var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14658;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14658","0","בשביל מה המידע היכן ישבו?","14/10/11 14:57","טז תשרי","תשע"ב","14:57","שאינו יודע לשאול","רב הונא ורב חייא בר אשי הוו יתבי חד בהאי גיסא דמברא דסורא וחד בהאי גיסא דמברא
למר אייתו ליה דגים שעלו בקערה ואכל בכותח
למר אייתו ליה תאנים וענבים בתוך הסעודה ואכל ולא בריך
מר א''ל לחבריה יתמא עבד רבך הכי
ומר א''ל לחבריה יתמא עבד רבך הכי
מר א''ל לחבריה אנא כשמואל סבירא לי
ומר א''ל לחבריה אנא כר' חייא סבירא לי
מה תרם לנו המידע המודגש ובשביל מה נאמר?","48","","4584","True","True","False","","1049","84.228.137.233","0","0","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14673","14658","קרא בגרון אל תחשוך, כשופר הרם קולך","15/10/11 21:13","יז תשרי","תשע"ב","21:13","דוד כוכב","כל האקשן הזה נעשה בצעקות, משני עברי הנהר. ושניהם, אולי באותו רגע ממש, כיוונו בחילופי הדברים לדעת אחת. כל אחד מהם קינא לדעת רבו (כאשר היתה תואמת לדעתו). אבל חלק על דעת רבו, ובצדק, כשדעתו נטתה לדעת חכם אחר.
יש לפרש "יתמא" - שמנהגך יתום - בלא הוראת רבך. וכדברי ריש לקיש במסכת סנהדרין דף צט ע"ב: "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו".
וענו, שאין הם "יתומים", שכן יש להם רב אחר להסתמך עליו.","125","","4583","True","True","False","","159","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14680","14658","לפי שטיינזלץ בהנחה שישבו על אותה מעבורת","16/10/11 06:29","יח תשרי","תשע"ב","06:29","הודו_כי_טוב","חבורה אחת ישבה במעבורת בצד הפונה לסורא וחבורה שניה ישבה בצד השני
מאחר שלכל עיר בבבל יש את הסמכות שלה לפי רבניה וסייגיה לתורה
חייבים לציין את שם העיר כי זה חלק בלתי נפרד מהסייג
גם הרבה פעמים אומרים מגמרא הברייתא מי אמר ?
כי לפי זה יודעים לשיטתו של מי נאמרת ההלכה .","207","","4582","True","True","False","","187","46.117.14.249","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14674","14673","כבוד הרב בטוח שלא ישבו על אותה מעבורת ?","15/10/11 21:27","יז תשרי","תשע"ב","21:27","הודו_כי_טוב","","207","","4583","False","True","False","","137","46.117.14.249","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14688","14673","יתכן כי ישבו בשני צידי הספינה","16/10/11 09:59","יח תשרי","תשע"ב","09:59","Almuaddib","המלה "מברא" - כפולת משמעות. גם המעבר עצמו בו חוצים את הנהר (באנגלית: Ford), וגם המעבורת (Ferry).
למשל, עיין ברש"י על שבת לב., שם מבאר מברא = ספינה שעוברין בה את הנהר.","107","","4582","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14686","14680","כלומר","16/10/11 07:36","יח תשרי","תשע"ב","07:36","המכריע","בצד של סורא בודאי נהגו לא לאכול כבד כרב, והיה נוהג בחומרי המקום אפילו אם סובר אחרת. אלא זה היה בבחינת חוץ לתחום כנ"ל בעובדא דרמי","199","","4582","True","True","False","","131","212.179.87.180","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14720","14686","הבהרות לענ"ד בסוגיא","17/10/11 10:53","יט תשרי","תשע"ב","10:53","איתן","לענ"ד צריך לומר שישבו משני צידי המעגן של המעבורת,
כי להגיד "משני צידי המעבורת" זה נשמע לי כמו לומר "משני צידי משאית", לא רק שלא רואים זה את זה אלא זה גם לא ציון מקום, המעבורת, כמו המשאית, עשויה לזוז בכל רגע,
מאידך להגיד שישבו משני צידי נהר, נחל, יובל, תעלה גם אי אפשר, כי כמו שכבר שאלו כאן איך בכלל ראה האחד שהשני אכל דגים שעלו בקערה ואכל אותם עם הכותח, והשני ראה שאכל ענבים ותאנים בתוך הסעודה, ואפילו ראה שהוא לא בירך - זה בכלל לא יכול להיות, גם אם ניהלו את השיחה בצעקות רמות,
לכן נלע"ד כאמור שישבו משני צידי מעגן המעבורת.
[זכיתי לפירוש הזה תכ"ד כתיבת הדברים. מעין "ומתלמידי יותר מכולם".]
אגב "רמא ביה קלא" שציטט הרב כוכב מסוף יומא פירושו "הטיל בו רגב אדמה".
"יתמא" הרב המכריע הביא מימרא של ריש לקיש להסביר, לא הבנתי למה ריש לקיש, הרי כבר הפסוק אומר "ושננתם לבניך - אלו תלמידיך", וכתוב "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".
פירוש הביטוי לענ"ד הוא "על מי אתה מסתמך, אין לך אב, או רב, שיסביר לך מה לעשות".
שימו לב שניהם תלמידי רב. נראה לי שאין צורך להביא ראיה שרב הונא תלמיד רב, "אמר רב הונא אמר רב" זה נפוץ התלמוד, וכמדומני גם בדפים אלו, גם על רב חייא בר אשי תמצאו באנציקלופדיה או בויקיפדיה מראי מקומות רבים, דוגמא מברכות י"א ע"ב ...דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב, הוה מקדים, וקא משי ידיה, ובריך, ומתני לן פרקין..
אבל לא הבנתי את רש"י, כי בברכות (מא ע"ב) הסוגיא היא כך
איתמר הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה -
אמר רב הונא טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם,
וכן אמר רב נחמן טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם,
ורב ששת אמר טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד.
ופליגא דר' חייא דא''ר חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים.
אמר רב פפא הלכתא:
דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם,
ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם, לאחר הסעודה - טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם
מן הסתם האמורא שלא בירך היה רב חייא, כי רב הונא לא יעשה הפוך ממה שהוא אמר שם בברכות,
עכ"פ איך רש"י אצלנו אומר שהקושיא היא ממה שקי"ל שם בברכות, כלומר מרב פפא, מאה שנים יותר מאוחר?
ראיתי שבשוטנשטיין באמת שם לב לזה,
ולכן לענ"ד הקושיא על האמורא שלא בירך היא "על מי אתה מסתמך".","123","","4581","True","True","False","","366","95.86.73.106","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14695","14688","הלשון אצלנו "מברא דסורא"","16/10/11 11:27","יח תשרי","תשע"ב","11:27","דוד כוכב","משמע שכאן זהו גשר. וכי שם העיר נקרא על רפסודה?","125","","4582","True","True","False","","200","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14696","14695","מברא דסורא - המעבורת החוצה את הנהר ליד","16/10/11 11:59","יח תשרי","תשע"ב","11:59","Almuaddib","העיר סורא.
ומהיכן אתה מגיע לפירוש ש"מברא" = גשר? פעמים רבות קראנו "גישרא ד..." כשמדובר בגשר שלמקום מסויים.
הטעות שלך היא בפירוק הסמיכות. "מברא דסורא" משמעותו המעבורת של סורא, בדיוק כמו לכנות את קו 400 "האוטובוס של ירושלים".","107","","4582","True","True","False","","211","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14697","14696","בדיוק לכן","16/10/11 14:16","יח תשרי","תשע"ב","14:16","דוד כוכב","אוטובוס בירושלים לא נקרא אוטובוס של ירושלים. אבל גשר קבוע כן נקרא על שם מקומו.
זו גם דעת רש"י שכתב: "בהך גיסא דמברא דסורא - שהיה הנהר מפסיקן".
אם הם בשני צידי אותה רפסודה אין הנהר מפסיק ביניהם.
ובכלל, אין משמעות ל'שני צידי רפסודה', ובפשטות אין לזה משמעות מעשית.
נכון שאומרים גישרא ד... אבל בלשון הגמרא מברא זה גשר באותה נשימה,
במסכת שבת דף לב ע"א:
"בשעה שעוברים על הגשר. גשר ותו לא? אימא: כעין גשר. רב(א) לא עבר במברא דיתיב ביה גוי, אמר: דילמא מיפקיד ליה דינא עליה, ומתפיסנא בהדיה. שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי".
ראיה ברורה לפירוש זה, במסכת יומא דף עז ע"ב:
"רב יהודה ורב שמואל בר רב יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פרת אמברא דחצדד, והוה קאי רמי בר פפא מהך גיסא, רמא להו קלא, מהו למיעבר למיתי לגבייכו למשאל שמעתא?".
פירש רש"י: "אמברא דחצדד - מקום מעבר הנהר מול חצדד".
הרי לנו כל הסממנים של סוגייתנו -
1. הביטוי 'גודא דנהר', כמו גישרא ד...
2. הגיסא - הצד של המברא.
3. נחוצות להדיא צעקות כדי להשמיע מצד אחד של הנהר לעברו השני. מה שלא שייך בשני צידי הרפסודה. גם אין בעיה לעבור לצד השני של הרפסודה ולא היה צריך להשאל.
בסוגיה שם, לא עברו שם אמנם בגשר, אלא ברגל בתוך המים, בלית רפסודה. ומכל מקום הדו שיח התרחש משני עברי הנהר.
הביטוי מברא ד... המקביל לגישרא ד... מופיע גם לעיל במסכת חולין דף נ ע"ב:
"אמר רבי חייא בר אבא, לדידי מפרשא לי מיניה דגניבא אמברא דנהרדעא".
גם שם ברור שלא מציינים מקום על שם איזו רפסודה אלא על שם מקום המעבר הקבוע שבין שני צידי הנהר. אם בגשר ואם ברפסודות. זהו גם פירוש המילה מברא = מעברא (בהשמטת הגרונית כמצוי בארמית) = מעבר הנהר.","125","","4582","True","True","False","","246","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14698","14697","אתה מניח את המבוקש","16/10/11 14:19","יח תשרי","תשע"ב","14:19","Almuaddib","ושים לב, למשל, לדוגמתך ממסכת שבת - דוקא שם רש"י במפורש קובע מברא=מעבורת, ספינה.
כל המקומות בהם אתה מפרש "גשר", אני קורא מעבר, מקום רדוד בו ניתן לחצות את הנהר - FORD בלע"ז.","107","","4582","True","True","False","","174","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14699","14698","אז אנחנו מסכימים","16/10/11 14:43","יח תשרי","תשע"ב","14:43","דוד כוכב","העיקר, שלא ישבו בשני צידי הספינה, אלא בשני עברי הנהר.","125","","4582","True","True","False","","134","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14702","14699","לא, אנחנו כלל וכלל לא מסכימים","16/10/11 15:16","יח תשרי","תשע"ב","15:16","Almuaddib","סורא שוכנת על גדת הנהר פרת.
אתה יודע מה רוחבו של נהר פרת באיזור זה?
אתה חושב ששני אנשים יכולים לנהל שיחה - אפילו בצעקות רמות - משני צידי נהר פרת באיזור סורא?
ובשל הרוחב, אני מפקפק אם היה גשר שחצה את נהר הפרת באיזור סורא. גשר ברוחב של מאות מטרים בתקופת התלמוד?","107","","4582","True","True","False","","171","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14704","14702","מדובר ביובלים צדדיים","16/10/11 15:24","יח תשרי","תשע"ב","15:24","דוד כוכב","","125","","4582","False","True","False","","104","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14705","14704","זה עוד פחות הגיוני, לשיטתך:","16/10/11 15:28","יח תשרי","תשע"ב","15:28","Almuaddib","דוקא לגשר על יובל צדדי יקראו "הגשר של סורא"? הרי יש כמה וכמה גשרים כאלו!","107","","4582","True","True","False","","120","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14707","14705","למה?!","16/10/11 15:41","יח תשרי","תשע"ב","15:41","דוד כוכב","יובל של 80 מטר למשל, והיה גשר אחד בלבד, לשם מה להשקיע ביותר.
א"נ היו עוברים ברפסודות ממזח למזח מקביל. ומסלול זה נקרא מברא.","125","","4582","True","True","False","","103","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14708","14707","אתה מקים אוקימתות על גבי אוקימתות:","16/10/11 15:58","יח תשרי","תשע"ב","15:58","Almuaddib","שים לב:
* מקומה של סורא ידוע לנו כיום, פחות או יותר.
* אנו יודעים שבבבל היו תעלות מלאכותיות רבות, מהן קטנות ומהן גדולות (כמו נהר מלכא).
* יובל ברוחב של 80 מטר זה כבר נהר חשוב, היינו אמורים לדעת אודותיו כיום
* ההנחה שסביבות סורא היה רק גשר אחד, היא הנחה מרחיקת לכת.
* מעבורות - באמצעות כלי שיט - היו נפוצות מאד בבבל, ומסתמא בכל נתיב מים שחצה דרך יבשתית - ניתן היה למצוא מישהו שעשה זאת תמורת תשלום, כפי שיש לנו תאורים רבים בגמרא.
ראה כמה הנחות/אוקימתות אתה צריך לעשות, רק משום שאתה כובל עצמך לדברי רש"י כאן:
1. מברא יכול להיות גשר - למרות שהשימוש המוכר לנו למלה זו הוא כפי שכתבתי לעיל, או מקום בו גובה הנהר רדוד ומאפשר חצייתו (FORD) או מעבורת - כלי שיט (א).
2. סביב לסורא יש דוקא גשר מסויים שהוא-הוא המכונה הגשר של סורא
פשוט יותר להבין את המלה כפי שהיא בדרך כלל - מעבורת.
(א)
מהמקור שהזכרנו לעיל, שבת לב., עולה במפורש שמברא וגשר אינם אותו הדבר, שכן כך נכתב שם:
"וגברי היכא מיבדקי? - אמר ריש לקיש: בשעה שעוברים על הגשר. גשר ותו לא? אימא: כעין גשר. רב לא עבר במברא דיתיב ביה גוי, אמר: דילמא מיפקיד ליה דינא עליה, ומתפיסנא בהדיה. שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי, אמר: שטנא בתרי אומי לא שליט."
לא בכדי רש"י מפרש שם כי המברא היא הספינה בה חוצים את הנהר.","107","","4582","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14715","14708","ראה שוב","17/10/11 01:05","יט תשרי","תשע"ב","01:05","דוד כוכב","מדוע אינך מקבל את ההסבר שמדובר במסלול שבין מזח למקבילו בשפה הנגדית, בו שטו המעבורות?
והלא במסכת יומא דף עז ע"ב מתואר בפירוש דו השיח בצעקות משני עברי הנהר:
"רב יהודה ורב שמואל בר רב יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פפא {=שפת הנהר} אמברא דחצדד [נוסח הרי"ף: מעברא], והוה קאי רמי בר פפא מהך גיסא {הגדה הנגדית}, רמא להו קלא {צעק}, מהו למיעבר למיתי לגבייכו למשאל שמעתא? {האם מותר לעבור במים להגיע אליכם לצורך מצוה}".
ועובדה ששמעו מעבר לעבר. או שהנהר לא היה רחב כל כך, הרי תעשיית הסכרים היתה עדיין בחיתוליה, או ששמיעתם היתה חדה, בשקט הטבעי.","125","","4581","True","True","False","","117","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14717","14715","עיין שוב:","17/10/11 10:05","יט תשרי","תשע"ב","10:05","Almuaddib","ראשית, אזכיר כי לא קבעתי מסמרות בכך שמוכרח הדבר שהיה הסיפור בשני צידי הספינה, אלא שזו אפשרות; בניגוד לדבריך שקבעת כי בשני צידי הנהר היו.
העובדה היחידה התומכת בטענה זו, היא מלותיו של רש"י.
מנגד, עומדות הטענות הבאות:
1. מברא (קיצור של מעברא) - שתי משמעויות לה, כאמור לעיל, ואף אחת מהן אינה גשר. אינני יודע מה המקור להתעקשות לכך ש"מברא" זה גשר, שכן לא מצאתי שום תמיכה לכך. פירכא לכך מצאתי ואף הבאתי לעיל.
2. סורא שכנה לגדתו המערבית של נהר הפרת, נהר זה רחב במקום זה מכדי לנהל שיחה משני צידיו, גם לאנשים שקולם רם ושמיעתם חדה.
3. אף לו היינו מקבלים את הטענה כי "מברא" יכול להיות גשר, הרי שהביטוי "מברא דסורא" לא מתאים לגשר מעל אחת מהתעלות הסובבות את העיר סורא, משום שמדובר בביטוי מיודע - המעבורת של סורא. לו היה מדובר בגשר סתם - גשר על אחת מהתעלות הרבות באיזור - לא היו מכנים אותו הגשר של סורא.
לגבי טענתך כאן, אינני מבין כיצד הסיפור ממסכת יומא מהווה חיזוק כלשהו לטענתך. נהר פפא - איני יודע מה היה רוחבו, ולכן אינני טוען כי אי אפשר לדבר משתי גדותיו. אינני מבין מדוע מכך שניתן היה לצעוק משני צדדיו של נהר פפא זה לזה, אתה מסיק כי גם בנהר פרת - אחד משני הנהרות הגדולים - היה אפשר לעשות כן.
ועוד, במעשה דמברא דחצדד כתוב במפורש כי עמדו על שפת הנהר, ולכן ברור כי כך היה.","107","","4581","True","True","False","","205","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14719","14717","את העיקר פיספסת","17/10/11 10:49","יט תשרי","תשע"ב","10:49","דוד כוכב","בגמרא ביומא מוכח דבר נוסף, שטענתך שמברא - שתי משמעויות בלבד לה, אינה נכונה.
הרי כפי שאתה מודה, במעשה דמברא דחצדד כתוב במפורש כי עמדו על שפת הנהר. ובכן אותם רב יהודה ורב שמואל בר רב יהודה שעמדו אגודא - על שפת הנהר, נאמר גם שהיו אמברא דחצדד. הם לא עמדו על ספינה שכן עמדו על שפת הנהר. אם כן אותה מברא דחצדד פירושה "המעבר" - המיקום בנהר שבו היו רגילים לחצות ברפסודות.
אפשרות נוספת היא שבכל זאת הם עמדו על קצה הגשר, אלא שאז צריך להבין מדוע לא יכל רמי בר פפא לחצות את הנהר בגשר בשבת.
יש פיתרון! היה עומד שם פקיד שדרש תשלום.
דבר נוסף,
למה לדעתך היידוע (שאגב אינו ממש מפורש) מבטל אפשרות של גשר נוסף ואינו מבטל אפשרות של ספינה נוספת.","125","","4581","True","True","False","","93","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14728","14719","חוששני שאינני מבין את היצמדותך לסיפור זה","17/10/11 12:20","יט תשרי","תשע"ב","12:20","Almuaddib","סהדי במרומים כי אינני מבין את דבריך כהוא זה.
כתבתי כי שני פירושים ל"מברא", או ספינא או המקום הרדוד בו חוצים את הנהר. "גשר אירי" בלשונם של בלשני מע"ץ.
וכי טענתי כי מברא דחצדד זו ספינה? עמדו הם על שפת הנהר, על יד המעבורת או על יד הספינה. אינני מבין מהיכן אתה מביא לכאן גשר, או היאך אתה מפריך מכאן משהו.","107","","4581","True","True","False","","190","81.218.141.168","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14726","14720","רמא להו קלא","17/10/11 11:40","יט תשרי","תשע"ב","11:40","דוד כוכב","גם הפירוש בפ. השו"ת - הטיל להם קול = קרא אליהם בקול.
ראיות:
א. מוקצה.
ב. להשליך על החכמים?!
ג. משמעות המשפט - רמא להו קלא: "מהו למיעבר למיתי לגבייכו למשאל שמעתא?".
ד. במסכת יומא דף סט ע"ב: "בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא, ורמא קלא, ואזל קליה ארבע מאה פרסי".
ה. מסכת ברכות דף נט ע"א: רמא ליה קלא: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא?
ו. מסכת קידושין דף פא ע"א: רמא קלא: נורא בי עמרם!
ז. מסכת בבא מציעא דף צג ע"ב: דאי רמא קלא הוו אתו ומצלין ליה.
ח. מסכת בבא בתרא דף ג ע"ב: כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה, סליקא לאיגרא ורמא קלא, אמרה: כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא - עבדא הוא.
ט. מסכת חולין דף קה ע"א: חזא צינורא דבדקא בארעיה, שקליה לגלימיה, כרכיה אותביה בגוה, רמא קלא אתו אינשי סכרוה.
י. מסכת תמיד דף לב ע"ב: עד דמטא לפתחא דגן עדן, רמא קלא: פתחו לי בבא!
יא. הביטוי רמא ביה קלא מופיע 5 פעמים, רק במקום אחד, בשמיר, ניתן גם להסביר שמדובר ברגב.","125","","4581","True","True","False","","193","95.86.79.134","0","14658","חולין|קיא ע"ב",""),new Message("14774","14728","מצורף צילום אויר","20/10/11 23:44","כב תשרי","תשע"ב","23:44","דוד כוכב","איזור בבל העתיקה הסמוכה לסורא.
לא רואים את כל התעלות הקיקיוניות, אבל רואים היטב את נחלי המשנה הרחבים.","125","jpg","4578","True","True","False","","161","212.76.123.52","0","14658","חולין|קיא ע"ב","0-jpg")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);