var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1628;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1628","0","קושיה בהבנת תוספות","06/03/10 19:44","כ אדר","תש"ע","19:44","בבא רגל","כג עמוד א:
משנה. דיני ממונות בשלשה. זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, ושניהן בוררין להן עוד אחד, דברי רבי מאיר (...)
גמרא. מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד? בתלתא סגי! - הכי קאמר: כשזה בורר לו בית דין אחד, וזה בורר לו בית דין אחד - שניהן בוררין להן עוד אחד.

רש"י
זה בורר לו אחד. משמע זה בורר לו ב''ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי: גמ' הכי קאמר כשזה בורר לו ב''ד אחד וזה בורר לו ב''ד אחד. וכל אחד פוסל אותו ב''ד שבירר חבירו ואינו רוצה לדון לפניו:

תוס':
... ונ''ל דאף בתחילה היה יודע כמו שמפרש אח''כ שזה פוסל ב''ד של חבירו וזה פוסל ב''ד של חבירו ולא ישבו כ''א ג' אחרונים כדקאמר המתרץ ולא פריך אלא מלישנא דמתני' דקתני זה בורר ב''ד וחבירו כן ולהכי פריך מאי זה בורר לו אחד כלומר לא סגי בלאו הכי ומשני כשזה בורר כלומר אין חובה ודאי לעשות כן אלא מתני' מיירי אם אירע כך:

לא מובן לי איך תוספות מפרש את לשון הגמרא: מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד? בתלתא סגי!","51","","5187","True","True","False","","1066","77.126.165.84","0","0","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1631","1628","בשלשה פשוטים בדרך פשוטה סגי... ","06/03/10 20:34","כ אדר","תש"ע","20:34","עומר","בס"ד

הייתה הבנה מוטעית שחייבים לעשות דווקא כפי הדרך שכתוב במשנה, והגמ' מתמהת, הרי ניתן להסתפק בשלושה רגילים וללא כל הטריקים המופיעים במשנה, ולמה המשנה מחייבת אלו הטריקים?
תירוץ - המשנה לא מחייבת, אלא שאירע כך...

שבוע טוב!","59","","5187","True","True","False","","125","84.109.190.113","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1638","1628","ההבנה בתוספות דומה להבנה ברש"י","06/03/10 23:31","כ אדר","תש"ע","23:31","דוד כוכב","לרש"י הגענו לט' דיינים, ומקשה הגמרא למה צריכים בית דין של ט'.
גם לתוספות הגענו לט' דיינים, אלא שששת הראשונים נפסלו ע"י בעלי הדין, ונותרו ג' האחרונים לדון.
כדברי המשנה:
"זה בורר לו {בי"ד} אחד, וזה בורר לו {בי"ד} אחד {נוסף}, ושניהן בוררין להן עוד{!} {בי"ד} אחד".
על כך מקשה הגמרא: "בתלתא סגי!", למה צריך כל אחד להציע לשוא את ההרכב המועדף עליו, וחבירו יטיל עליהם וטו? שיבחרו מיד שלושה בהסכמה אחת!
ותירוץ הגמרא אליבא דתוספות:
"ומשני כשזה בורר כלומר אין חובה ודאי לעשות כן אלא מתני' מיירי אם אירע כך".
כלומר, שדברי המשנה "ושניהן בוררין להן עוד אחד" מדובר במקרה שקרה וכל אחד הגיע עם הצעה להרכב שלם, וכל אחד פסל את כל דייני חבירו. אבל אין הכי נמי, עדיף שירכיבו את ההרכב הסופי מיד, ובעצה אחת.","125","","5187","True","True","False","","106","95.86.99.44","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1639","1628","אולי היתה לתוספות גירסה אחרת","07/03/10 08:40","כא אדר","תש"ע","08:40","הראל","כנובא כאן בדק"ס (אות ב, צד ימין למעלה), שבכי"מ לא גרסו תיבות "בתלתא סגי".","46","","5186","True","True","False","","195","192.118.11.120","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1634","1631","תודה, אך לא תירצת את הקושיה כמדומני","06/03/10 20:55","כ אדר","תש"ע","20:55","בבא רגל","ראה שוב את דברי התוס':
"ונ''ל דאף בתחילה היה יודע כמו שמפרש אח''כ שזה פוסל ב''ד של חבירו וזה פוסל ב''ד של חבירו ולא ישבו כ''א ג' אחרונים כדקאמר המתרץ..."

לאור דברי התוס', אני לא מבין את פירושו מסתדר עם לשון הקושיה "בתלתא סגי" - הרי לשיטתו אין הכי נמי!","51","","5187","True","True","False","","141","77.126.165.84","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1635","1634","עזוב את מה שכתבתי קודם...","06/03/10 21:54","כ אדר","תש"ע","21:54","עומר","התוס' אמרו שגם בתחילה היה מובן להם שזה פוסל ב"ד וזה פוסל ב"ד, והם הבינו שכך אומר התנא.
אך הם לא הבינו למה התנא מחייב לפעול בדרך מסורבלת כזו, והרי ניתן להסתפק בשלשה רגילים, ואין צורך לחייב את הפסילות של בתי הדין...
ותירצו, המצב הנ"ל הוא לא מצב מחייב, אלא רק כאשר קרה כזה מקרה.

ובקיצור: קושייתו היא למה המשנה מחייבת לברור ב"ד, ותירוצו שאין היא מחייבת
(ומה שהיה פשוט לו - הוא מה שהתנא התכוון, שזה פוסל ב"ד של חבירו וכו'..., ושאלתו היא למה זה מחייב...)

אני לא יודע, רק התחלתי את הסוגיה, אבל על פניו נראה לי שזו כוונת התוס'.
[מה שכתבתי קודם לא היה נכון. תעזוב את זה...]

שבוע טוב@","59","","5187","True","True","False","","84","84.109.190.113","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1636","1635","כנ"ל","06/03/10 22:15","כ אדר","תש"ע","22:15","בבא רגל","אכן כפי שביארת היטב זו כוונת התוספות,

ועכשיו - כאמור - קושייתי היא:

כיצד ביאור התוספות נכנס במילים הבאות של הגמרא:
"מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד? בתלתא סגי!"

תנסה להלביש ולקרוא את ביאור התוספות לקושיית הגמרא (כפי שכתבת לעיל היטב) במילות הגמרא ותבין את קושייתי.","51","","5187","True","True","False","","155","77.126.165.84","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1637","1636","אנסה לתרץ","06/03/10 22:29","כ אדר","תש"ע","22:29","עומר","בפשטות - זה נכנס בלשון הגמ':
למה כתוב זה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד, והלא בתלתא פשוטים ללא ברירה סגי!

[אא"כ קושייתך, שהיה צריך להיות כתוב אחרת -
מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד - בלא ברירה סגי!
או: זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד - בתלתא בלא ברירה סגי!

למה לא כתובה האפשרות הראשונה ניתן לתרץ שאם היו כותבים כך היה משמע מהגמ' שצריך יותר מב"ד אחד או משהו כזה - וזה לא כ"כ מסתדר.

והאפשרות השניה אינה כתובה לדעתי, מכיוון שכשהגמ' משתמשת בלשון בתלתא, הכוונה לשלושה פשוטים שבדיוק התאספו כאן ע"מ לדון.
אין נראה שהכוונה לאנשים מזומנים או חשובים (פעם ראשונה שלי בסנהדרין, כך שאני לא כל כך יודע, אבל נראה מפשט הלשון שזה כך. כשהגמ' מתכוונת לאנשים מזומנים או חשובים, היא אומרת בשלשה, אך לאנשים פשוטים היא קוראת להם בארמית בתלתא)


{הפירוש הנ"ל הוא המצאה מוחלטת, ויכול להיות רחוק מהאמת, אבל כשאני קורא את הגמ' כך נראה לי שמדובר.
ואני מחכה לדוד כוכב שיביא לי אלפי מקורות שאני טועה, ואת התשובה לשאלתך...}
]
ולסיכום, זה סתם ניסון פשוט, שיש לו סיכוי אפסי שהוא נכון.

תחווה את דעתך בכל זאת.

המשך יום נעים ושבוע טוב!","59","","5187","True","True","False","","116","84.109.190.113","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1640","1639","תוס' ציטט להדיא את רש"י שגרס "בתלתא סגי"","07/03/10 12:00","כא אדר","תש"ע","12:00","דוד כוכב","והיה לו להעיר דגרסינן אחרת אילו סבר כן.","125","","5186","True","True","False","","106","95.86.69.165","0","1628","סנהדרין|כג ע"א",""),new Message("1641","1640","אולי תוס' ציטט את רש"י שפירש "בתלתא סגי"","07/03/10 13:20","כא אדר","תש"ע","13:20","הראל","התלבטתי בנוגע להערה שלך טרם כתבתי את הצעתי שלעיל,
אך לאחר מחשבה קלה חשבתי שייתכן לומר שתוס' מבין שכך רש"י מפרש את הגמרא ולא בהכרח ניתן להוכיח מדברי תוס' שכך הגירסה בגמרא שלפניו ושלפני רש"י.

וללא קשר - בהחלט הצעת הפירוש שלך בתוס' טובה!","46","","5186","True","True","False","","223","192.115.90.150","0","1628","סנהדרין|כג ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);