var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16165;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16165","0","האם העורב נענש ?","25/12/11 13:50","כט כסלו","תשע&quot;ב","13:50","עלי","&quot;וישלח את העורב. אמר ר''ל : תשובה ניצחת השיבו עורב לנח. אמר לו : רבך שונאני ואתה שנאתני, רבך שונאני - מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים, ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת, או שמא לאשתי אתה צריך  ? אמר לו : רשע, במותר לי נאסר לי, בנאסר לי לא כ''ש ? ומנלן דנאסרו ? דכתיב {בראשית ו-יח} :&quot;ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך&quot; וכתיב {בראשית ח-טז}:&quot;צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך&quot;, וא''ר יוחנן : מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה. ת''ר : שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו, כלב ועורב וחם. כלב נקשר, עורב רק, חם לקה בעורו&quot;. <br />פירש&quot;י :&quot;רק - רוקק זרע מפיו לפיה של נקבה&quot;.<br />מקורו של רש&quot;י במדרש 'תנחומא הנדפס', שבכתה&quot;י שלו על הפסוק מופיע שהעורב זורק או מזריע את זרעו לפי הנקבה. קיים נוסח שונה במקצת למדרש בירושלמי תענית, ואכמ&quot;ל.<br />ברור שהעורב משמש עם זוגתו ככל שאר בעלי הכנף. האמונה העתיקה שאין זה כך נזכרת כבר אצל בן סירא וכנראה בספרות עתיקה חיצונית, אך אין לה כל בסיס מדעי ולא ברור מקורה (שאלו אל משה רענן ).<br /><br />לפי המדרש, חם נענש אפוא בכך שצאצאיו כהי עור, הכלב נקשר ( ושני הסברים בזה :א. נקשר ברצועה בשל עזותו. ב. נקשר לנקבה בעת תשמישו ואינו יכול להיפרד ממנה בקלות. ),והעורב זורק את זרעו אל הנקבה ואינו בא עמה במגע ישיר.<br />א. לא ברור מה כ&quot;כ עונש בכך שצאצאי חם כהי עור כי יש בזה יתרון בארצות החמות.<br />לא ברור מה העונש לכלב באי יכולתו להיפרד מהנקבה בקלות ולא ברור מה העונש לעורב בזריקת זרעו.<br />ב. ברם אם הדברים אינם נכונים, יוצא שהעורב הוא חוטא נשכר !.<br />ג. אם המדרש פשוט אינו נכון, האם לא ראוי היה למוחקו ממקורותינו כטעות, ולא ללמוד אותו כחלק מהתורה שהיא אמת ?<br />ד. ניחא מדרש שאין ממנו נפ&quot;מ להלכה, האם כך יש גם לנהוג לגבי מקורות הלכה אם יתברר שבטעות יסודם ?( ואפשר להביא לא מעט מקורות כאלו ).","209","","4527","True","True","False","","3742","212.117.142.227","0","0","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16168","16165","האם מותר להרוג כינה בשבת?","25/12/11 15:00","כט כסלו","תשע&quot;ב","15:00","דוד שפירא","","180","","4527","False","True","False","","316","213.151.38.50","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16169","16165","חנוכה חג שמח למה לעלות על שדה מוקשים?","25/12/11 15:13","כט כסלו","תשע&quot;ב","15:13","קותי","לעניין כושי - שאל את הכושים אם זה תענוג להיות כושי? <br />מי אמר שלקה בעורו משמעו שעורו השחיר? אולי לקה במחלת עור כמדומני שכך משמע באחד המדרשים. אם זה חשוב אחפש<br />מהרמב&quot;ם משמע בבירור שאין קשר בין מי שעורו שחור ובין מי שמוצאו מכוש שהוא מבני חם כך שלא סביר שזה היה עונשו<br /><br />לגבי מחיקת מדרשים וכו' זה מאוד בעייתי כי אף אחד לא יסכים וכו' <br /><br /><b>אבל לגופו של עניין אסור למחוק!</b><br /><br />מדרשים כאלו מהווים חומר גלם יקר ערך עבור פוסקי ההלכה להתייחסת לתופעות מודרניות באופן מאוד מתקדם ונאור למרות שהבסיס העובדתי איננו מי יודע מה כי מה שקובע זאת המנפולציה ההלכתית (במובן החיובי ביותר של המילה) כמו בגיאומטריה הלא אוקלידית. <br />לפני שאגש לדוגמא הלכתית  אסבר את אוזנך בדוגמא מעולם הפיזיקה <br />כאשר המציאו את הגיאומטריה הלא אוקלידית הרי כל בר דעת לא התייחס לכך ברצינות פרט לקומץ מתמטיקאים שהבינו בדבר <br />כאשר בא איינשטין עם תורת הייחסות הכללית הרי שגיאומטריה זו הפכה לבסיס המוצק לתורתו שהוכחה כתיאוריה פיזיקאלית חובקת עולם ומלואו והתסתבר שדווקא זאת הגיאומטריה של העולם. <br />כמדומני שאתה רופא <br />במעיין כרך נ&quot;א גליון ד פרסם פרופ' שמחה עמנואל מאמר בקשר לתשובה של רבנו פרץ מקורביל שמהווה בסיס להיתר הזרעה מלאכותית <br />הבסיס הרפואי ביולוגי לפי הבנתי אינו מי יודע מה אבל הבסיס ההלכתי שנבנה הוא מהותי להיתר הזרעה מלאכותית <br />חג אורים שמח<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=523http://'>מאמר פרופ' עמנואל</a>","217","","4527","True","True","False","","301","89.139.162.98","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16248","16165","לגבי הכושים (עונשו של חם)-וקושיא ברמבם","29/12/11 00:04","ג טבת","תשע&quot;ב","00:04","איתן","בדף של היום (בכורות מה ע&quot;ב) הכושי נמנה עם בעלי המום, כמו גם ה&quot;גיחור&quot; (מי שעורו אדום) והלבקן, הקיפח והננס.<br />כמו כן, בברכות נ&quot;ח ע&quot;ב מובאת הברייתא שהרואה את הכושי הגיחור הלבקן הקיפח והננס - מברך עליהם &quot;משנה הבריות&quot;.<br />אוסיף לדיון עוד משנה, בנגעים פרק ב' משנה א', המעידה על צבע עורם של אבותינו בזמן המשנה &quot;<span class='darkYellow'><b>ר' ישמעל אומר בני ישראל - אני כפרתן - הרי הם כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים</b></span>&quot;, שאינם כהים ככושים, ואינם לבנים כגרמנים, (ע&quot;ש במשנה), אלא בינוניים. <br /><br />נראה לי לומר שחכמינו ראו את אזורינו לא רק כמרכז העולם מבחינה רוחנית, המקום ממנו נברא העולם והמקום בו בחר ה', אלא גם כמקום שהוא מרכז היישוב ונקודת הייחוס על פיה מודדים את הממוצע, ואתם עמים שנוטים לקצוות - זהו עונש, ולא רק המרחק מהקב&quot;ה, אלא זה מתבטא גם בעורם, והם נחשבים בריות משונות וראויים לברכת &quot;משנה הבריות&quot;.<br /><br />נא שימו לב, הרמב&quot;ם מביא את הפסולים האלו ברשימה של אלו שיש להם מום בעורם. לענ&quot;ד, לאור המקורות הנ&quot;ל בברכות ובנגעים - אין הכוונה לאלו הקרויים היום לבקנים, שעורם ושערם לבן כשלג, אלא אלו שעורם בהיר ביותר. לשון הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש &quot;לבן כחלב&quot;, ובמשנה תורה &quot;לבן כגבינה&quot; - אלו הם הלבקנים של המשנה.<br />(ולא כמ&quot;ש הרב שטיינזלץ במדור &quot;לשון&quot;).<br />והיום, כשם שאיננו מברכים &quot;משנה הבריות&quot; על כל אדם בהיר כגרמני, מן הסתם כיון שהם אינם משונים ביננו, אלא רק על אלו הקרויים כיום לבקנים - כך גם לגבי עבודת המקדש לענ&quot;ד הם לא ייפסלו, כיון שהפסול הזה הוא משום &quot;שאינו שווה בזרעו של אהרן&quot;, וא&quot;כ היום &quot;השתנו הטבעים&quot; ואין בעיה.<br />וראיה שכושי ולבקן פסולים מפני ש&quot;אינו שווה בזרעו של אהרן&quot; - שכן את שלוש הקטגוריות שבתחילת הפרק, בעל מום שמחלל עבודה, &quot;אינו שווה בזרעו של אהרן&quot;, שלוקה ואינו מחלל, ו&quot;מפני מראית העין&quot;  - העתיק הרמב&quot;ם (פ&quot;ו ה&quot;ו) &quot;מומים שפוסלים את הכהן לעבוד ואת הבהמה ליקרב&quot;, שאם עבד - חילל, &quot;מומין שהם באדם בלבד&quot;, שלוקה ואינו מחלל, ו&quot;מפני מראית העין&quot;, הרי לך מה שאמרתי.<br /><br />והקושיא ברמב&quot;ם שהבטחתי:<br />כאמור בגמרא ברכות מובאת הברייתא שעל הכושי הגיחור והלבקן הקיפח והננס מברכים &quot;משנה הבריות&quot;. והעתיקה הרי&quot;ף והרא&quot;ש שם, וכן הטור והשו&quot;ע באו&quot;ח רכ&quot;ה סע' ח'. <br />ואילו הרמב&quot;ם, שבהלכות ביאת מקדש הביא את הכושי הגיחור והלבקן - בהלכות ברכות (פ&quot;י הי&quot;ב) הביא רק את הכושי שמברכים עליו &quot;משנה הבריות&quot; והשמיט את השאר. ולא הבנתי מדוע, ועוד יותר לא הבנתי איך זה לא מצאתי אף אחד שמתייחס לנקודה הזו.","123","","4523","True","True","False","","1075","213.151.52.129","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16170","16168","באופן עקרוני כדאי לא להרוג לא כינה ולא","25/12/11 20:29","כט כסלו","תשע&quot;ב","20:29","קותי","כל יצור אחר<br />ודי לחכימא בגמיזא","217","","4527","True","True","False","","240","89.139.162.98","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16273","16168","ביחס להריגת כינה   <img src='/icon/6.gif'>","29/12/11 13:05","ג טבת","תשע&quot;ב","13:05","שלמה שטרסברג","הדבר נתון במחלוקת ישנו מאמר מקיף של מרדכי כסלו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hahoreg-4.htm'>כאן</a> וכן בתשובתו של הרב שמואל אליהו שאוסר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/ask/show/22819-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA---%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94'>עיין פה</a><br />ובדברי הרב זמיר כהן שמבאר שיש שני מיני כינים המצויות כיום לרוב שפרים ורבים ע&quot;י זכר ונקבה והם יהיו אסורות אולם גם ישנם מינים ללא זכר ונקבה שהיו יותר מצויים בתקופת חז&quot;ל וקיימים גם כיום והם יהיו מותרים <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=49904'>הפניה לדבריו</a> ועוד עיין במובא במאורות הדף היומי שסיכמו את הנושא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6144-sFile.doc'>מובא פה</a>","205","","4523","True","True","False","","413","95.86.71.33","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16181","16169","עכשיו אני נבוך","26/12/11 15:55","ל כסלו","תשע&quot;ב","15:55","הודו_כי_טוב","שלושה ממומחי הפורום הדגישו שההלכה לא נקבעת לפי המדרשים<br />דבר שאילץ אותי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=15650'>בשאלה</a> התמימה אז להדגיש שלא חשבתי אחרת<br />אז איך פתאום המידרשים  נהפכו במנפולציה כלשהיא לבסיס הלכתי ?","207","","4526","True","True","False","","282","46.117.14.249","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16186","16181","כמובן שאין פוסקים לפי המדרש","26/12/11 22:45","ל כסלו","תשע&quot;ב","22:45","קותי","אבל כדי להתאים מדרש למציאות ההלכתית <br />עושים מניפולציות הלכתיות שהן מניפולציות לגיטימיות <br />שנושאות בחובן משמעויות חשובות. <br />אין לי כרגע דוגמא תחת היד <br />אזכר אעדכן אותך","217","","4526","True","True","False","","252","89.139.223.100","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16255","16248","תירוץ","29/12/11 05:22","ג טבת","תשע&quot;ב","05:22","דוד כוכב","לשון הרמב&quot;ם:<br />יד  [יב] הרואה את הכושי, ואת המשונין בצורת פניהם או באבריהם--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, משנה הברייות.<br /><br />הרי שהרמב&quot;ם לא רצה להיות כי רוכלא ליחשיב וליזיל, אלא נקט כושי בראש דבריו כדוגמה בולטת, וכלל את כל המשונים (ונראה שכבעוד ברכות, בעינן בזה דעתו והתרגשות לבו של רואה) בלשון &quot;ואת המשונין בצורת פניהם או באבריהם&quot;.","125","","4523","True","True","False","","187","95.86.105.232","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16263","16248","כן מוכח עוד שצבע שחור הוא לגריעותא","29/12/11 10:48","ג טבת","תשע&quot;ב","10:48","כדי","מסוטה (כו.) אם הייתה יולדת שחורים יולדת לבנים, וכן בתענית (כג:) במעשה דחנה, וכן בנדרים (סה:) שחורה ונעשית לבנה. ועי' בסנהדרין (ע:) ובנדה (לא.) מלובן ומזורז. וע&quot;ע בכתובות (י:) וברש&quot;י ע&quot;ז (טז:) ד&quot;ה פתיא ובפירושו לתורה (בראשית יב, יא), ובויק&quot;ר (פי&quot;ט סי' ג).<br />לענ&quot;ד א&quot;צ למצוא רעיון עמוק מדי לחסרונו של הצבע השחור, אלא שכך טבעם של רוב בני האדם שצבע שחור או כהה גורם להם להקשרים שליליים לעומת צבע בהיר שמתקשר למושגים חיוביים.<br />וכן מצינו שהצבע השחור יועד דווקא לאבלים וכיוצ&quot;ב, כמו בשבת (קיד.) וביומא (יט. ולט:) ובחגיגה (טז.) ועי' בטור (יו&quot;ד סי' שמה וסי' שנב) ובד&quot;מ (יו&quot;ד סי' שעד אות ה).","249","","4523","True","True","False","","365","46.116.96.209","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16266","16248","אולי אפשר לומר","29/12/11 11:11","ג טבת","תשע&quot;ב","11:11","שלמה שטרסברג","שבאזור שבו היה הרמב&quot;ם לא היו כושים כ&quot;כ מצויים  ואילו גיחור ולבקן על אף שהם חריגים עדיין היו מצויים ואנשים הכירו אנשים כאלו.<br /><br />אם דברי עד כה נכונים הרי החילוק הוא ברור ביחס לעבודה במקדש או כל דבר שהשאלה האם זה מום הרי זה מום גם אם הוא מצוי באחוזים מסוימים אבל ביחס לברכת משנה הבריות כשבני אדם מכירים כבר תופעות אלו וזה לא כ&quot;כ חריג יתכן שאין מקום לברך משנה הבריות. <br /><br />ולכן נראה לעניות דעתי שהיום אדם הרואה כושי אינו מברך עליו משנה הבריות כי לאחר העליה של יהודי אתיופיה הרי אנשים בצבע עור זה מצויים ביננו ואין זו תופעה חריגה למראה ולכן אין מקום לברכת משנה הבריות<br /><br />ואחר כותבי זאת ראיתי לרב מלמד שכתב כך וז&quot;ל &quot;בעבר היה פחות קשר בין היבשות, ואף ראיית כושי בארצות הצפון, או ג'ינג'י בעל נמשים בארצות הדרום היתה מעוררת השתאות רבה, ועל ראייתם היו מברכים &quot;משנה הבריות&quot;. אולם היום רגילים הכל לראות כושים וג'ינג'ים, ואין זה נחשב לשינוי, וכמובן שאין לברך על ראייתם &quot;משנה הבריות&quot;","205","","4523","True","True","False","","377","95.86.71.33","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16294","16248","ברמב&quot;ם מנוסחת ההלכה לשני הכיוונים","30/12/11 15:23","ד טבת","תשע&quot;ב","15:23","קותי","רמב&quot;ם הלכות ברכות פרק י <br /><br />הרואה את הכושי ואת המשונין בצורת פניהן או באיבריהם מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם <b>משנה את הבריות</b>, הרואה סומא או קיטע ומוכה שחין ובוהקנין וכיוצא בהן מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם * <b>דיין האמת</b>, ואם נולדו כן ממעי אמן מברך משנה את הבריות, הרואה את הפיל ואת הקוף ואת הקיפוף אומר ברוך משנה את הבריות. <br /><br />יתכן והדבר נתון לפרשנות מסויימת בהתאם למה שאנחנו תופסים את העניין <br />כפי שמובא בהגהות מימוניות <br />הגהות מיימוניות הלכות ברכות פרק י הלכה יב <br /><br />[כתב הטור בשם ראב&quot;ד דוקא על מי שמצטער עליו דומיא דבריות נאות שיש הנאה לרואה אבל על עובד עכו&quot;ם אינו מברך וכו' ע&quot;ש]: <br />לפי זה לבקן שזה בעיה בריאותית וגנטית אולי יברך דיין האמת","217","","4522","True","True","False","","309","89.139.223.100","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב",""),new Message("16292","16266","במצרים לא היו כושים אז ?","30/12/11 15:01","ד טבת","תשע&quot;ב","15:01","הודו_כי_טוב","חוץ מזה צבע העור של  העולים מאתיופיה כמו מתימן הוא חום לא שחור<br /><span class='bordeaux'><b>אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש</b></span>","207","","4522","True","True","False","","244","46.117.14.249","0","16165","סנהדרין|קח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);