var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17073;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17073","0","בענין חיוב הלל","25/01/12 01:13","א שבט","תשע&quot;ב","01:13","שצל","ב''ה<br /> מסכת ערכין דף יא          <br />                                               בענין חיוב הלל<br />א. בענין חיוב נשים בהלל בחנוכה.<br />הגמרא שואלת מדוע חנוכה שאינו קרוי מועד וגם אינו אסור בעשיית מלאכה חייב בהלל,<br />ואומרת הגמרא משום ניסא .<br /><br />וקשה על הרמב''ם שפסק שנשים פטורת מהלל בחנוכה משום מצות עשה שהזמן גרמא<br />הרי אף הן היו באותו הנס? <br />וזו סברה לחייב אותן בהלל אע''פ שזו מצות עשה שהזמן גרמא.<br /><br />ומתרץ החשק שלמה שהכונה שיאמרו מזמור אחד שכשם שבתפילה אין להם חיוב מוגדר כך גם<br />בהלל אין להם חיוב מוגדר שהלל היא כעין תפלה.<br /><br />ובהליכות שלמה רוצה לחלק שישנו הבדל בין יסוד וסיבת התקנה לבין גדר התקנה שאמנם <br />חיוב התקנה הוא בגלל הנס אך הואיל והוא חלק מתפילת חנוכה אין מהות חיובו על הנס<br />אלא זהו כמו הלל של כל פרק ופרק.וצריך עיון<br /><br />ב.  האם מברכים על ההלל של מנהג ומדוע?<br />ישנו הבדל בין חיוב הלל במועד לעומת ראש חדש שבו ההלל הוא רק מתוקף המנהג <br />ומסביר התוס' בברכות שאע''פ שעל חיבוט ערבה אין מברכים הואיל וזהו מנהג אך על ההלל<br />מברכים.<br /><br />ומסביר בספר בין המשפתים שזהו הואיל וחז''ל תיקנו הלל יש תוקף של מעשה מצוה גם להלל<br />על מנהג <br /><br />הרבינו יונה חולק ואומר שאכן אין מברכים מעיקר הדין על ההלל ומה שר''ת הביא ראיה מכך שאם<br />כך מדוע שייכת הפסקה בהלל, אם לא משום ברכה, אומר רבינו יונה שזהו דין  מיוחד שכיון שהתחיל<br />בשבחו של מקום , אין לו להפסיק בשיחה בטילה.<br /><br />סברת הרבינו יונה היא שאין ברכה על מנהג הואיל ואין בו לא תסור, אין זה נקרא וצונו וממילא לא<br />ניתן לברך .<br /><br />אך קשה על הרבינו יונה מיו''ט שני של גלויות, שמשם רואים שמברכים גם על מנהג ונקרא מעשה מצוה.?<br /><br />ותוס' בסוכה מביאים סברא נוספת לא גרעא מקורא בתורה שאין חיוב הברכה מדין ברכת המצוות אלא זוהי ברכה על שם הלל.<br /><br />ב''ה<br />כמו ברכת התורה וממילא אין זה קשור האם יש שם של מעשה מצוה להלל .<br />אלא זו ברכה עצמאית.<br /><br />אמנם אם זו כן ברכת המצוות, ניתן לומר שיו''ט שני של גלויות ,נקרא מעשה מצוה הואיל והוא<br />קשור לחיוב יו''ט ראשון. <br /><br />בכל אופן רבינו יונה אכן מקשה מיו''ט שני של גלויות. ואכן פוסק כר''ת שמברכים על מנהג<br />שיש למנהג שם מעשה מצוה הואיל והלל ישנה גם תקנת חכמים ובדומה לכך ביו''ט שני של<br />גלויות.<br /><br />ומסביר בין המשפתים הסבר נוסף ברבינו יונה  שאמנם המנהג מחייב בציבור וניתן לברך, אך יחיד הקורא את ההלל זוהי רשות, ואולי יהיה אסור לו לברך.<br /><br />ומחדש שהואיל ואם קורא יחיד אסור לו להפסיק אע''פ שזו רשות חל על זה שם מעשה מצוה<br />וממילא יכול לברך .<br /><br />ובכך מוסברים דברי התוס' שהשווה את הברכה לברכה של נשים במצוות עשה שהז''ג.<br />ולכאורה אין קשר שבחיוב נשים, הנשים שייכות בחפצא של המצוה אלא שאין להם חיוב<br />לעומת מנהג שאין לו שם של מעשה מצוה?<br /><br />אך מוסבר הענין ע''פ רעיון זה שגם ביחיד הואיל ואינו מחויב יכול לברך הואיל ויש להלל שם<br />של מעשה מצוה.     <br /><br />אך למסקנה הכריע רבינו יונה שאין להשוות מצוה גמורה של הגדרת אינו מצווה ועושה למנהג<br />וממילא ביחיד אין זה מעשה מצוה הואיל ואינו מחויב.אע''פ שיש לקריאת היחיד שם הלל.<br /><br />אך מקשה מדוע ישנו דין שיחיד לא יתחיל, ואם התחיל בברכה גומר בברכה , וחותם ברוך אתה<br />ה' מלך מהולל בתשבחות. הרי אין ליחיד היתר לברך?<br /><br />ומחדש שהברכות הם חלק מקריאת ההלל ולכן ישנה רשות ליחיד לקרוא הלל בברכה.<br /><br />ומסביר בכך דברי הראב''ד שאין מברכין על הלל של חוה''מ פסח אבל של ר''ח תיקנו כדי לפרסם<br />שהוא ר''ח .<br />שכונת הראב''ד שהואיל וישנה רשות לקרוא הלל עם ברכה הואיל והברכה מכלל ההלל הפכו<br />את קריאת ההלל בר''ח לחיוב.","157","","4478","True","True","False","","1200","79.177.162.51","0","0","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17115","17073","ולדעות שאין מברכים על מנהג","25/01/12 14:12","א שבט","תשע&quot;ב","14:12","שלמה שטרסברג","כיצד יישבו את הקושיה מיו&quot;ט שיני של גלויות? התוס' סוכה מ&quot;ד: אמרו שאין שם &quot;וציוונו&quot; אבל האם לא אומרים הלל ביו&quot;ט שיני של גלויות ומברכים?<br /><br />ב <b>.אך מקשה מדוע ישנו דין שיחיד לא יתחיל, ואם התחיל בברכה גומר בברכה , וחותם ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות. הרי אין ליחיד היתר לברך?</b><br /><br />הנציב מוולוזין הסביר שלמדנו מכאן שבכל מקרה אין זו ברכה לבטלה<br /><br /> &quot;עוד זאת ראיתי ליישב דעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל [דסבירה ליה]  שאין מברכין על המנהג דמכמ&quot;כ [דמכל מקום] מודה דאין בזה משום ברכה לבטלה ורשות מיהא הוי וזוהי דעת הר&quot;ח בהא דאתא בתענית דף כ&quot;ח:  יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר ופרוש לא יתחיל בברכה ואם התחיל לברך בר&quot;ח אשר קידשנו במצוותיו יגמור ברכת יהללוך (הברכה שאחרי ההלל) ולכאורה תמוה מי שאכל שום וריחו נודף יואכל עוד שום אלא שאין בזה משום ברכה לבטלה…<br /> <br />                                    שאילתות דרב אחאי גאון –ס&quot;ז העמק שאלה","205","","4478","True","True","False","","252","95.86.107.143","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17127","17115","ישר כח <img src='/icon/3.gif'>","26/01/12 01:23","ב שבט","תשע&quot;ב","01:23","שצל","גם לגבי הדלקה בבהכ''נ בחנוכה ישנה שאלה כיצד מברכים על מנהג אך נראה לומר שבחנוכה הואייל ותקנו ברכה על פרסומי ניסא ניתן לומר שזו הרחבה של עיקר החיוב בהדלקה ואולי ניתן להגדיר שישנו כאן חפצא של וצונו","157","","4477","True","True","False","","258","79.177.156.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17129","17115","אך השאלה מדוע אין זו ברכה לבטלה? <img src='/icon/2.gif'>","26/01/12 01:34","ב שבט","תשע&quot;ב","01:34","שצל","הרי לכאורה אין לזה שם של מעשה מצוה","157","","4477","True","True","False","","264","79.177.156.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17131","17115","תשובה חלקית","26/01/12 01:38","ב שבט","תשע&quot;ב","01:38","שצל","ייתכן שלשיטות שברכת ההלל היא ברכה על שם הלל כמו ברכת התורה ואין זו ברכה על המצוה ומה שאין מברכים על מנהג זה רק ברכת המצוות <img src='/icon/3.gif'>","157","","4477","True","True","False","","236","79.177.156.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17147","17115","תשובה","26/01/12 13:11","ב שבט","תשע&quot;ב","13:11","שצל","התוס' בסוכה כתבו שאולי ביו''ט שני הדבר שונה כי אין מברכים וצונו ומסביר ר' ראובן פיין בספר בין המשפתים שאכן למנהג יש שם של מעשה מצוה ואין הוא מופקע מברכה אלא הואיל ואין בו לא תסור הבעיה היא רק עם הנוסח של וצונו וממילא ביו''ט שני שאין מברכים וצונו אפשר לברך . השאלה היא רק מדוע ניתן לא לברך וצונו ביו''ט שני.ומדוע לא נעשה זאת<br />בר''ח<br /><br />ע''פ חילוק זה אפשר להסביר מדוע יש רשות לברך ולהסביר את סברת הנצי''ב שהואיל ויש לזה שם מעשה מצוה אלא ישנה רק בעיה עם הנוסח של וצונו אין זו ברכה לבטלה.<br /><br />עוד סברא מענינת מובאת בגרי''ז אמנם הוא לא רצה להסביר בה את שיטת הרמב''ם אך אולי ניתן על פיה להסביר גם את הרמב''ם שי''וט שני אמנם דין שמחת היום בו הוא מנהג אך המצוות הנוהגות בו הם מספק ויתכן שזה מחיל שם של מעשה מצוה גם על היום.","157","","4477","True","True","False","","248","79.182.158.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17130","17127","כך אומנם הסביר התוס' ריד","26/01/12 01:34","ב שבט","תשע&quot;ב","01:34","שלמה שטרסברג","&quot;נראה לי לומר כל דבר שהוא נוהג חובה ונהגו להוסיף עליו מברכין על אותו המנהג. כגון ההפטרה שנוהגת שחרית חובה והוסיפו לנהוג  גם במנחה וכגון ההלל שנוהג חובה בגולה כ&quot;א ימים והוסיפו לנהוג גם בר&quot;ח מברכין על אותו המנהג…והנכון בעיני דהא דמברכין אאפטרתא דמנחה דשבת מפני  שאין שם אשר קידשנו במצוותיו וציונו כיון שאינה אלא מנהג בעלמא היכן ציוונו…ולפי סברה זו אין לברך בקריאת ההלל של ראש חדשי השנה&quot;<br /><b>תוס' רי&quot;ד  סוכה מ&quot;ד:</b><br /><br />אולם כל זה טוב לשיטתו שסובר שגם בהלל של ר&quot;ח ניתן לברך אבל לדעת מרן השו&quot;ע שכתב כרמב&quot;ם שבהלל של ר&quot;ח לא מברכים  לכאורה משמע שאינו מקבל עיקרון זה<br /><br />וכן מה ששאלתי כבר קודם ביחס ליו&quot;ט שני של גלויות על אף שהתוס' הביא ודחה שאין מכאן קושיה לא ברור לי מדוע אין שהרי גם ביו&quot;ט שיני של גלויות אומרים הלל וא&quot;כ גם בו מברכים וציוונו","205","","4477","True","True","False","","217","79.180.116.219","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17133","17129","הנציב אומר","26/01/12 01:46","ב שבט","תשע&quot;ב","01:46","שלמה שטרסברג","שגם למנ&quot;ד שלא מברכים על מנהג אין כאן ברכה לבטלה אם מברך [לא ברור לי ההגדרה שכתבת &quot;שם של מעשה מצווה&quot; מי אמר שזה הגדר? והרי למנ&quot;ד שמברכים על מנהג פשוט שאפשר לברך גם אם זה לא יוגדר כמעשה מצווה א&quot;כ ניתן לומר שלמנ&quot;ד שלא מברכים  אומנם אם ברך אין כאן ברכה לבטלה]<br /><br />הנציב מוכיח את דבריו גם מהגמרא בפסחים ביחס למקום שנהגו להפריש חלה מאורז<br /><br />ןז&quot;ל שם &quot;ומיושבת שפיר הסוגיה דפסחים  דף נ (המקור מובא כאן &quot;בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא אתו ואמרו ליה לרב יוסף אמר להו ניכלה זר באפייהו איתיביה אביי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם?… אלא אמר רב אשי חזינן אי רובן אורז אכלי לא ניכלה זר באפייהו דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו ואי רובן דגן אכלי ניכלה זר באפייהו דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב&quot;)…<br /><b>ולכאורה קשה  ממה נפשך אי נהגו לברך ראוי להפרישם משום ברכה לבטלה ואי לא מברכי הרי ידעי שהוא פטור מהתורה ולא פטרו את הדגן…אלא כמו שכתבנו דלכולי עלמא רשות מיהא לברך על המנהג…&quot;</b><br />                                    שאילתות דרב אחאי גאון –ס&quot;ז העמק שאלה אות קטנה ג'","205","","4477","True","True","False","","275","79.180.116.219","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17132","17130","ישר כח","26/01/12 01:41","ב שבט","תשע&quot;ב","01:41","שצל","","157","","4477","False","True","False","","250","79.177.156.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17134","17131","לקושיא לגבי יו&quot;ט שני של גלויות","26/01/12 01:51","ב שבט","תשע&quot;ב","01:51","כדי","עי' בשו&quot;ת חת&quot;ס (חיו&quot;ד סי' קצא) שהקשה כעי&quot;ז על התוס' מברכת אכילת מרור ואכילת מצה בליל יו&quot;ט שני של פסח, וכן מברכת הדלקת הנר בכל יו&quot;ט שני של גלויות. והקושיא ממצה ונר, יישב בדוחק, אך ממרור נשאר בצע&quot;ג. ולכאורה הה&quot;נ בהלל כמו שהערת.","249","","4477","True","True","False","","173","93.172.19.62","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17135","17131","לדבריך גם הלל בר&quot;ח אינה ברכת המצוות","26/01/12 01:52","ב שבט","תשע&quot;ב","01:52","שלמה שטרסברג","אלא ברכה על שם הלל וא&quot;כ היה מקום לשיטות אלו לברך על הלל של ר&quot;ח אבל השו&quot;ע והרמב&quot;ם כתבו במפורש שאין לברך","205","","4477","True","True","False","","216","79.180.116.219","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17155","17133","עדיין ההגדרה טעונה הסבר","27/01/12 01:44","ג שבט","תשע&quot;ב","01:44","שצל","הגרי''ז כבר מזכיר את ההגדרה של מעשה מצוה הואיל וזוהי ברכת המצוות ולכן צריך שם של מעשה מצוה .<br /><br />אלא שהואיל ויש לא תסור על המנהג ייתכן שהבעיה רק עם הנוסח של וצונו אך אין זו חפצא של ברכה לבטלה.<br /><br />בכל אופן צריך למצוא גדר. אשמח לשמוע אם יש לך הסבר","157","","4476","True","True","False","","321","79.182.158.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17136","17134","לכאורה יש לחלק","26/01/12 01:58","ב שבט","תשע&quot;ב","01:58","שלמה שטרסברג","בין ברכת על אכילת מרור וכ' שהיא כללית יותר וניתן לפרשה על עם ישראל כולו לבין ברכה שההוראה היא ציוונו ל שכאו אם זה מנהג מי מיווה אותך <br /><br />וראה שכך חילק רע&quot;א שם וז&quot;ל &quot;תוס ד&quot;ה כאן במקדש וכ' וב' ימים טובים של גלויות אין בהם וציוונו &quot;וקשה לי דמ&quot;מ יקשה מברכת על אכילת מצה ועל אכילת מרור בליל ב' דפסח ואולי יש לחלק בין נוסח ברכה בלשון לעשות כן, ובין  נוסח מלשון על…&quot;<br /><br />אבל על ברכת הלל ביו&quot;ט שיני של גלויות שברכתה  וציוונו לקרוא או לגמור את ההלל לכאורה עדיין קשה","205","","4477","True","True","False","","198","79.180.116.219","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17149","17147","יסוד החילוק לא ברור","26/01/12 18:29","ב שבט","תשע&quot;ב","18:29","שלמה שטרסברג","<b>השאלה היא רק <u>מדוע ניתן לא לברך וצוונו ביו''ט שני.</u>ומדוע לא נעשה זאת בר''ח</b><br /><br />השאלה היא אחרת אם אומרים הלל ביו&quot;ט שיני של גלויות הרי על אף שכוחו רק ממנהג מברכים עליו וציוונו  וא&quot;כ חילוקו של התוס' לא מסביר את ברכת ההלל ביו&quot;ט שיני של גלויות<br /><br /><b>עוד סברא מענינת מובאת בגרי''ז אמנם הוא לא רצה להסביר בה את שיטת הרמב''ם אך אולי ניתן על פיה להסביר גם את הרמב''ם שי''וט שני אמנם דין שמחת היום בו הוא מנהג אך המצוות הנוהגות בו הם מספק</b><br /><br />אם הבנתי נכון הרי אתה אומר בשם הגרי&quot;ז ששמחת יו&quot;ט ביו&quot;ט שיני היא מכוח מנהג ואילו קיום המצוות בו הוא מכוח ספק. ולכאורה לא ברור החילוק שהרי כל דין יו&quot;ט שיני הוא מצד האמת היום, לא מצד ספק אלא רק מצד מנהג אבותיכם בידכם וכ' כדברי הגמרא  וכיוון שמצד האמת אין ספק הרי מה שנשאר הוא רק מצד המנהג וזה שייך על כל מה שנעשה ביום זה כולל המצוות.<br /><br />מעבר לכך הרי התוס' הקשה מיו&quot;ט שיני של גלויות ולא תירץ כך משמע שהבין שמדובר במנהג ולכן שאל כיצד מברכים והשיב שאין כאן וציוונו. ועל כך בדיוק שאלנו שיש וציוונו בהלל של יו&quot;ט שיני של גלויות (ויש גם על אכילת מצה וכ' כפי ששאל רע&quot;א וחילק בין <b>על </b>לבין <b>ל</b> כפי שכבר כתבנו","205","","4477","True","True","False","","225","95.86.90.147","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17153","17149","תירוץ הגרי''ז על הרמב''ם","27/01/12 01:32","ג שבט","תשע&quot;ב","01:32","שצל","הגרי''ז בהלכות ברכות מחלק שלדעת הרמב''ם יש במנהג לא תסור אלא שאין שם מעשה מצוה למנהג וממילא רוצה לחדש שהואיל ויו''ט שני קשור ליו''ט ראשון זה משוה ליו''ט שני של גלויות שם של מעשה מצוה בניגוד לר''ח שהוא מנהג עצמאי שלא קשור למצוה ומסכים שעדיין צריך עיון אם תוכל לעיין שם ולהסביר את דבריו","157","","4476","True","True","False","","231","79.182.158.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א",""),new Message("17154","17153","וזו גם כונתו בחידושיו  על ערכין","27/01/12 01:37","ג שבט","תשע&quot;ב","01:37","שצל","שאמנם גם שם יו''ט הוא ממנהג אך לדינים הנוהגים בו יש שם של מעשה מצוה שהם הרחבה של המצוה ולכן יש עליהם שם מעשה מצוה ואין זה כמו ר''ח שהוא מנהג עצמאי וממילא אין לו שם של מעשה מצוה","157","","4476","True","True","False","","249","79.182.158.171","0","17073","ערכין|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);