521","חולין|קה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);