var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1743;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","68"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1743","0","הלכתא למשיחא","02/04/10 15:39","יח ניסן","תש"ע","15:39","דוד כוכב",""אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?".

התוספות כאן ובזבחים דף מה. הקשו מכמה מקומות בש"ס בהם פסקו הלכות הנוגעות לימות המשיח. ותירצו:
"והר"ר חיים פירש דלא פריך אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסורא, כיון דליכא נפקותא אלא על ידי איסור אין לפסוק הלכה למשיחא".

ומה בכך שמדובר בדבר שעושה בו איסור?
הערוך לנר מפנה לתוספות במסכת יומא דף יג. שמבאר יותר:
"ורבינו חיים כהן זצ"ל תירץ דלא פריך הכי אלא היכא דאיכא תרתי הילכתא למשיחא ועבירה, כגון ההיא דפרק ב"ש דאיירי בפיגול ובפרק ד' מיתות גבי בת כהן שזינתה. וכיון דאיכא תרתי מילתא דלא שכיחא היא ולא הוי ליה למיפסק הילכתא במילתא דלא שכיחא כלל".
כלומר שעשיית איסור אינה שכיחה.

ואין הכוונה שבזמן הזה עשיית איסור אינה שכיחה, אילו היה כן לא היה מקום לכל האיסורים דרבנן, שהרי אמרו בהרבה מקומות: "מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן".

אלא הפירוש, שפרק יא בישעיהו פותח בעניין וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי.
ועל תקופה זו של ימות המשיח נאמר בפסוק ט:
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי.
כלומר שלא יעשו עבירות.","125","","5147","True","True","False","","926","77.126.221.70","0","0","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1744","1743","יש להבדיל בין הדברים","03/04/10 22:24","יט ניסן","תש"ע","22:24","בבא רגל","הרעיון שלך בהחלט נחמד,
אבל דומני שיש להבדיל בין מילתא דלא שכיחא (שבזה לא גזרו רבנן) לבין עשיית איסור שאיננה שכיחה.
בהחלט ניתן לומר שגם בזמן הזה עשיית איסור איננה שכיחה [ולכן רק בעשיית איסור הקשו "הלכתא למשיחא"] לבין מציאות לא שכיחא [שבה נאמר ש"לא גזרו רבנן", וכמובן - בזמן הזה].
במציאות דלא שכיחא - לא גזרו רבנן, אבל במציאויות שכיחות גזרו רבנן, על אף שעשיית איסור איננה שכיחא.
ולא קרב זה אל זה...

ולכן פשט התוספות הוא בהחלט כפי הכוונה אותה שללת ("שבזמן הזה עשיית איסור אינה שכיחא").","51","","5146","True","True","False","","171","192.115.103.9","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1780","1744","אבל כך כתוב בתו"י יומא יג' א'","08/04/10 08:25","כד ניסן","תש"ע","08:25","משיב מאורות דף היומי","הביאור בדברי רבנו חיים כהן שבימות המשיח יהיו כולם צדיקים לכן לא שייך לומר הלכתא למשיחא. כתוב בהדיא בתו"י שם בתחתית העמוד.","142","","5141","True","True","False","","189","85.130.130.141","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1786","1780","נכון, אבל...","08/04/10 16:47","כד ניסן","תש"ע","16:47","בבא רגל","ראיתי את תו"י ביומא. ישר כח וברוך בואך לפורום.
אבל - לא הבנתי אם אתה מקשה על דבריי משם.

שים לב:
לפי פירוש רבינו חיים כהן - הגמרא מקשה הלכתא למשיחא כאשר מצטרפים שני גורמים:
(1) איסור. (שזה נדיר ב"ה)
(2) הלכה הנוהגת רק בימות המשיח.

אכן, בימות המשיח - זה יהיה עוד יותר נדיר שיעברו על איסורים.

אבל - ראה את הפירוש שהציע לעיל "דוד כוכב", ודומני, כפי שכתבתי קודם, שפירושו לא נכון.","51","","5141","True","True","False","","145","77.124.67.109","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1787","1786","מסכים, אבל","08/04/10 19:21","כד ניסן","תש"ע","19:21","משיב מאורות דף היומי","התכוונתי שהוא צודק שהתוס' אומרים שבימות המשיח יהיו צדיקים, וזה ביאור מעניין בדברי התוס', אבל מסכים שאין קשר בין מילתא דלא שכיחא לעשיית איסור.","142","","5141","True","True","False","","193","82.166.18.134","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1791","1787","אכן הכוונה היתה כדברי התוספות ישנים","08/04/10 22:11","כד ניסן","תש"ע","22:11","דוד כוכב","כלשונו ש"גם אז {בימות המשיח} לא יהיה הדבר (נפקא מינה למעשה}, ש{כן}יהיו כולם צדיקים".

והוספתי על כך דבזמן הזה חזינן ששכיח הוא שאנשים עוברים עבירות.
וגזירות חז"ל היו דוקא משום שרבו עוברי עבירה.
ראה במסכת שבת דף מ.
"ומשרבו עוברי עבירה התחילו לאסור...
מאי עוברי עבירה? - דאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת, התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים: מערב שבת הוחמו, אסרו את החמין והתירו את הזיעה. ועדיין היו רוחצין בחמין, ואומרים מזיעין אנחנו - אסרו להן את הזיעה, והתירו חמי טבריה. ועדיין היו רוחצין בחמי האור, ואומרים בחמי טבריה רחצנו - אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן".

ובמסכת שבת דף לח.
"משרבו משהין במזיד ואומרים שכחים אנו - חזרו וקנסו על השוכח".
ובמסכת סנהדרין דף כו.
"משרבו ממציאי מעות לעניים, ואזלי עניים ואספי להו, ומייתו, חזרו לומר אחד זה ואחד זה פסולין".

ואילולא היו שכיחים עוברי עבירה מסתבר שלא היו נצרכים לגזירות הרבות של חכמים, כפי הכלל דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.","125","","5141","True","True","False","","130","95.86.85.157","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1803","1791","תוספת","10/04/10 22:57","כו ניסן","תש"ע","22:57","דוד כוכב","גם אמרו בכמה מקומות שכהנים זריזין הן, ושבני חבורה (של קרבן הפסח) זריזין הן, וכיון שאין חשש כל כך שיכשלו לא גזרו בהם.","125","","5139","True","True","False","","99","95.86.94.174","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב",""),new Message("1810","1803","לבאר עוד את כוונת בבא רגל","12/04/10 15:57","כח ניסן","תש"ע","15:57","משיב מאורות דף היומי","ניתן לומר שחז"ל גוזרים גזירות כדי שלא נעבור על איסורים, ולולי גזירות חז"ל היינו עוברים על המון איסורי תורה בכל המצות.

לעומת זאת, לא מספיק שכיח שבת כהן תזנה כדי לפסוק הלכה למשיחא, היום.

החילוק הוא בין אמירת חכמים המתייחס לזמן שלפני התרחשות המעשה עבירה, (כל גזירות חז"ל, כגון שניות לעריות, איסור יחוד, איסורי שבות בשבת, ורבות כהנה), לבין אמירה הדנה על זמן שלאחר התרחשות מעשה עבירה (באיזה מיתה מענישים בת כהן שזינתה).

גזירות חז"ל באות למנוע עבירות, וממילא אין לזה קשר לסברת התוס' לגבי הלכתא למשיחא, הדן בדיעבד לאחר עשיית עבירה.","142","","5137","True","True","False","","216","82.166.18.134","0","1743","סנהדרין|נא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);