var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15070;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15070","0","מדוע החזרה על אותו עיקרון שוב ושוב?","01/11/11 12:49","ד חשון","תשע&quot;ב","12:49","שאינו יודע לשאול","<i><span class='lightYellow'><b>אמר רבא</b></span> ומאי קושיא דלמא בשהוכשר אמר ליה רבה בר רב חנן לרבא למה לי הכשר הרי מטמא טומאה חמורה אגב אביו אמר ליה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span> <br /><br /><span class='bordeaux'><b>אמר אביי </b></span>הרי אמרו כופת שאור שיחדה לישיבה בטלה טומאתה לאו דאורייתא דאי סלקא דעתך דאורייתא מצינו לאוכלין שמטמאין טומאה חמורה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span> <br /><br /><span class='bordeaux'><b>אמר אביי </b></span>הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מטמאין באוהל טומאתה לאו דאורייתא דאי סלקא דעתך דאורייתא מצינו לאוכלין שמטמאין טומאה חמורה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span> <br /><br /><span class='bordeaux'><b>אמר אביי</b></span> הרי אמרו חבורי אוכלין ככלים דמו טומאתן לאו דאורייתא דאי סלקא דעתך דאורייתא מצינו לאוכל שמטמא טומאה חמורה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span> <br /><br /><span class='lightYellow'><b>א''ל רב פפא</b></span> לרבא הא דתניא חלב נבלה בכפרים צריך מחשבה והכשר טומאתו אגב כוליא לאו דאורייתא דאי סלקא דעתך דאורייתא מצינו לאוכל שמטמא טומאה חמורה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span> <br /><br /><span class='lightYellow'><b>אמר רב מתנה</b></span> הרי אמרו בית שסככו בזרעים טהרו טומאתו לאו דאורייתא דאי סלקא דעתך דאורייתא מצינו לזרעים שמטמא טומאה חמורה <span class='bordeaux'><b>כששימש מעשה עץ שימש</b></span></i><br /><br />מדוע בא אביי להדגיש את אותו העיקרון 3 פעמים? למה לא מספיק פעם אחת?<br />(אני לא שואל על שאר המקרים, כי שם ניתן לטעון שמדובר באמוראים אחרים ולא שמעו את דברי אביי)","48","","4564","True","True","False","","930","84.228.181.242","0","0","חולין|קכט ע&quot;א",""),new Message("15073","15070","מסתבר שחכמי התלמוד צירפו את הדברים ביחד","01/11/11 21:35","ד חשון","תשע&quot;ב","21:35","איתן","מסתבר שבפועל הדברים קרו בנפרד, ועורכי התלמוד צירפו את הדברים ביחד בגלל הדמיון.","123","","4564","True","True","False","","192","95.86.122.226","0","15070","חולין|קכט ע&quot;א",""),new Message("15078","15070","אין אלו דברי אביי","02/11/11 02:45","ה חשון","תשע&quot;ב","02:45","דוד כוכב","פירש רש&quot;י:<br />&quot;<span class='bordeaux'><b>ומשני </b></span>- לעולם טומאתם דאורייתא ודקאמרת מצינו לאוכלים שמטמאים כו' כששימש אותו שימוש טומאה חמורה לאו בתורת אוכל שימשה אלא מעשה עץ שימש ע&quot;י מעשה עץ הוא עושה אותה שבטל מתורת אוכל ונעשה עץ&quot;.<br /><br />כלומר,<br />אביי עצמו חידש שלושה חידושים על פי הבנתו, שכל אחד מהם יש בו חידוש דין. דומה לדברי אביי טענו גם רב פפא ורב מתנה.<br />ואילו רבא חידש את העיקרון שאוכל המשמש מעשה עץ אינו נחשב לאוכל. והוא זה שדחה את שלושת חידושי אביי ואת דברי רב פפא ורב מתנה. א&quot;נ לא רבא עצמו אלא סתמא דגמרא היא שדחתה - על פי העיקרון שחידש רבא.","125","","4563","True","True","False","","120","213.151.53.187","0","15070","חולין|קכט ע&quot;א",""),new Message("15074","15073","אבל:","01/11/11 21:42","ד חשון","תשע&quot;ב","21:42","שאינו יודע לשאול","לא מדובר במעשיות שהתרחשו,<br />אלא במימרות הלכתיות שנאמרו ע&quot;י אביי.<br /><br />כך שגם קשה לי מדוע אביי ראה צורך לומר את אותה ההלכה 3 פעמים,<br />וכן אף לשיטתך קשה מדוע חכמי התלמוד ראו לנכון להביא את 3 המימרות של אביי. היינו, גם לשיטתך שבפועל הדברים קרו בנפרד, קשה לי מה טעם ראו חכמי התלמוד להביא בפנינו את 3 המקרים ולא הסתפקו במקרה אחד?","48","","4564","True","True","False","","231","84.228.181.242","0","15070","חולין|קכט ע&quot;א",""),new Message("15076","15074","לכל דוגמא היחודיות שלה","01/11/11 23:43","ד חשון","תשע&quot;ב","23:43","איתן","אף אחד מאלה אינו זהה לחבריו:<br /><br />תקרובת ע&quot;ז - יכולה להיות אוכל גמור, אלא שאסורה בהנאה.<br />גם בית שסיככו בזרעים – יכול להיות שמדובר על זרעים הראויים לאכילה, כגון קטניות, והם גם נשארים מותרים באכילה.  <br />אך אי אפשר לומר זאת על הדוגמאות האחרות:<br /> - חלב נבלה נאכל רק על ידי הדחק, (רש&quot;י),<br /> - השאור הוא בצק שהתקשה והתייבש, אך הוא מהווה  אוכל בכך שהוא מחמיץ עיסות אחרות.<br /> - חיבורי אכלים בכלים, כמו בצק שבסדקי עריבה (רש&quot;י), כבר לא ישמשו לאוכל, גם בימים הראשונים כשעוד ניתן לאכול מהבצק.<br /><br />נ&quot;ל ע&quot;כ שניתן לומר שלא בהכרח שאפשר ללמוד אחד מהאחרים.","123","","4564","True","True","False","","197","95.86.122.226","0","15070","חולין|קכט ע&quot;א",""),new Message("15090","15076","ואולי מה שמייחד כל דוגמא הוא הטומאה","03/11/11 00:12","ו חשון","תשע&quot;ב","00:12","איתן","במחשבה נוספת, <br />נראה לי לחפש את הייחודיות של כל דוגמא בטומאה שאליה היא מגיעה:<br />- כופת השאור - תהפוך להיות מדרס הזב, מטמא במגע ומשא<br />- תקרובת ע&quot;ז - מטמא כמת, באוהל<br />- חיבורי אכלים בכלים - הכלי יכול להיטמא מטמא מת<br />- חלב נבלה - מטמא כנבלה, במגע ומשא (כך הבנתי מרש&quot;י)<br />- בית שסככו בזרעים - ברגע שהפכו להיות גג יכולים לטמא באוהל, אם תפרח צרעת בבית.","123","","4562","True","True","False","","189","95.86.125.20","0","15070","חולין|קכט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);